חוקרים גילו מערכת אקולוגית יוצאת דופן מתחת לשונית האלמוגים השלישית בגודלה בעולם – והגדולה ביותר בים האדום. המערכת התת-ימית התגלתה באזור דיפת פארסאן (Difat Farasan), המכונה גם בנק פארסאן, סמוך לגבול שבין סעודיה לתימן. המחקר, שאותו ערכו חוקרים מאוניברסיטת המלך עבדאללה למדע ולטכנולוגיה (KAUST) ומהמרכז הלאומי לחיות בר בסעודיה, פורסם בכתב העת המדעי PNAS Nexus.
באזורי עומק החורגים מ-200 מטר מתחת לפני הים, החוקרים מצאו אלמוגים, דגים ובעלי חיים ימיים נוספים – החיים בסביבה חמה, חומצית ודלת חמצן, תנאים שבדרך כלל אינם מאפשרים קיום של חיים ימיים מורכבים.
מהמחקר עולה כי בעלי החיים הללו פיתחו מנגנוני הסתגלות מפתיעים. בין היתר, דגים שצולמו באתר נצפו שוחים באיטיות חריגה – ככל הנראה אסטרטגיה להפחתת צריכת חמצן. האלמוגים עצמם נראו בריאים, למרות תנאים שמעכבים את תהליך ההסתיידות (קלציפיקציה) – תהליך חיוני להיווצרות השלד שלהם ולגדילה תקינה.
"יכולת בעלי החיים לשרוד באזורים חמים ודלים חמצן מצביעה על יכולת חריגה להפחית את צריכת החמצן הדרושה לקיום החיים", הסבירה ד"ר שאנון קליין, מדענית ב-KAUST שעמדה בראש המחקר. "הגילוי הזה מדגיש את הצורך בהעמקת המחקר על שכבות המים העמוקות באזורים טרופיים לאורך החופים – מאחר שהן עשויות להכיל מערכות אקולוגיות מפתיעות".
למרות היותם תת-ימיים, דגים, אלמוגים ורבים מבעלי החיים הימיים זקוקים לחמצן כדי לשרוד. גופם אמנם מותאם שונה מבעלי חיים יבשתיים לצריכת חמצן, אך גם הם אינם יכולים לחיות בסביבה עם מחסור קיצוני בו. עם זאת, בים האדום – שכבר מזמן נחשב לאזור עם תנאים קיצוניים במיוחד – מתקיימות מערכות חיים עמידות. מפני שדלדול חמצן במים הוא אחת ההשפעות הישירות של שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ, חקר האופן שבו יצורים אלה שורדים עשוי לתרום להבנת הדרכים שבהן החיים בים מסתגלים למציאות החדשה.
"המחקר הזה ממחיש את חשיבותו של הים האדום כמעבדה טבעית לחקר עמידות ימית", אמר ד"ר מוחמד קורבן, מנכ"ל המרכז הלאומי לחיות בר ואחד ממחברי המחקר. "היכולת של יצורים אלה לשגשג בתנאים קיצוניים מרחיבה את הידע שלנו על הסתגלות ימית – ומחזקת את הצורך בהמשך חקר ושימור של בתי גידול ייחודיים כאלה".
