מאז החלה המלחמה בין ישראל לאיראן, נראה כי בתקיפות ההדדיות ניתן דגש על תשתיות האנרגיה של שתי המדינות. בישראל, היה זה מתחם בזן (בתי זיקוק לנפט) בחיפה, שם נהרגו שלושה בני אדם, בעקבות פגיעה ישירה בשבוע שעבר. לעומת זאת, דווח ב-14 ביוני כי ישראל תקפה את שדה הגז דרום פארס במחוז בושהר - שדה הגז הטבעי הגדול בעולם, הממוקם במפרץ הפרסי ומהווה נכס אסטרטגי לאיראן וקטאר - ובית הזיקוק אסלויה המוקדש לזיקוק נפט גולמי וגז טבעי.
פגיעה ישירה במפעל בז"ן
אם המצב יחמיר, עשויות להיות לכך השלכות גם על שווקי האנרגיה, אולם גם על שינויי האקלים ועל המעבר מדלקים מאובנים (פחם, גז ונפט) לאנרגיה המבוססת על מקורות אנרגיה מתחדשים (שמש, רוח ומים). מטרת המעבר למקורות מתחדשים היא להפחית את פליטת גזי החממה, להתמודד עם שינויי האקלים ולהבטיח אספקת אנרגיה בת-קיימא.
באתר של המגזין "טיים" האמריקני פורסם כי בחודש האחרון האמירו מחירי הנפט בכמעט 25% ככל שנשבו יותר רוחות מלחמה. איראן היא אחת מספקיות הנפט לשווקים הגלובליים, ומייצרת כ-4 מיליון חביות נפט מדי יום. על כן, סוחרים חוששים שאספקתה תיפגע, מה שיוביל בהכרח לעלייה משמעותית במחירי הנפט, כמו גם בעיות אספקה ברחבי האזור, במיוחד ככל שהמעבר דרך מצר הורמוז, המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי, הופך מורכב ומסובך יותר.
עם זאת, לעת עתה, מתקן ייצוא הנפט הגולמי העיקרי של איראן באי ח'ארג (כ-98% מייצוא הנפט הגולמי של איראן עובר דרכו), שממוקם במרחק של כ-25 ק"מ מחופי איראן, ומהווה חלק ממחוז בושהר, לא נפגע. האי ח'ארג אשר שוכן במרכזו של שדה הנפט דריווש, כבר ניזוק קשות בעבר במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כתוצאה מהפצצות העיראקיות, אך מאז תוקנו הנזקים.
ממשלות ממלאות תפקיד מפתח בעיצוב כל מה שקשור לייצור וצריכה של אנרגיה, אך למרות זאת, אנרגיה אינה מנותקת מיסודות השוק באופן כללי, ובפרט מהשפעת המחירים. ייתכן כי אין מחיר שנמצא במעקב צמוד יותר בשווקי האנרגיה מאשר מחיר חבית נפט גולמי. אבל איך כל זה קשור לפן הסביבתי? מצד אחד, מחירי הנפט הגבוהים מעודדים השקעה בחלופות, במקרה זה חשמול, תוך הסתמכות על מקורות מתחדשים לייצורו. צרכנים עשויים לשקול מעבר לנסיעה בכלי רכב חשמליים כדי לחסוך את ההוצאה הכספית בתחנות הדלק. כמו כן, הם עשויים לקנות מכוניות קטנות יותר וחסכוניות יותר בדלק, מה שמהווה סוג של ניצחון, הן מבחינת איכות האוויר שאנחנו נושמים והן מבחינת הפחתת פליטות גזי חממה.
בהקשר זה מציינת פרופ' אופירה אילון, ראש התוכנית לניהול ומדיניות אנרגיה בבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, כי מטרת התוכנית למיסוי ירוק של רשות המיסים, לפני יותר מעשור, התכוונה והצליחה לשנות את צי הרכב הפרטי כך שהמכוניות שעלו על הכבישים היו קטנות ויעילות יותר וגם החשמליות התרבו.
אולם, התוכנית הצליחה בצורה כה מרשימה שרשות המיסים חזרה בה בחלק מההטבות, על מנת שלא לפגוע בהכנסות המדינה ממסים. מצד שני, מחירי נפט גבוהים מעודדים חברות דלקים מאובנים לקדוח יותר כדי לנסות ולמקסם רווחים בשל המחירים הגבוהים. פרויקטים שנראו יקרים מדי כשהמחירים היו נמוכים, מקבלים בימים אלו "חיים חדשים".
3 צפייה בגלריה
שדה הגז דרום פארס במחוז בושהר, לאחר תקיפה המיוחסת לחיל האוויר
(צילום: Islamic Republic of Iran Broadcasting/AP)
בשנת 2022, מחירי הנפט עלו באופן דרמטי בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, מה שהסיט במהירות את השיח סביב אנרגיה נקייה. תומכי אנרגיה נקייה טענו כי אנרגיה מתחדשת יכולה לספק יציבות בעוד אירופה מנסה להיגמל ממקורות האנרגיה הרוסיים. תוכנית RePowerEU, שהושקה בעקבות הפלישה הרוסית, סייעה להאיץ את התרחבות אנרגיית הרוח והאנרגיה הסולארית במדינות אירופה, בהתבסס על הצורך להבטיח את ביטחון אנרגטי. האיחוד האירופי אישר תוכנית, שמטרתה להפחית את התלות של האיחוד האירופי בדלקים מחצביים רוסיים ולזרז את המעבר לאנרגיות נקיות.
מדובר בתוכנית שאפתנית שמטרתה להבטיח אספקת אנרגיה אמינה, זולה ובת-קיימא לאירופה, תוך הפחתת השפעתה של רוסיה על שוק האנרגיה האירופי.
אז איך צריכות חברות להבין את הדינמיקה של מחירי הנפט? ראשית, כדאי לעקוב אחר המסלול ארוך הטווח. בדוח השנתי שלה על שוק הנפט שפורסם השבוע, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מצאה כי השוק מסופק היטב בטווח הבינוני, גם כאשר הביקוש ממשיך לגדול עקב עלייה מתוכננת בתפוקה מארה"ב, קנדה, ברזיל, גיאנה וארגנטינה. אבל עבור חברות, התנודתיות היא גם תזכורת לכמה מהיתרונות הגדולים ביותר של אנרגיה מתחדשת: היא מקומית, מבוזרת ואינה מועדת להפרעות גיאופוליטיות. ובעוד שהייצור עשוי להשתנות מיום ליום בהתאם לתנאי הסביבה (דוגמת רוח או שמש), המחירים יכולים להיקבע במשך עשרות שנים - חסינים מפני תנודות מחירי הסחורות העולמיים.
"ברור דבר אחד", מציינת פרופ' אילון, "משק האנרגיה (הכולל גם חשמל, גם דלק לתחבורה וגם חום לתעשייה) הוא משק דינאמי שמחייב גיוון מקורות. הסתמכות על מקורות פוסיליים (שאינם רק גזי חממה) נתון לתנודות מחיר, זמינות, השפעות של רגולציה אקלימית ולכן מעמיד את המשק בפני סכנה. הסתמכות על מקורות מתחדשים, גם היא מותנית בזמינות (שמש לא זורחת בלילה, למשל) תלויה באגירה ובהולכה. ניהול נכון של מערכות אנרגיה מגוונות, מבוזרות, מנוהלות בצורה עצמאית חכמה (מיקרו-רשתות) יכול להקנות למשק חוסן אנרגטי".
