אנחנו בשנת בצורת, והנתונים מטרידים. לראשונה מאז החלו המדידות במפלס הכנרת, נרשמה ירידה יומית במהלך פברואר ומרץ, כך לפי נתוני רשות המים. בחודש מרץ מעולם לא נמדדה ירידה, ואילו נכון לעכשיו נמדדה ירידה חודשית של שלושה ס"מ במפלס הכנרת. המפלס עמד אתמול על 211.295- מטרים לעומת 209.575- מטרים לפני שנה בדיוק. כלומר המפלס כיום נמוך ב-172 ס"מ מאשר לפני שנה.
הזרימה בתל דן
(צילום: שרית פלצי ורינת רוסו, רשות הטבע והגנים)
אבל לא רק הכנרת סובלת. הנחלים והמעיינות בצפון סובלים אף הם. במהלך עונת הגשמים הנוכחית נמדדה גאות אחת בלבד בירדן (ובחלק מהמקומות - לא הייתה גאות כלל), תופעה נדירה כמוה לא התרחשה עד היום, אומרים ברשות המים. בכל מקרה, זרימת המים השנתית בירדן היא הנמוכה שנמדדה בו ביחס אי פעם ביחס לשנים אחרות. ה"ספיקה" בירדן במועד זה של אמצע מרץ, היא הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם: 3.5 מטר קוב בשנייה. גם הזרימה במעיין הדן בתחילת מרץ הייתה הנמוכה ביותר מאז החלו שם המדידות ב-1950.
איל זיגל, מנהל תחום מים עיליים ברשות המים, מסביר כי "מצב המעיינות והנחלים מטריד. הירדן הוא ספק המים המרכזי לכנרת, וככל שהזרימה קטנה יותר יש פחות מים שמגיעים לכנרת. יש שנים טובות ויש שנים פחות טובות, אבל ישנה ירידה בשפיעות מעיינות הכנרת, והמגמה הזו היא סיבה לדאגה".
לפי השירות המטאורולוגי שנת 2024 הייתה חמה משמעותית מהממוצע. בהשוואה לעבר היא מדורגת במקום השני בסדרת המדידות. בשנים הקרובות תימשך מגמת ההתחממות.
אנחנו נמצאים לקראת חודשי הקיץ, ששברו שיאים אשתקד, עם חודש יוני החם ביותר מתחילת המדידות. גם מצב מי התהום שלנו סובל מהשנה השחונה הזו: בישראל קיימים ארבעה מאגרים המחוברים למערכת הארצית, אגן ההר המערבי (אקוויפר ירקון-תנינים), אקוויפר החוף שנמשך מאשקלון ועד הכרמל בשפלת החוף, אגן גליל מערבי ואגם הכנרת.
ד״ר אסף צוער, מנהל אגף סביבה בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים, הוסיף: "נתוני ספיקות הנחלים עד כה מעידים על שנת יובש קיצונית' דבר שיפגע באופן משמעותי בחי ובצומח של הנחלים. אגן הירדן נפגע באופן קיצוני בספיקות מאוד נמוכות המשמעות של נחלים ללא זרימה דבר שפוגע בדו החיים במים ובצומח בצורה משמעותית. חשוב להדגיש שהרשות עובדת בשיתוף עם רשות ואגודות המים על מנת לתאם את צריכת המים לגורמים השונים חקלאים, תיירות וטבע על מנת לצמצם נזקים ככל הניתן".
ד"ר יעקב ליפשיץ, מהשירות ההידרולוגי ברשות, הסביר כי "מזלנו שמצב מי התהום היה מעולה בתחילת השנה ההידרולוגית הזו". בדומה למדידות בכנרת, גם במאגרי מי התהום יש קו אדום. כיום אנחנו נמצאים במצב של 920 מיליון מטר קוב מעל הקו האדום. לדברי ד"ר ליפשיץ, "היינו במקום טוב הודות למדיניות ארוכת שנים של ניהול שקול של מקורות המים. אבל השנה קיבלנו שנה שהיא השחונה ביותר בהיסטוריה של המדידות - יש לנו כמויות משקעים של כ-50% מהממוצע לאותה תקופה. זה ערך נמוך באופן קיצוני, הכי נמוך שאנחנו מכירים. כזה מצב עוד לא היה".
לדברי ד"ר ליפשיץ, "זה אומר שנקבל הרבה פחות מים ממה שאנחנו צריכים. השנה לקחנו בחשבון שנפעיל את מתקני ההתפלה במלוא היכולת - ועדיין, ניאלץ לגרוע מהאוגר (מי התהום)".
מנהל השירות המטאורולוגי ד"ר עמיר גבעתי מוסיף: "הבצורת בצפון הארץ ובעיקר ברמת הגולן שוברת השנה שיאים היסטוריים".
כמויות משקעים כה נמוכות לא נמדדו מעולם בצפון רמת הגולן. על פי מנהל השירות המטאורולוגי, במרום גולן ירדו מתחילת עונת הגשמים ועד כה 250 מ"מ בלבד - לעומת ממוצע שנתי של 800‑850 מ"מ באזור זה. בתל אביב ירדו 245 מ"מ של גשם, 48% מהממוצע ובחיפה 356 מ"מ, המהווים 63% מהממוצע.
במרכז הארץ ובירושלים מדובר בשיאי יובש של כ-30 שנים. אמנם, חורף 1998/99 היה מעט יבש יותר, אך לא בהרבה: השנה ירדו בירושלים 250 מ"מ לעומת כ-200 מ"מ ב-1998. הממוצע הרב שנתי הוא 580 מ"מ.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.03.25
