באחד מבסיסי צה"ל בדרום הארץ הוקמה מערכת "אינפרה בוקס", שמבוססת על טכנולוגיית מיקרו-גריד חכמה המשלבת פאנלים סולאריים, אגירת אנרגיה וניהול חכם של משאבים. המערכת מאפשרת תפעול שוטף ועצמאי, ללא תלות ברשת החשמל המרכזית או במערכות ביוב חיצוניות. הפיתוח יאפשר לבסיסים באזורים מבודדים לפעול בצורה עצמאית ולשמור על רציפות תפקודית גם במצבי חירום, כמו אלו שהתרחשו במוקדים רבים ב-7 באוקטובר. מדובר בפרויקט של משרד האנרגיה והתשתיות, בשיתוף "הקבוצה לקיימות ושכונות בנות קיימא".
בשלב הנוכחי, המערכת מספקת כעת רק 5 קילוואט חשמל לשעה, אולם בשלב הבא תורחב להספק של 30 קילוואט מותקן ו-30 קילוואט אגירה, עם יכולת לשילוב גנרטורים במידת הצורך. המשמעות היא שבסיסים יוכלו להתנהל כמעט לחלוטין על בסיס אנרגיה מתחדשת, תוך חיסכון משמעותי במשאבים וצמצום הזיהום הסביבתי.
"את המערכת פיתחנו לאחר שבשנת 2014 ביצענו תכנון לפרויקט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, במטרה לספק מבנים לכמיליון עקורים שנמלטו מארגון הטרור בוקו-חראם ומצאו מקלט במעמקי הג'ונגל. הבעיה המרכזית הייתה לספק את הצרכים הבסיסיים כגון מים, ביוב, חשמל ופסולת. מפני שלא נמצאה חברה פעילה שתספק את התשתיות הבסיסיות באופן מרוחק ועצמאי, הוחלט לחבר את הפיתוחים שהכרנו מתוך הטכנולוגיות הישראליות בנושאים שונים כמו התפלת מים, טיפול בביוב, אנרגיה סולארית ואגירתה, ביו-גז ועוד", אומר היזם ויקטור חג'ג' מהקבוצה לקיימות ושכונות בנות קיימא, שעומד מאחורי פיתוח מערכת ה"אינפרה בוקס".
אחד האתגרים התברואתיים הקריטיים באזורי לחימה ובסיסים צבאיים הוא זיהום משפכים, שעלול להוביל להתפרצות מחלות מסוכנות. לאורך המלחמה בגזרה הדרומית של רצועת עזה, דווח מספר פעמים על נגיפים מסוכנים בהם נדבקו לוחמי צה”ל, ומומחים העריכו לא פעם שיש סכנה למי התהום המצויים באזור.
בעקבות זאת, מערכת "אינפרה בוקס" נוצרה במטרה להוות מענה לסיכון זה, שכן המערכת לא רק מנהלת טיפול עצמאי בשפכים, אלא גם מסננת, מטהרת וממחזרת את המים לרמת קולחין, שניתן להשיב להשקיה ולשימושים נוספים, במקום להזרימם למערכות ביוב פתוחות. כך, ניתן למנוע את זיהום הקרקע, להפחית הפצת נגיפים וחיידקים דרך מערכות מים נגועות, ולשפר את רמת ההיגיינה.
"כשרצינו לשלב את המערכות בישראל היה צורך בהמון רגולציה, אבל דווקא ההקלות שחלו בתחום בשנים האחרונות אפשרו לנו לקדם את הפתרון שאנו מציעים. לכך נוספה הלחימה בעזה שהביאה לכך שנוצרו למערכת הביטחון בעיות חדשות שלא היו מוכרות לפני כן - איך מספקים לחיילים תוך כדי תנועה והתמקמות מחדש את צרכי התשתית באופן יביל ומהיר הקמה. לאחר שמצאנו את עצמנו מתחילים לקדם את יישום המערכת מול מוצבי הצבא, ניתן לומר שיש לנו פתרון כחול לבן לסוגיות הסניטריות והאנרגטיות לתפעול מוצבים באופן עצמאי ומבוקר", מסביר חג'ג'.
המיזם קיבל תמיכה של 1.1 מיליון שקל מהמדען הראשי במשרד האנרגיה, כחלק מצעד להפיכת בסיסים צבאיים למתקדמים, בני קיימא ועמידים בפני משברים עתידיים. מעבר לכך, ניתן לעשות שימוש בטכנולוגיה גם ברשויות מקומיות, לשם צמצום כמויות השפכים המוזרמות למערכות הביוב, תוך הפקת מי קולחין לטובת חקלאות ושימושים עירוניים נוספים, ובכך לחסוך בעלויות שדרוג למערכות הביוב ולתרום למניעת זיהומים ומחלות בקהילה.
"מדובר בפרויקט שנתמך על ידי יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות ותכליתו להדגים איך קיימות מלאה יכולה להתקיים ביחידה בשטח, מהפקת אנרגיה ועד טיפול בשפכים וייצור מים נקיים. זה פתרון אידיאלי לאזורים מרוחקים, אבל לא רק. כיום הוא רלוונטי במיוחד בשל המלחמה ומאפשר פריסה רחבה הרבה יותר", אומרת ד"ר יעל הרמן, ראש אגף מחקר ופיתוח ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות.
"מדובר בפתרון שמפשט תהליכים, חוסך בכוח אדם, ומשדרג את היכולות של צה"ל להתאים את עצמו במהירות לתנאים משתנים בשטח. התהליכים הללו התחדדו במלחמה הנוכחית", אומר חג'ג'.
