אחרי יותר משנה כפליטים בארצם, תושבי הצפון שחזרו לבתיהם מנסים לשקם את חייהם. אלא שרבים חזרו לבתים הרוסים, ועדיין עסוקים במאמצי השיקום והשיפוץ.
אבל הפגיעות היו לא רק בתוך הבתים. תושבי הצפון, במרחב הכפרי וגם בערים, טיפחו גינות לתפארת וגידלו עציצים שנתנו להם מעט ירוק לנשמה. גם תושבי הקיבוצים והמושבים בעוטף גידלו וטיפחו גינות לתפארת, והפגיעה בהם הייתה קשה. כך לדוגמה יוכבד ועודד ליפשיץ הקימו בניר עוז גינת קקטוסים מפוארת וייחודית, והנכד שלהם דניאל יזם מבצע שיקום לגינה המרהיבה שלהם.
4 צפייה בגלריה
הדס מקנלי
הדס מקנלי
הדס מקנלי
(צילום: לילי מדלסי)
הדס מקנלי (55), תושבת איילת השחר, סיפרה: "אני אוהבת להתעסק באדמה ויש לי גינה מטופחת. חשבתי על מי שחזר לבתים וגילה שכל העציצים והגינה שלו נהרסו. זה משהו שהרבה אנשים דיברו עליו. הם לא דיברו בכאב על רהיטים שנהרסו, אלא על הגינה. בקיבוץ הייתה חממה נטושה ונפל לי האסימון להפעיל אותה".
כך נולד פרויקט יוצא דופן שהמטרה שלו היא להחזיר את הצבע והחיים הירוקים לקהילה בצפון, שנפגעה קשות במלחמה האחרונה. הקיבוץ הקצה לה את החממה הנטושה, והדס שיפצה את המקום והפכה אותו למרכז קהילתי שמציע לתושבים שנעקרו מבתיהם שתילים, צמחים וייחורים בחינם, כדי לסייע להם להתחיל מחדש ולבנות מחדש את גינותיהם שנהרסו.
4 צפייה בגלריה
(צילום: לילי מדלסי)
"המצב לא היה טוב, בלשון המעטה. הייתי חייבת לעשות משהו. בחצי השנה האחרונה הייתי חייבת לתת משהו טוב לאנשים אחרים. הייתי חייבת בעצם לעזור לי", הסבירה הדס. "רוב הגינה שלי היא ייחורים ושתילים שלקחתי מאחרים. אחרי שהקיבוץ נתן אור ירוק תנועת 'הביתה' נתנה את התמיכה הכלכלית כדי להרים את הפרויקט, ולסדר את הגג של החממה, לסדר את מערכת ההשקיה ולהביא אדמה".
היוזמה מבוססת כולה על תרומות של אנשים פרטיים שהביאו צמחים וייחורים, ונתמכה כלכלית על ידי תנועת "הביתה – חוזרים לגליל," שסיפקה מימון לשיפוץ. בנוסף מקנלי החלה בשיתופי פעולה עם בית הקשיש ועמותות מקומיות, שסייעו לעיצוב מחודש של כלי הצמחים. "קיבוצים נוספים הצטרפו לפרויקט, ואני שמחה שזה מחבר בין כל כך הרבה אנשים. הגיעו אנשים מקיבוץ שמיר, קריית-שמונה ומטולה לקחת עציצים. הם הגיעו מחויכים והתפלאו שזה בחינם. ראיתי שזה עושה להם טוב".
4 צפייה בגלריה
(צילום: לילי מדלסי)
ההתיישבות בספר, בקרבת הגבול הצפוני, מאופיינת לרוב בבתי קרקע ובבנייה נמוכה. גינות הנוי המטופחות היו עד ערב המלחמה חלק בלתי נפרד מהיופי של הצפון, בנוף של החרמון המושלג. בעקבות פינוי עשרות אלפי התושבים מבתיהם ננטשו גם הגינות והשקעות של שנים הלכו לאבדון. "כואב הלב לראות ככה גינות שאנשים טיפחו במשך כל חייהם ונאלצו לעזוב ולהשאיר מאחור", מספר ליאור לוי מגינוני יהב, המתמחה בהקמה ואחזקת גינות. הוא פונה לבת-ים ופיתח את העסק שלו במרכז הארץ, וחזר לאחרונה לקריית-שמונה כדי לסייע בשיקום גינות הנוי בבתי התושבים.
4 צפייה בגלריה
(צילום: לילי מדלסי)
לוי פוגש בגינות נוי שצמחיית הבר השתלטה עליהן או ששועלים וחיות בר פגעו במערכות ההשקיה שלהן, ולרוב אין יכולת לשקם וצריך להקים מחדש. עם זאת, הוא מספר, "לצערי אין פה הרבה עבודה כי אנשים חוששים עדיין לבוא הביתה. הם לא יודעים אם הפסקת האש תחזיק. הם לא מוכנים לקחת סיכון ומחכים עם שיקום גינות הנוי".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.01.25