מי לא אוהב לצאת לחוף הים בקיץ? עונת הרחצה נפתחה באופן רשמי, ורבים יוצאים לחופי הארץ ליהנות מקצת שמש ומים מצננים בימים שנעשים יותר ויותר חמים. אלא שנתונים מטרידים שמתפרסמים היום מלמדים: חופי ישראל נסגרים לתקופות ממושכות במהלך השנה, ולא פעם אזרחים שמצפים לכמה שעות של נחת בחוף - נתקלים בחוף סגור.
זיהום ים בת"א בספטמבר
(צילום: איריס קדישמן)
מנתונים שגיבשה עמותת "צלול", עולה כי חופי הרחצה המוכרזים בישראל לחופי הים התיכון נסגרו ב-2024 למשך 410 יום במצטבר. המשמעות - בממוצע, בכל יום בשנה לפחות חוף אחד בישראל היה סגור.
לסגירת החופים יש מספר סיבות, אך התדירה ביותר היא סגירת החופים בעקבות הזרמת מי ביוב בימים של גשם - 70% מהסגירות התרחשו מסיבה זו. סיבות נוספות לסגירת חופים היו זיהום בקטריאלי ממקור לא ידוע (למשל חופים שזוהמו בחיידקים מסוג אי-קולי) - אירוע שהתרחש בעיקר בחודשי הקיץ (20%) ותקלות בתחנות שאיבה וחשש מזרימת ביוב (10%).
במהלך עונת הרחצה נסגרו החופים לרחצה 410 יום במצטבר. האירוע המרכזי היה אירוע גשם רחב היקף שהחל ב-17 בספטמבר 2024 והסתיים ב-19 בספטמבר 2024 – האירוע אמנם נמשך רק יומיים, אבל השפיע על כל 104 החופים בישראל, מה שהביא במצטבר ל-208 ימי סגירה. הרשויות סגרו את החופים מחשש להזרמת ביוב לים בימים אלו.
לשם השוואה, ב-2023 נסגרו חופי הרחצה למשך 1,739 ימים במצטבר בעקבות 51 אירועי סגירה, 578 ימים מתוכם במהלך עונת הרחצה כאשר כ-83% מסגירות החופים התרחשו בעקבות הזרמת נגר וביוב לים. חשוב לציין, שבעוד ש-2024 התאפיינה בגשמים מקומיים, ב-2023 אירעו שני אירועים משמעותיים שגרמו לסגירת כל החופים - בפברואר ובנובמבר.
ואכן, בכל שנה נסגרים חופי הרחצה לאורך הים התיכון לרחצה למשך ימים רבים. החופים נסגרים מסיבות שונות ובראשן זיהום, שמקורו בנגר עירוני מהול בביוב. "צלול" עוקבת אחרי הנתונים שמפרסמות הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות, וכן עורכת דגימות משל עצמה - כך למשל, מראשית 2025 שרק החלה, נסגרו לרחצה חופים באשדוד (מי עמי, אורנים, לידו וקשתות) בראשון-לציון ובבת-ים כתוצאה מבדיקות שהוכיחו קיום חיידקים מסוכנים במים.
גם בנקזים העירוניים בחיפה, בנתניה, בהרצליה ובחריש, שני סבבי דגימות ש"צלול" ביצעה בחורף 2025 - גילו בחוף חיידקים שמקורם בביוב. נתונים אלה מצטרפים לממצאים על הזרמות ביוב כמעט קבועות מהיבשה לים בימי גשם – תוצאה של חיבורים צולבים בין מערכות הנגר והביוב שגורמות לזיהום הים ולסגירת החופים לרחצה.
במילים אחרות - בימים של גשם חזק, משרד הבריאות מורה לרשויות לסגור את החופים לרחצה מתוך הנחה שבימים אלה זורם לים ביוב - וזו הסיבה המרכזית לסגירות החופים. הוראות הסגירה היא לפי מחוזות, וכאשר יש ידיעות על גשם בכל הארץ ההוראה היא לסגור את כל 104 החופים שלנו.
סיבה נוספת לסגירה היא תוצאות בקטריאליות חריגות. כאשר נמדדות כמויות חריגות של בקטריות וחיידקים בחופים, הדבר מוביל בדרך כלל לסגירת החופים לטווח קצר עד בינוני - יומיים עד חמישה ימים בממוצע. מטרתן של סגירות אלו לברר את מקור התוצאות החריגות.
בכ-10% מהמקרים היו תקלות בתחנות שאיבה. מספר אירועים מסוג זה קרו ב-2024, בהם תקלה בתחנת שאיבה בצפון נהריה, שגרמה להזרמת ביוב לים בצפון העיר. אירוע דומה קרה גם בהרצליה ובבת-ים. בנהריה פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה נגד העירייה, שאין בה תאגיד מים וביוב.
שנת 2024 התאפיינה לא רק בסגירת חופים - אלא גם במיעוט בדיקות של חופי רחצה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. למרות זאת, אפשר לראות שהמגמה לא השתנתה וכי רוב הסגירות הן תוצאה של הזרמות ביוב לים. זאת, כתוצאה מחיבורים צולבים - חיבורים פיראטיים, אסורים, בין תשתיות ניקוז לתשתיות ביוב. אלו מתרחשים במקרה שבו הרשות העירונית, שאמורה למפות את חיבורי הביוב והניקוז - לא עושה זאת, ובכך למעשה מאפשרת תופעות של חיבור פיראטי שנגמר בזיהום רחב.
מנכ"ל עמותת "צלול" מור גלבוע הסביר כי "תופעת החיבורים הצולבים הפכה למכת מדינה. אנחנו דורשים מרשות המים, בסמכותה מול הרשויות המקומיות, להיכנס לאירוע ולהפעיל את כל כובד המשקל באכיפה ובפיקוח. כדי למנוע את המשך התופעה, הפגיעה בנחלים, בים ובציבור, יש לנתק את החיבורים הצולבים בין מערכות הנגר והביוב, למנוע ממי גגות להגיע למערכות הביוב ולנקות את רחובות הערים לפני הגשם. הרשויות חייבות לבצע מיפוי מלא של תופעת החיבורים הצולבים, ולהכין תוכניות עבודה מתוקצבות לפתרון התופעה שפוגעת קשות בים, בנחלים ובבריאות הציבור".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.04.25
