בעוד שבישראל נרשם מספר שיא של מקרי כלבת מתחילת השנה, 69 במספר, הרופאים הווטרינרים מדווחים על מחסור בחיסונים. משרד החקלאות דאג לייבא תחליפים מצ'כיה, שלטענתו נחשבים בטוחים מכיוון שנעשה בהם שימוש במספר מדינות באירופה, אולם יש כאלה שחוששים להשתמש בהם ויש כאלה שמעדיפים שלא לחסן בעלי חיים.
במדינת ישראל תרכיבי כלבת הם סוג של רכוש המדינה. "מדינת ישראל היא המונופול – רק היא רשאית לייבא את תרכיבי הכלבת ואין לאף אחד אינטרס לעצור זאת", נמסר מטעם ארגון הרפואה הווטרינרית לחיות הבית.
כדי להבין את גודל האבסורד, עלות לתרכיב הכלבת עבור חתול/כלב קהילה מסורס היא 17.5 שקלים ו-34.5 שקלים לחיית מחמד ביתית שאיננה מסורסת/מעוקרת. אלא שהעלות האמיתית נעה בין 0.5 שקלים ל-2 שקלים בלבד – רווח של אלפי אחוזים. התרכיבים מופצים דרך הווטרינרים הממשלתיים המחוזיים, שמעבירים אותם לווטרינרים העירוניים, שמוכרים בתורם את התרכיבים לווטרינרים הפרטיים – הרופאים המחסנים בפועל.
עיקר הבעיה לדברי הווטרינרים היא שהתרכיבים נמכרים ביחס זהה למספר הדיווחים. כלומר, אם וטרינר פרטי חיסן 10 פעמים, הוא יקבל מספר זהה של תרכיבים ולא מעבר, מה שלא עולה בקנה אחד עם התחלואה הגוברת בישראל שדורשת עודף לכל צרה שלא תבוא. "האינטרס צריך להיות כזה שהחיסונים יינתנו ויופצו כמה שיותר, אבל משרד החקלאות לא עושה את זה ולא מספק כמות ראויה של תרכיבים", אומרים רופאים וטרינרים קליניים.
גם ד"ר גיל בלומן, וטרינר בעל ניסיון רב שנים במרפאה פרטית שממוקמת בחדרה, מציף את הבעיה. "חוסר בתרכיבים יש כבר מספר שבועות, אם לא יותר. קיבלנו הודעה ממשרד החקלאות שהוחלט לייבא תרכיבים מצ'כיה. אלא שהתרכיבים הללו לא עברו בדיקה ורק נמסר לנו שמספר מדינות באירופה השתמשו בהם", אומר ד"ר בלומן שמסתמך על מקרי העבר בטענתו כי אין לקבל את התרכיבים שיובאו. "לפני שלוש שנים יובא סוג חדש של תרכיבים, אבל היו תופעות לוואי ומוות שהובילו להפסקת השימוש בהם עד להגעת תרכיבים חלופיים ראויים יותר לשימוש. על כן, יש טראומה מהעבר וחששות גוברים בשימוש בתרכיבים שהגיעו זה עתה".
ד"ר בלומן הוסיף: "אנחנו נושאים באחריות רבה מכדי לקבל את ההחלטה מעוררת המחלוקת ולכן יש סירוב של גורמים רבים". בהקשר הזה, נמסר מטעם ארגון הרפואה הווטרינרית לחיות הבית כי "הארגון מצר על המצב שנוצר עקב תכנון לקוי. יחד עם זאת, בתקופה שבה יש התפרצות של המחלה עם כל המורכבות שבעניין, הארגון לא ימליץ לחבריו לא לחסן בחיסון החדש והלא מוכר מטעמים ברורים של אחריות ובריאות הציבור".
במכתב שנשלח לרופאים הווטרינריים מטעמו של ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, הוא פירט על התרכיבים המיובאים. לדבריו, "דחיות באספקת התרכיבים לחיסון כנגד מחלת הכלבת גרמו לחוסר בזמינות התרכיב של הספק הזוכה Boehringer Ingelheim. כתוצאה מכך, הובא התרכיב הזמין היחידי בהזמנת חירום לגישור על פערי האספקה. התרכיב, Biocan R, תוצרת חברת Bioveta מצ'כיה, אינו רשום בישראל ויובא רק לשם מתן מענה חירום. התרכיב רשום במדינות אירופאיות ונותן הגנה לשנתיים לפחות לפי הצהרת היצרן. עקב ההזמנה הדחופה של תרכיב שלא יוצר לישראל, התרכיב מסופק באריזות שלא הותאמו לעברית, וחלקן לא נושאות מדבקות אפילו באנגלית. עם זאת, בכל אריזה עלונים באנגלית. טרם השימוש בתרכיב החדש יש לקרוא בעיון את הנחיות היצרן".
בעיה נוספת שקשורה בתרכיבים מצ'כיה, כך לדבריו של ד"ר בלומן, היא שהתרכיבים אינם מאושרים בארצות הברית. "אנו עוסקים גם במתן שירות ללקוחותינו שמבקשים לטוס עם חיות המחמד שלהם לחו"ל", מסביר ד"ר בלומן. "במדינות שבהן התרכיב הצ'כי אינו מאושר עלולים להיתקל בסירוב במתן אשרת כניסה מאחר ועלינו לתעד את סוג החיסון בבקשת האשרה. בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה ממשית במספר האזרחים המבקשים לצאת מהארץ עם חיות המחמד שלהם, כך שבהחלט מדובר בבעיה שיש לקחת בחשבון".
אם לא די בכך, הרי שמסתבר כי גם עובדי הרפואה הווטרינרית (אחיות, אחים ורופאים וטרינרים) נתונים בסיכון מזה שנתיים. בשל אופי העבודה הם נתונים בסיכון מפאת החשיפה לחיות מחמד ומשק שעלולות להיות נגועות בכלבת. "בשנתיים האחרונות אין עם מי לדבר", מבהירים הווטרינרים. "משרד הבריאות לא מתעניין ומשרד החקלאות לא מפקח ולא מספק פתרונות. אנחנו מנסים להגיע לפתרונות באופן עצמאי על ידי לקיחת דם לעובדים ושליחה לבדיקת רמת נוגדנים בדם כדי להבין האם עובד מסוים זקוק לחיסון או לא, זה מורכב, יקר ולא יעיל". פנייה לד"ר גשן נעשתה על ידי ד"ר ענת ליכטר-פלד, יו"ר ארגון הרפואה הווטרינרית לחיות הבית, והיא מנסה לפעול בשיתוף פעולה עימו וממתינה לתשובתו בעניין.
היעדר הנחיות מסודרות, כשהמרפאות התעסוקתיות לא מקבלות הנחיות ברורות, מוביל לכך שהבלגן חוגג. "מכיוון שאנחנו לא מקבלים חיסונים בחינם, יש עובדים שלא מוכנים להתחסן, בין היתר כי הם לא מעוניינים לשלם מכספם על משהו שמגיע להם לקבל בחינם בשל הסיכון שכרוך בעבודתם", מוסיף ד"ר בלומן, שמבהיר כי מכיוון שהנושא לא מוסדר, אין אפשרות להגיע סתם כך לקופת החולים ולקבל חיסון כלבת.
ממשרד החקלאות וביטחון המזון נמסר בתגובה כי הוא ואנשיו אמונים על הבטחת זמינות תרכיבי כלבת בישראל, ודואגים לשמור על מלאי מספק לחיסון בעלי חיים. "תרכיבים בכלל, ותרכיבי כלבת בפרט אינם מוצר מדף הניתן לרכישה מיידית, הם מיוצרים לפי הזמנה תחת הקפדה על נהלים למען שמירה על בריאות הציבור ובעלי החיים. בהקשר לכלבת, בישראל רשומים חמישה תרכיבים לחיסון בעלי חיים נגד כלבת, על ידי ארבעה בעלי רישום. כבכל תחילת שנה, נערך מכרז בו נבחר ספק הזוכה לספק תרכיבי כלבת שיספיקו לשנה תוך 120 יום. בשל תקלה בייצור, נגרמו עיכובים באספקה, ולכן פנה המשרד ליתר בעלי הרישום בישראל, שמסרו כי לא יוכלו לספק את התרכיבים במועד הנחוץ. בתקופה בה מחלת הכלבת מצויה במגמת עלייה, נדרש לספק מענה מיידי, ובעקבותיו המשרד פעל לייבוא חירום של תרכיבים חלופיים מאירופה, כדי להבטיח רציפות חיסונים ושמירה על בריאות הציבור ובעלי החיים בהתאם לסטנדרטים בין-לאומיים".
עוד נמסר מטעם המשרד כי התרכיב הנבחר אינו רשום בישראל מהסיבה שדרישת הסף לתרכיבי החיסון היא לספק הגנה לשלוש שנים, ותרכיב זה מספק הגנה לשנתיים בלבד. אך, התרכיב תואם לחקיקה המחייבת חיסון אחת לשנתיים מה שסייע בבחירה בתרכיב זה. בנוסף, התרכיב נמצא בשימוש במדינות רבות גם באיחוד האירופי וגם מחוצה לו. "באשר לתרכיב שיובא לפני מספר שנים: גם אז התרכיב הוזמן כתוצאה ממחסור נקודתי. תופעות הלוואי שדווחו נחקרו, ונמצא כי במרבית המקרים נבעו משימוש בתרכיב שלא לפי הנחיות היצרן. כמו כן, תופעות הלוואי שנצפו לא היו חריגות מהמקובל בעולם לתרכיבים בכלל, ותרכיבי כלבת בפרט – וחומרתן הייתה קלה במרבית המקרים. חשוב לזכור כי שימוש בכל תרכיב עלול לגרום לתופעות לוואי".
לעניין התשלום, נמסר מטעם משרד החקלאות כי בעלי חיות מחמד משלמים אגרת חיסון ולא את עלות התרכיב. "האגרה היא תשלום עבור רישוי הכלב וביצוע החיסון. תשלום האגרה הוא לא למטרות רווח. בנוסף, האגרה מסייעת ביצירת פעילויות נוספות כנגד כלבת כמו פעולות חיסון חיות בר, תחזוקת מרכז הרישום והמעקב אחר חיסונים, פעילות המעבדה לכלבת שמבצעת בדיקות אבחון לכלבת בחינם, פעילות המחלקות הווטרינריות העירוניות ועוד. כמו כן, ובניגוד לאמור, עלות רכש לתרכיבי כלבת הינה כ-5 שקלים".
בנוגע לחיסוני בני אדם וכוח אדם וטרינרי, הובהר מטעם המשרד כי מדובר בפעילות של משרד הבריאות, והשירותים הווטרינריים לא קובעים את המדיניות בנושא. "אנו מדגישים כי במקרה של חשיפה לבעל חיים נגוע במחלת הכלבת יש לקבל חיסון מיידי. משרד החקלאות קורא לציבור לחסן את הכלבים שברשותם, ולטייל עם הכלב ברצועה. בישראל על פי חוק חלה חובת חיסון מדי שנתיים לכלבים כנגד מחלת הכלבת".
