מי שמגיע באופן קבוע לפארק הירקון, הריאה הירוקה של מרכז גוש דן, יכול לפגוש לא פעם בתן או שניים עושים את דרכם לצד הנחל. "תנים תמיד היו פה, הם נעים ממזרח למערב ומדי פעם היינו רואים אותם", תיאר אבישי רוזן, פרויקטור חיות הבר של עיריית תל-אביב-יפו. "כולם חיו באיזו שלווה, זו חיה שאקולוגית היא מצוינת לנו. אוכלת פגרים, מכרסמים מזיקים ופירות. הכל השתנה בקורונה. פתאום אין מנגלים בפארק, אין מקורות מזון בפחים, אז התן תפס אומץ והתחיל להיכנס לתוך העיר, לחפש פח חדש".
הטיפול בבעיית התנים בת"א (צילום: עידו ארז)
התן האורבני, או התן התל-אביבי אם תרצו, הוא מעט שונה מהתן המצוי שיללותיו נשמעות בלילה, אך אינו מעז להראות עצמו בפני בני אדם. "אם בטבע האם מלמדת את הגורים לצוד, אז נקבת התן התל-אביבית תלמד את ילדיה איך להפוך פח טוב", אמר רוזן. "אנחנו רואים אותם בעודף משקל, של כ-30-20 אחוז יותר. והם מפתחים תכונות שאנחנו לא רוצים לראות, כמו חשיפה לאור יום. אני חזרתי עכשיו משירות מילואים ממושך בגליל. כל הזמן הייתי שומע תנים, אבל בקושי ראיתי. אם כן אז זה תן רזה, שצד את האוכל שלו".
חוסר הפחד בתן התל-אביבי, לצד החיבה החדשה לאור יום, יכולה להוביל ללא מעט בעיות במרחב העירוני במפגש בין האנשים לחיות הבר. לפני מספר חודשים אירע מקרה שבו תן ניסה לחטוף שקית במבה מפעוטה בפארק, ובהלת התושבים לא איחרה להגיע. "תוך כדי צו שמונה קיבלתי גם סוג של צו תן", סיפר. "בגלל התרבות התנים הבנתי שאני נקרא לדגל וצריך לעשות מעשה. אנחנו עובדים עם צוות גדול של וטרינרים וזואולוגים, יחד עם רשות הטבע והגנים והעיריות הסמוכות של נחל הירקון. נוצר מצב שאנשים מאכילים תנים ואז התן מצפה לאוכל - מתגרה, בוחן את הגבולות, מקבל אומץ. מדובר בחיית בר, זה לא אמור להיות ככה, זה דבר שפוגע בתנים עצמם וגם בבני האדם".
את התנים שמוצאים בתוך העיר משתדלים לנסות לתפוס, לחסן, לעקר ולהשיב לעבר הירקון המזרחי. "בהתחלה אמרתי מה פתאום לעקר, זאת חיית בר, אבל אתה חייב לעצור את גלגל השלג הזה ולא להגיע למקומות שהם מסתובבים בעיר", טען רוזן.
"חשוב לומר שאנחנו גם מחסנים לכלבת בעזרת פתיונות, כך למעלה מ-20 שנה לא תועד מקרה של כלבת אצל תנים בעיר. אנחנו למעשה מעתיקים מסקנות ממחקר גדול שנערך בקנדה, שלהם הייתה בעיה גדולה עם זאב הערבות. אנחנו קונסים מאכילי תנים, נפגשים עם קהילות ומבצעים הסברה".
החל מהחודש, העירייה החלה אכיפה מוגברת נגד מאכילי תנים. בנוסף, פועלים להסרת מקורות מזון זמינים בעיר, מתגברים מאמצי ניקיון בשטחים פתוחים ובפארקים, מציבים גדרות במוקדי חדירה ידועים, וכפי שציין הפרויקטור רוזן - עוסקים בעיקר בהסברה.
"זה בעל חיים מדהים, ואנחנו בראש ובראשונה צריכים לדעת לכבד אותו. ברגע שאנחנו נדע לכבד אותו, הוא יכבד אותנו. אבל עם כל הכבוד לי, הם לא אמורים להיות בכמויות האלה", סיכם רוזן.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.03.25
