קבוצת שחפיות ים מישראל, שסומנו בעתלית, תועדה לראשונה בטנזניה. עד כה תועדה במדינה במזרח אפריקה ציפור אחת בלבד שסומנה בישראל – חסידה לבנה מעמק חרוד שנמצאה שם מתה בדצמבר 1995.
בשבת האחרונה התקבל במרכז הטיבוע של החברה להגנת הטבע דיווח מרעיש, לפיו 18 שחפיות ים שסומנו בעתלית בין השנים 2016 ל-2024 תועדו בטנזניה, במרחק 4,200 ק"מ מישראל. חלקן תועדו מאז הסימון עוד מספר פעמים, כאשר שבו לקנן במושבת השחפיות בעתלית.
שחפית ים היא עוף מים המקנן באירופה, אסיה וצפון אמריקה. בישראל ישנה אוכלוסייה מקננת המונה כ-1,300 זוגות והיא מוגדרת כמין בסכנת הכחדה בארץ. פרויקט שימור ומחקר השחפיות בעתלית מתנהל על ידי מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, בשיתוף חברת מלח הארץ ורט"ג, וצוות מתנדבים שומר סביב השעון על המושבה וסביבתה באמצעות מצלמות אבטחה.
"ניתוח המידע מצביע כי אחוז גבוה מהפרטים שתועדו בטנזניה, משתייך לאוכלוסייה המקננת בישראל ולא לאוכלוסיות אשר חולפות בישראל בעונות הנדידה בלבד", מסביר יוסף כיאט, מנהל מרכז הטיבוע בחברה. "שחפיות הים מבלות את חודשי החורף באוקיינוס ההודי, לאורך חופיה המזרחיים של אפריקה. עד היום, שחפיות ים אשר סומנו בישראל תועדו בחודשי החורף בעיקר במוזמביק ודרום אפריקה".
כ-90 אחוז מאוכלוסיית השחפיות בישראל מקננות בבריכות המלח בעתלית, ולכן יש חשיבות גדולה לשמור על מושבת הקינון. "הגורמים העיקריים המאיימים על עתיד אוכלוסיית שחפית הים בישראל הם צמצום ופגיעה בבתי גידול לחים וחופיים, מינים מתפרצים כמו נמיות, שועלים וחתולים, המסכנים את אפרוחי השחפיות, והתפרצות של מחלות ונגיפים", אומר כיאט.
בשנה שעברה, מגפת שפעת העופות שהשתוללה באירופה פגעה במושבות הקינון של שחפיות הים, כולל במרכז אירופה ומזרחה, ובישראל חששו לגורל המושבה בעתלית. לדברי כיאט, "מינים נודדים עשויים להיות חשופים לגורמי סיכון נוספים לאורך מסלול נדידתם, ולכן ישנה חשיבות נוספת לזיהוי מסלולי הנדידה ואתרי החריפה של מינים אלו. התגלית הנוכחית חשובה במיוחד, שכן היא מלמדת אותנו באופן ממוקד היכן חורפות שחפיות הים המקננות בישראל".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.12.24
