אם יצא לכם לטייל בטבע בארץ בשנים האחרונות, אולי שמתם לב לשינוי - פריחה שבעבר מילאה שדות שלמים הפכה לדלילה יותר, ומנגד, פרחים שנחשבו נדירים החלו להופיע מחדש. נוף הפרחים של ישראל משתנה, לפעמים כמעט בלי שנרגיש. לרגל חודש שמירת הטבע, זה הזמן לבדוק: כיצד השתנתה הפריחה הישראלית בעשור האחרון, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להבטיח שהיא תמשיך ללוות אותנו גם בעתיד?
ד"ר מרגרטה וולצ'אק, אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים, אמרה כי נוף הפרחים בישראל אינו קפוא בזמן, והוא משתנה בהתאם לתנאים סביבתיים ולפעילות האדם. "הרגישים ביותר לשינויים הם מינים נדירים, שרבים מהם נמצאים היום בסכנת הכחדה. מצד אחד, מינים רבים הולכים ומתמעטים באזורים מסוימים או בכל הארץ כתוצאה מפגיעה בבתי גידול, בין היתר בשל תהליכי פיתוח, בנייה, סלילת כבישים, זיהום וניצול מקורות מים", אומרת ד"ר וולצ'אק. "מצד שני, לעיתים מתגלים מינים שנחשבו לנכחדים. הגילוי וההבנה של השינויים הללו והגורמים המשפיעים על היעלמות של מינים הם קריטיים כדי שנדע איך לשמור על המגוון הצמחי הייחודי של ישראל גם בעתיד".
פרחים מסוימים נמצאים בירידה, במיוחד כאלה שגדלים בקרקעות כבדות בעמקים, בית הגידול שכמעט לא מיוצג בשמורות טבע. מרוות איג (Salvia eigii) ואלקנת הגליל (Alkanna galilaea), למשל, נדירים כיום הרבה יותר עקב פיתוח מואץ וחקלאות אינטנסיבית, ולכן עלולים להיכחד מהטבע בשנים הקרובות.
אך מנגד, מינים שנחשבו לנכחדים התגלו מחדש. דוגמה היא מגלית מצרית (Hypecoum aegypitacum) שהתגלתה מחדש בשמורת כרמיה ובשמורת שיטה מלבינה אחרי שנים רבות שלא נצפתה כלל. קדד הקרקפות (Astragalus oocephalus) נעלם גם הוא מהטבע. האתר האחרון שבו הוא גדל היה חורשת עפולה עילית, ובשנים האחרונות פועלת רשות הטבע והגנים להשבתו לשם. גם בדרום הארץ נרשמים שינויים: בהר הנגב אזובית רמון (Origanum ramonense), שגדלה רק באזור זה (אנדמית לישראל ולהר הנגב) מעל גובה של 800 מטר, הפכה נדירה יותר.
אלה הסימנים הראשונים להשפעת שינויי האקלים, מגמה שממנה סובלים מינים רבים לאור רצף של שנים שחונות. סקר המינים בסכנת הכחדה (ובהם מינים אנדמיים) שמתבצע מדי שנה על ידי מכון דש"א (דמותה של ארץ) עבור רשות הטבע והגנים וגם סקרים אחרים מגלים שינויים בנדירות המינים, לפעמים גם שינויים לטובה - מגלים מחדש אוכלוסיות של מינים שנחשבו אבודים, כמו סווד אצטרובלי (Halocnemum strobilaceum), חבלבל מדברי (Convolvulus pilosellifolius) או צלף רותמי (Capparis decidua), מה שמוכיח שלפעמים הטבע יכול להפתיע אותנו לטובה.
בעשור האחרון חלה עלייה בשימור שטחים פתוחים על ידי הכרזת שמורות טבע ונעשים מאמצים להגנה על פרחי הבר. חוקים ותוכניות שימור אפשרו לרבים מהמינים להתבסס מחדש, אך הם עדיין לא מספיקים. במקביל הבנייה והפיתוח משנים את תפוצת הצמחים - הורסים בתי גידול שלמים או פוגעים בהם.
באזורים רבים מרבדי פריחה של צמחי בר מקומיים הולכים ונעלמים, ובמקומם מופיעים מרבדים של מינים פולשים. "לפני כמה שנים קדד הקרקפות - צמח ממשפחת הפרפרניים עם פריחה צהובה - נעלם מהנוף הישראלי. הצמח נצפה בישראל בעבר בכמה אתרים בודדים מהם הוא נעלם. הוא התגלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת ב'חורש של מינים נדירים' ליד עפולה עילית, אבל האוכלוסייה התנוונה ובשנת 2014 נעלמה לגמרי", מסבירה ד"ר וולצ'אק, תוך שימת דגש על כך שהצמחים שרדו רק בגנים בוטניים ובגני מקלט.
בשנים האחרונות החלו ברשות הטבע והגנים בניסיון להשיב אותו לטבע. בגן מקלט בציפורי מגדלים כיום שתילים של קדד הקרקפות, ובשנה שעברה נשתלו שתילים ראשונים בחורשת עפולה עילית במסגרת פרויקט ההשבה. "הסיפור של הקדד הוא לא רק סיפור על צמח בודד - אלא על האפשרות להשפיע על המגמות בטבע, לשמור על המגוון הביולוגי, ולהבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מנופי הפריחה של ישראל. כדאי לזכור שהשבת צמחים לטבע לא יכולה לפצות על פגיעה בבתי גידול. אם בית גידול נהרס, הצמחים הגדלים בו נהרסים יחד איתו, ואין עוד לאן להשיבם", מוסיפה ד"ר וולצ'אק.
שינויי נוף הפרחים משפיעים גם על החוויה של המטיילים. מטיילים ותיקים מספרים שבחלק מהאזורים הפריחה דלילה יותר, במיוחד באזורים שמתפתחים במהירות. לעומת זאת, יש מקומות שבהם מינים מסוימים הופכים לפתע לנפוצים יותר בעוד החוויה בטבע עצמו משתנה - האם בעוד עשור מטיילים עדיין יזכו לראות שדות של כלניות אדומות באותם היקפים? שמירה על פרחי הבר היא באחריות כולנו - וזו משימה פשוטה יותר ממה שנדמה.
"הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא לא לקטוף פרחים. פרחי ארצנו מוגנים על פי חוק, אך לא לקטוף את הפרחים זו רק ההתחלה. יש ללכת רק על שבילים מסומנים, וכמובן להיזהר בזמן ההליכה, במטרה לא לדרוך על פרחים או ערכי טבע מוגנים אחרים", אומרת ד"ר וולצ'אק.
כל פרח שנשאר בטבע תורם למערכת האקולוגית, מאפשר האבקה טבעית, ומבטיח שהדור הבא של הפרחים ימשיך לפרוח. רשות הטבע והגנים מבצעת כל השנה פעילויות לשימור והצלת פרחי בר - בהן הכרזת שמורות וגנים, ביעור מינים פולשים, הקמת "גני מקלט" לצמחים בסכנת הכחדה, שיקום בתי גידול, ייצוג אינטרסים של שמירת טבע בכלל ושמירה על צמחי בר בפרט בוועדות הדנות בתוכניות פיתוח ובנייה. על כן, למטיילים בטבע הישראלי יש את היכולת לסייע במאמצי השימור הניכרים ולשמור על פרחי הבר.
"גם לפעולות קטנות יכולה להיות השפעה משמעותית: אפשר לשתף תמונות של פרחי בר ולהעלות מודעות, להשתתף בפעילויות שימור שמארגנות קהילות סביבתיות ורשות הטבע והגנים ולוודא שכאשר אנו יוצאים לטבע, אנו משאירים אותו נקי וללא פסולת. רק כך נוכל להבטיח שנוף הפרחים של ישראל יישאר עשיר, צבעוני ומלא חיים גם לדורות הבאים", מדגישה ד"ר וולצ'אק.
לאורך חודש מרץ, רשות הטבע והגנים מציינת את 'חודש שמירת הטבע' - והשנה בסימן שמירה על פרחי הבר. בחודש שמירת הטבע הציבור מוזמן להצטרף ולקחת חלק חשוב בשמירת פרחי הבר והטבע. מפעילויות לכל המשפחה, דרך תחנות מידע והסברה ועד התנדבות וביצוע פעולות לשמירה על הטבע בעצמכם. מידע נוסף על חודש שמירת הטבע, פרחי הבר, ההתנדבויות האפשריות והפעילויות המתקיימות, ניתן למצוא באתר רשות הטבע והגנים.
