פסלים מיוון העתיקה ומרומא העתיקה נצבעו לעתים קרובות בצבעים חמים. במחקרי עבר התגלו עקבות של פיגמנטים מצבעים שדהו מזמן, על פסלים יווניים ורומיים עתיקים. הממצא הזה הצביע על כך שיצירות האמנות הללו, שנחשבו ללבנות, היו למעשה צבעוניות מאוד.
כעת, במחקר חדש שפורסם בכתב העת Oxford Journal of Archaeology, התגלה שחלק מאותם פסלים גם היו מבושמים מאוד. "פסל שיש לבן לא נועד להיתפס כפיסול באבן בלבד. הוא היה אמור להידמות לאל או לכל ישות בעלת כוחות על טבעיים, בת אלמוות וכזו שיוחסו לה תכונות של קדושה ונשגבות", אמרה מחברת המחקר, ד"ר ססילי ברונס, ממוזיאון האומנות הדני ני קרלסברג גליפטוטק (Ny Carlsberg Glyptotek), לאתר המדעי הדני Videnskab.
המוזיאון ששוכן בקופנהגן עוסק בעיקרו בפיסול ומכיל פסלים עתיקים (בין היתר ממצרים, רומא ויוון) ואוסף גדול של פסלים מודרניים. ד"ר ברונס, ארכיאולוגית ואוצרת המוזיאון, חשפה את תגלית הריח. היא עשתה זאת לאחר שחקרה לעומק את יצירותיהם של סופרים רומיים שונים - כמו למשל מרקוס טוליוס קיקרו, שנחשב לאמן הפרוזה בשפה הלטינית - וכתובות על מקדשים יווניים עתיקים.
"בשמים ושמנים ריחניים מוזכרים לעתים קרובות כחלק מה'קישוט' שהוחל על פסלי פולחן דתי בעת העתיקה", אמרה ד"ר ברונס.
קיקרו, למשל, סקר בכתביו את הטיפול הפולחני בפסל של ארטמיס. פסלה של אלת הציד, חיות הבר, הבתולות ואחת מ-12 האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית, שהוצב בעיר סג'סטה (Segesta) שבסיציליה, נמשח במשחה ובשמנים ריחניים.
לעומת זאת, באי היווני דלוס (Delos) אשר שוכן במרכזו של ארכיפלג הקיקלאדיים שבים האגאי, בוארו כתובות במקדשים. הכתובות הללו מגלות שחלק מהפסלים נשמרו על ידי שימוש בבושם בניחוח ורדים. "ההתפעלות מפסלי העת העתיקה הייתה לא רק חוויה חזותית, אלא גם כזו שמעוררת את חוש הריח", סיכמה ד"ר ברונס.
