חומרים המאושרים לשימוש במי שתייה פוזרו מעל לים התיכון באזור אשקלון כדי להילחם באצות, שגורמות להשבתת מתקני התפלה בימים האחרונים. כך נמסר הערב (יום ה') משרד האנרגיה ומרשות המים. עוד נמסר כי ועדת ההיטלים, הכוללת נציגי משרד הבריאות והחקלאות, אישרה את השימוש בחומרים במטרה להחזיר את מתקני ההתפלה לפעילות מלאה.
האצות בחוף פלמחים
(צילום: באדיבות חיא"ל)
אבל ממסמך שנחשף בחדשות 13, ייתכן שמדובר בחומרים רעילים בכל זאת. במסמך של משרד הבריאות נכתב בין היתר כי "יש לאכוף איסור דיג ברדיוס הטיפול ובאזור החיץ (Buffer zone) של הקילומטר הראשון מהחוף. ההמלצה לאסור את הדיג גם באזור החיץ נובעת הן מהדינמיות של זרימת הים שנצפתה ביום הטיפול הראשון, והן מהסיבה שאין מידע מספיק לגבי זני האצות. קיים סיכון, שייתכן שמדובר באצות המסוכנות לאדם (כגון Microcystis ו-Cylindrospermopsis), אשר קיימות גם באזור הים התיכון. זנים אלו מכילים Cyanotoxins, שהם גורמים לנזקים בין היתר לכבד ולגורמים שונים".
עוד נכתב במסמך של משרד הבריאות כי "לאור הצורך הדחוף בהמלצה בנוגע לבטיחות מזון בהקשר האירוע הנ"ל, מומלץ לפעול במשנה זהירות בכל הקשור לשמירה על בריאות הציבור ובטיחות שרשרת המזון. השימוש בביוצידים (Biocides) בסביבת דיג פעילה מחייב ניתוח סיכונים מבוסס רעילות כרונית ואקוטית באזור המטופל".
לאחר כמה שעות פרסם משרד הבריאות הודעה רשמית, שבה לא נכתב שמדובר בחומרים רעילים. "משרד הבריאות מודיע כי בעקבות טיפול בהתרבות אצות בים התיכון בסמוך למתקני ההתפלה, המשרד העביר חוות הדעת למשרד החקלאות המצביעה על אי הוודאות לגבי זהות האצות ולהשפעות הטיפול שבוצע בים. לנוכח אי ודאות זו, המלצת משרד הבריאות היא לנקוט בגישה זהירה ולהורות על איסור זמני של דיג באזור שבו בוצע הטיפול ובאזור החיץ הסמוך לו", נכתב בהודעת המשרד.
עוד נכתב כי "מומלץ לאפשר את חידוש הדיג לאחר קבלת תוצאות ניטור, שיוודאו כי לא נמצאו ממצאים חריגים בדגה ובביוטה, וכי אין אינדיקציה לסיכון לבריאות הציבור. יודגש כי ההמלצה אינה מבוססת על קיומו של סיכון מוכח, אלא נועדה לנקוט אמצעי זהירות ולהגן על בריאות הציבור כל עוד קיימים פערי מידע ואי ודאות באשר להשפעות הטיפול. לכן, המלצת המשרד היא על איסור דיג ולא על צריכת דגים המצויים בשווקים כעת". במשרד הבריאות הדגישו: "חשוב לציין כי אין השפעה על איכות מי השתיה ולכן אין כל מניעה בשתיית מים".
הערב התייחסו לראשונה גם במשרד להגנת הסביבה למשבר ההתפלה, לאחר שתיקה של כמה ימים. מהמשרד נמסר: "הפגיעה המתמשכת בפעילות מתקני ההתפלה מציבה את משק המים בפני אתגר ממשי, המחייב לבחון גם פתרונות שונים. בהתאם, רשות המים בחנה את פתרון פיזור החומרים וביקשה מהוועדה הבין משרדית למתן היתרי הטלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, להתיר את הטלתם מהאוויר. בוועדה חברים גם נציגי משרד הבריאות, הכלכלה, הביטחון, התיירות והתחבורה, וכן נציגי ארגוני הסביבה. החומרים נבחנו גם על ידי משרד הבריאות, הן לפני הדיון והן במהלכו. הוועדה דנה בבקשה ואישרה מתן היתר לפעילות נקודתית, בזמן ובמרחב מוגדרים ובכפוף לתנאים מיוחדים ומחמירים".
עוד נמסר מהמשרד להגנת הסביבה: "האישור כלל מגבלות על מיקום ואופן פיזור החומרים, ניטור סביבתי ותיעוד, מעקב רציף אחר כיווני הזרמים והפסקה מיידית במקרה של זרימה לעבר החוף או חשש לפגיעה בבעלי חיים. החומרים יושמו בכמויות מבוקרות ונועדו להתפזר ולהתפרק במהירות במים. כל פעילות עתידית תיבחן מקצועית בהתאם לממצאים ותחייב אישור נפרד".
חלק ממתקני ההתפלה עדיין מושבתים
בינתיים עדיין לא ברור מתי משבר האצות שפגע במתקני ההתפלה בישראל יסתיים, זאת למרות הצהרתו של שר האנרגיה אלי כהן - וגם לא ברור כיצד בדיוק להתמודד איתו. ברשות המים ובחיא"ל (החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים) מנסים לזהות את האצה שסתמה את המערכות, ובאופן שנשמע כמעט הפוך מהאינטואיציה: לגרום לה לגדול, כדי שתיתקע במסננים ולא תחדור למתקני ההתפלה. בינתיים מתברר כי האצות נעות צפונה וקיים חשש שהן יפגעו גם במתקן ההתפלה בחדרה, היחיד שפועל כרגיל בימים האחרונים לחופי הים התיכון.
מאז יום ראשון נמצאת ישראל באירוע חסר תקדים, שבשיאו הושבתו לחלוטין חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה שלחופי הים התיכון. כעת מתקן ההתפלה בחדרה, שאליו הזיהום לא הגיע, פועל כרגיל 24/7, ואילו שורק ב' ופלמחים פועלים באופן חלקי - למרות הזיהום. המתקנים שורק א', שהופעל למשך כמה שעות והושבת שוב, אשדוד ואשקלון מושבתים כבר כמה ימים. בינתיים מתברר כי האצות נעות צפונה וקיים חשש שהן יפגעו גם במתקן ההתפלה בחדרה, היחיד שפועל כרגיל בימים האחרונים לחופי הים התיכון.
מתקן התפלת המים בשורק 2
(צילום: מאיר תורג'מן)
במקביל, המדינה נאלצת לאלתר: במקורות קיבלו אישור ממשרד הבריאות לשאוב מים מקידוחים שבעבר נאסר השימוש בהם מטעמי זהירות. לאחר כיומיים שבהם הופסקה אספקת המים לחקלאים, בעיקר בנגב, השאיבה לחקלאות חודשה.
