כקילומטר אחרי הפנייה שמאלה לעין ירקעם עצרנו בשול הכביש. משאית פול-טריילר חלפה על פנינו וכיס הרוח שיצרה טילטל את הרכב. המרחב המדברי כאן מרהיב ביופיו, אבל בקצהו מפעל ענק המאכל את הנוף. אליו המשאית דהרה.
מצד אחד הסנפיר הגדול על מצלעות המכתש הגדול כשבגבנו בריכת עין ירקעם המלאה במים ומטיילים ומצד שני הפצע הזה בעין, מפעל הפוספטים באורון של קבוצת ICL (לשעבר כיל) בסופו של כביש 206. לא יכול להיות ניגוד ברוטלי מזה בין השלווה והנוף הבראשיתי לבין המנגנון האדיר שטוחן את המדבר עד דק והורס אותו.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
מורה הדרך יוני שטרן התעקש שנראה כיצד מגרסת המדבר עובדת. טיפסנו על סוללת עפר ששלט למרגלותיה הזהיר: "זהירות תהום לפניך!" כך נראה מכרה פתוח. קודם מפוצצים את הסלעים בדינמיט, אחר כך באים הכלים ההנדסיים. ראינו באגרים ענקיים שכפותיהם חופנות את האדמה ומעמיסות אותה על משאיות מכרה ענקיות. "תסתכל ממול", הצביע שטרן, "תראה מה קרה להר, הוא הולך ונגמר. עוד מעט ולא נשאר ממנו כלום, הוא נמחק. כתשו אותו, פירקו את קרום הסלע עם כל הצמחייה שהייתה עליו והפכו את האדמה לפודרה. אין פה כתם חום אחד קטנטן של צמחייה, אין באדמה כאן יותר חיים. זה מדבר מת. ומה שקרה כאן יקרה בשטח החדש שאושר להם לכרייה, לא רחוק מעין ירקעם, המעיין הכי מתויר והכי חשוב באזור הזה של הנגב. זה ייראה בדיוק כך".
לרותם אמפרט, חברת בת של כיל, יש זיכיון כרייה של פוספטים בארבעה אתרים בנגב: חתרורים, אורון, צין ורותם. על הנזקים שנגרמו למדבר, ההרס הנופי, התמלוגים הנמוכים שהחברה, הנשלטת על ידי עידן עופר, משלמת למדינה בעבור משאבי הטבע השייכים לציבור, על כל אלו נכתב לא מעט. בינואר השנה דיווחה אילנה קוריאל, כתבת איכות הסביבה של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, כי רגע לפני סוף שנת 2024 קיבלה החברה מהמדינה זיכיון כרייה לעוד 20 שנה. לובי 99, המייצג את אינטרס הציבור, בדק ומצא כי בשנים 2010 עד 2020 כולל, סך התמלוגים מפוספטים ששילמה החברה למשרד האנרגיה עמדו על כ-158 מיליון שקל בלבד, בזמן שהכנסותיה בשנים הללו נאמדות במיליארדי שקלים.
שטחי כריית הפוספטים העצומים בנגב החריבו כבר מאות-אלפי דונמים. אבל ICL מחפשת כל הזמן שטחי כרייה חדשים שיאפשרו את המשך ייצור הדשנים במפעלי החברה. כל אלו מובילים אותנו לאזור עין ירקעם הנמצא בתחום שמורת המכתש הגדול היושבת על רכס חתירה, אחד מחמשת הרכסים הגדולים של הנגב. לפני כחודש אושרה תוכנית כרייה חדשה על שטח של 250 דונם המשיקים לשטחי הכרייה של מפעל אורון הסמוך. גבול שטח הכרייה החדש נמצא 500 מטר מהמעיין בעין ירקעם. קשה להפריז בערכי הטבע במקום הזה. אין צורך גם להרחיב בתיאור המעיין. רוב הישראלים מכירים את המקום מטיולי בית הספר והצבא ולאחריו עם המשפחה והילדים. ומי שלא מכיר שיחפש בגוגל, יראה תמונות ויקרא קצת.
כשירדנו אליו ביום שלישי השבוע התקשינו למצוא חניה. מאות אנשים היו בערוץ היפהפה ובתוך המים. לא פלא. באתר רשות הטבע והגנים נכתב כך בעמוד הממליץ על טיול למעיין: "עין ירקעם הוא אחת מפינות החמד המפתיעות ביותר שתוכלו למצוא בערוצו של נחל חתירה, עם יציאתו מהמכתש הגדול. צאו לטייל במסלול יפהפה, לאורכו תוכלו לחזות (ולטבול!) במעיין בלב מדבר, בפריחות (בעונה), בקניון מדברי ובמפל מים יבש ומרשים במיוחד!"
תוכנית הכרייה עברה מתחת לרדאר של פעילי הסביבה. בדרום הארץ פועלת התאגדות של פעילי סביבה מהנגב ואזור ים המלח בשם "מדבר קיימא". הפעילים בקבוצה הצליחו בעבר למנוע כריית פוספטים באזור חצבה שבערבה, לעצור את הכרייה בשדה בריר הסמוך לערד ולמנוע את הצבת קו המתח הגבוה בתוך שמורת מכתש רמון. מכרה אורון צפון פוספס. אף אחד מהפעילים לא יודע להסביר כיצד זה קרה, אבל עובדה, התוכנית אושרה ועכשיו כבר אין מה לעשות, חוץ מליידע את הציבור בנזק שייגרם למקום ולנסות להיאבק כדי לשנות את רוע הגזרה.
התקשינו להדביק את מורה הדרך שטרן. הוא מדבר בהתלהבות ומדלג מפרח לשיח לסלע תוך שהוא מעדכן מטיילים על המכרה החדש שהולך לקום "ממש פה קרוב". התגובות נעו מ"אוי אוי" ועד "איזה גועל נפש". שלומי מור מקיבוץ עין צורים שהגיע עם אשתו וחמשת ילדיהם סירב להאמין. "היינו פה כבר מיליון פעם, אין על עין ירקעם, אין", קבע, "זה מקום וואוו, הגב הכי טוב בנגב, הכי שווה. אם החניה למעלה הייתה בתשלום הזכיין היה עושה פה מיליונים, ראיתם כמה רכבים יש למעלה?"
"המקום הזה מלא גם בימי חול, לא רק בחול המועד פסח", אמר שטרן. "אנחנו על דרך הבשמים ההיסטורית בנגב, סחורות מדרום ערב עלו לפטרה, ומפטרה לנמל עזה הן עברו מכאן. אתה רואה את המדרגות החצובות בסלע? הן נחצבו כדי שהפרדות והגמלים יוכלו לרדת לשתות מהנביעה במעיין. לא בכדי שביל ישראל עובר פה, זה אחד המקומות המרתקים והיפים בנגב. מעלה פלמ"ח זה כאן. הפלמ"חניקים ממחלקת הסיור של פלוגה ג' ירדו בנחל חתירה כדי לתור את הנגב ועברו בעין ירקעם.
מור, שהגיע לטייל עם משפחתו: "אין על עין ירקעם. זה מקום וואוו, הגב הכי שווה בנגב. אם החניה למעלה הייתה בתשלום, הזכיין היה עושה פה מיליונים"
"רואה את הגבעות שסוגרות על הערוץ שבתחתיתו המעיין, את סלע הצור, הקריטון? הכל הולך להיכרות. אמנם 500 מטר מאיתנו, אבל במדבר כמה מאות מטרים זה מרחק אפסי. הפיצוצים שיהיו פה ישפיעו על המרקם האקולוגי. הגשמים שיורדים בהרי הנגב מחלחלים למי התהום והמים נובעים כאן בנביעה טבעית.
"מה שמיוחד בעין ירקעם הוא שזה גם מעין עונתי המתמלא במי שיטפונות הזורמים בנחלים. זה אחד המקומות הבודדים בנגב שיש בהם מים כמעט 365 יום בשנה. ובמים האלה לא רק אנשים טובלים, הם בעיקר משמשים בעלי חיים. איזה בעלי חיים יש כאן, וואוו, יעלים, שועלים, צבועים, תנים וציפורי מדבר. יש פה להקת זנבנים, ציפור מאוד-מאוד מיוחדת שמקיימת קשרים חברתיים מרתקים בתוך הלהקה... הופ-הופ, ראיתם, זו עוד משאית של כיל, עוברות פה בכל יום עשרות משאיות, הופ, הנה עוד אחת".
ילד אחד שירד לכיוון המעיין שמע את שטרן ושאל אותו מה יקרה לחיות. "אם הכרייה תגיע לאזור הזה אז הלהקה שיושבת פה תנדוד למקום אחר. היא תחפש מקום שאפשר לנשום בו אוויר. כל בעלי החיים יעזבו, לא רק הזנבנים. ומה לגבי התמוטטויות של מצוקים כתוצאה מהפיצוצים? מי מבטיח שאפיקי הזרימה באזור לא ישתנו? ומה יקרה לאיכות המים במעיין? הרי ברגע שפותחים מכרה אפיקי הזרימה משתנים, המכרה מייצר זיהום שמחלחל לוואדיות. החשש הוא שהזיהום יחלחל לוואדיות של נחל חתירה ויגיע חלילה גם לנביעה בעין ירקעם. לצערנו זה קרה בנחל צין והגיע למעיינות עין צין ועין עקרבים. ומאיפה זה הגיע לשם? ממכרות צין. זה קרה גם בנחל אשלים ובנחל בוקק ממכרות רותם. אנחנו למודי ניסיון רע לצערי".
ב-3 ביולי 2024 התכנסה ועדת המשנה הסטטוטורית במינהל התכנון בבאר-שבע. על הפרק: דיון בתוכנית להסדרת תחנת פז דימונה במתחם דביר, דיון בבקשה לתוספת זכויות להקמת מרפאה בשכונת גנים ב' באילת ודיון בתוכנית 620-0791855 – כריית פוספט – שדה אורון צפון. בישיבה שנערכה בזום השתתפו אנשי מקצוע ממוסדות התכנון השונים ויועצים למשרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים.
פרוטוקול הישיבה מאלף. הוא מלמד כיצד מכריעים בסוגיות שהשפעתן על הסביבה והטבע דרמטית מבלי להתעמק יותר מדי. בתחילת הדיון בתוכנית מעיר עודד פלוס, יו"ר הוועדה: "אמרו לי שזו תוכנית קטנה באופן יחסי, מה, מה זה קטנה?" שרון כהן, העורך הראשי של תכנית הכרייה הנידונה, עונה: "250 דונם". פלוס מגיב: "קטנה". טל פודים, ממלא מקום מתכנן המחוז מסכם: "פצפונת".
כהן ממקם את שטח המכרה החדש ב"קצה הצפוני ביותר של (מכרה - ע"ש) אורון" ופודים מציין "קרוב לעין ירקעם". כהן ממשיך אותו: "לנחל חתירה, ולעין ירקעם. אמרנו, תיעשה בחינה ספציפית של השדה הזה, הוגדר גם איך לעשות, כאילו, בחינה נופית, שתתבסס גם על ענייני נוף, גם על ענייני אקולוגיה, וזה מה שעשינו".
סימון וולין, מנהל אגף חומרי גלם בחברת רותם, הגיע להסביר את הצורך שבכרייה: "ככה, אנחנו כל הזמן מדברים על פוספט, פוספט, אבל יש פוספט, יש פוספטים שונים. ואנחנו מגדירים אותם באופן גס, לפי חומר האורגני. הפוספט שכרגע, מבחינתנו, הכי חיוני, מה שמוציאים, מה שכורים באורון, זה פוספט שהוא דל אורגני, מה שאנחנו קוראים לו פוספט לבן, והוא מתאים לייצור מוצר שהוא אם לא הכי כלכלי, זה שמחזיק אותנו כרגע, חומצה לבנה. הפוספט לייצור חומצה לבנה, אנחנו ממש לקראת סיום של הרזרבה שלו, ויש לנו לעוד שנתיים, משהו כזה. ולכן, כדי ליצור המשכיות, כמה שניתן, עם ייצור באותו מוצר, אנחנו צריכים לפתח את הפינה הזאת, שזה הקצה הצפוני... "
יו"ר הוועדה פלוס קוטע אותו בשאלה: "אבל שם לפי הבדיקות הגיאולוגיות שלך יש..."
וולין עונה: "כן יש שם פוספט, בדיוק. כן. זה פוספט שמתאים לייצור חומצה לבנה".
מתקיים דיון במשטר הפיצוצים. כהן מדווח כי נעשו מדידות "ולא נמצאו חריגות כלפי האזורים הרגישים". מה הם האזורים הרגישים? "שטחי הקינון".
בישיבה סוכם שיבוצע ניסוי להשפעת הפיצוצים על קינון הציפורים. "כל עוד לא יבוצע כזה ניסוי", המשיך כהן, "לא יתאפשרו פיצוצים, בתקופת הקינון. תקופת הקינון הוגדרה תקופה יחסית ארוכה, מה-01.12 עד ה-31.05 או עד ה-01.06 בעצם חצי שנה שלמה שבה לא ניתן יהיה לבצע פיצוצים. פיצוצים נדרשים כדי לנתק את הסלע או לפרק את הסלע כדי שאפשר יהיה להעמיס אותו ולקחת אותו, אם זה תפל לנקודות ההסדרה, ואם זה פוספט למפעל, כאשר במסגרת הניסוי ייבחנו גם השפעות הדף ורעידות על אזורי הטיול, בעין ירקעם, בנחל חתירה, בואכה מעלה פלמ"ח".
בדיון השתתפו גם נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה ונציג המשרד להגנת הסביבה. אבל רותי נשיץ, נציגת רשות הטבע והגנים מחוז דרום, היא היחידה שניסתה לתת פייט.
עוד קודם לישיבה הזו נעשתה עבודה ממושכת במסגרתה העבירה רט"ג את הערותיה. צופרי הנסיעה לאחור של הכלים הכבדים יונמכו למינימום המתאפשר במגבלות הבטיחות. הפיצוצים יבוצעו מהשעה תשע בבוקר ועד שעה וחצי לפני הזריחה. לא יבוצעו באתר החדש יותר מארבעה פיצוצים בשבוע. אלו רק חלק מהמגבלות שהטילה רט"ג.
נשיץ ניסתה להבהיר בדיון את הפופולריות של המקום למטיילים: "שביל ישראל עובר שם, ועין ירקעם בפני עצמו.... קולט מבקרים, המון מבקרים שבאים כמו בריכת שחייה, יש שם גב מים כמעט כל השנה בשנים האחרונות והוא עתיר מטיילים. ולכן, יש פה רגישות מאוד גדולה".
הוחלט לבצע פיילוט של פיצוצים שיבדוק את ההשפעות על החי והסביבה. נשיץ הסבירה את נחיצותו: "ברגע שהפעילות, יש פיצוצים? זה צריך לבדוק. זה דבר 1. דבר 2, צריך פה חוות דעת של יועץ בטיחות, הרי הם עושים פה פעילות שהיא יכולה להשפיע על מטיילים".
פלוס הקשה: "אבל איזה בטיחות? מה הוא יבדוק?"
ונשיץ השיבה: "הוא צריך לבדוק אם יש סיכון למפולות, לדרדור של סלעים על מטיילים שנמצאים בנחל מתחת. זה הכל. אז זה דבר שהוא מאוד משמעותי".
כך זה התנהל. רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע העירו את הערותיהם והגישו הסתייגויות, אבל לא התנגדו לתוכנית. עורך התוכנית מטעם רותם טען כי החברה תשתמש בטכנולוגיה חדשה שתפחית משמעותית את ההשפעה הסביבתית. התוכנית אושרה, ובחודש הקרוב יחל פיילוט הפיצוצים באזור הסמוך לעין ירקעם.
הלכנו בערוץ וחלפנו על עצי אשל, שיחי רותם ומלוח. מעלינו עפו סיסים. "כשהמכרה יתקרב למעיין", אמר שטרן, "חוויית הטיול פה תשתנה. הופה, צלם, צלם", הוא ניתר בהתלהבות, "כוכב ריחני בפריחה אביבית". הוא שאף מלוא הריאות ונאנח: "וואוו, ריח מתקתק של פיוז-טי אפרסק!"
גילי סופר, פעיל סביבתי ותיירן תושב ערד, הביט בנו וחייך בעגמומיות. "תחשבו מה רעש הפיצוצים יעשה למקום הזה".
בדיון לאישור התוכנית נקבע שיבוצע פיילוט לבדוק איך הפיצוצים ישפיעו על האזור.
אבישי אפרתצילום: גדי קבלו"תקשיב לי טוב, כשאני יושב במרפסת שלי בערד אני שומע בומים שמגיעים מהמכרה בחתרורים. זה 12 קילומטר מהבית שלי. אז אם אני שומע בומים מטורפים מ-12 ק"מ, תחשוב מה יקרה כאן. אנחנו 500 מטרים מגבול המכרה החדש. זה ירים פה את כל החיות בבהלה. הפיצוצים מעלים אבק לגובה של מאות מטרים. זה משהו פסיכי ברמות שאנשים לא תופסים, של הרס, של רעש, אבק, והכל בענק. תיירות ותעשייה לא הולכים ביחד".
את ההשפעה הצפויה על התיירות סיכם הכי טוב אבישי אפרת מירוחם. יש לו בית הארחה עם עשרה חדרים והוא גם מנהל עמותת התיירות של ירוחם. מצאנו אותו ליד האגם של העיירה, משכיר אופני שטח למטיילים. לחצנו יד והוא מיד שאל: "עין ירקעם מלא?" הינהנו בחיוב.
אפרת: "לפני כמה שנים לקחתי לעין ירקעם תיירת מהולנד. פתאום הרעיד את המדבר פיצוץ אדיר ממכרה כמה קילומטרים מכאן. היא חשבה שהתחילה מלחמה"
"אם שכיית הטבע הזו", הצביע לכיוון עין ירקעם, "תיפגע או תיסגר לפרקים, התיירות באזור תיפגע. גם באמצע השבוע, בסתם יום של מאי או אוקטובר יש שם מאות אנשים. מגיעים לשם אוטובוסים מלאים בילדי בית ספר בטיול שנתי. הציר הזה שחוצה את המכתש הגדול ועובר גם ליד עין ירקעם הוא ציר המטיילים אולי הכי פופולרי בנגב חוץ ממכתש רמון. מי שרוצה טבע, מדבר ומים גם בעונה החמה מגיע לעין ירקעם. פגיעה במקום הזה היא פגיעה בירוחם. זה המוצר העיקרי שאני יכול להציע לאורחים שלי. בשביל זה אנשים מגיעים אלינו".
אתה לא מגזים?
"ממש-ממש לא. זו נקודת הטבע הכי חשובה שיש לירוחם. כבר היום יש באזור פיצוצי כרייה מחרישי אוזניים. אני לא רוצה לחשוב מה יהיה כשהבומים האלו יתקרבו לעין ירקעם. זה נורא, פשוט נורא. כבר היום, כשהפיצוצים יחסית רחוקים, שומעים אותם בעוצמה גבוהה. הרבה לפני המלחמה בעזה לקחתי לשם תיירת מהולנד. היא נהנתה מהמים ומהנוף ופתאום הרעיד את המדבר פיצוץ אדיר, שהגיע ממכרה כמה קילומטרים משם. היא קפצה בבהלה, חשבה שהתחילה מלחמה".
מה אמרת לה?
"שהיא יכולה להירגע, שזה בסך הכל פיצוץ של דינמיט במכרה לא רחוק מאיתנו. אבל היא אספה את הבגדים שלה מהר וביקשה לחזור למלון".
מחברת רותם אמפרט נמסר בתגובה: "מדובר בתוכנית מעודכנת שנועדה להבטיח את המשך הפקת עתודות הפוספט ופעילות המפעל החיוני לתעשיית החקלאות והמזון, לצד המשך העסקת אלפי עובדים, תוך שמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור. התוכנית, שעברה צמצום משמעותי, גובשה לאחר בחינה מעמיקה של השטח ובהתאם להסכמות עם רשות הטבע והגנים וגורמים רלוונטיים נוספים, ואושרה ללא התנגדויות".
מרשות הטבע והגנים נמסר: "השטח המדובר נמצא בתוך שטח אש בחלק הפנימי בהמשך לשביל ישראל ולא בעין ירקעם. הרשות ביקשה לבצע מדידות של עוצמת הפיצוצים במטרה לבחון אם הם עלולים להשפיע על הטבע והטיילות. יבוצע פיילוט שייבחן את הנושא.
"עין ירקעם הוא אתר טבע מרכזי וחשוב שמושך אליו אלפי מטיילים בשנה. הרשות מפתחת את הטיילות באזור ותפעל למנוע כל פגיעה במקום".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.04.25
