אצל שפילברג ב"מלתעות" זה היה עמלץ לבן ענקי. דג שמשקלו נע בין חצי טונה לטונה ואורכו יכול להגיע גם לחמישה מטרים, טורף אגרסיבי בעל ניבים משוננים שחיפש את קורבנותיו בחופי ניו-אינגלנד. בגרסה החדרתית שלנו מדובר בסנפירתן או עפרורי. אמנם כרישים, אבל קטנים יותר והרבה פחות אגרסיביים, כאלה שמסתפקים בדגים קטנים. המומחים מעידים שמדובר בשני מינים ידידותיים במידת-מה, שאם לא מציקים או מתגרים בהם אין מה לחשוש מהם.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
הסנפירתן והעפרורי אינם מהלכים אימים במלתעותיהם. מאז שנראו לראשונה כרישים באזור שפך נחל חדרה בשנת 2001, היכן שתחנת הכוח הסמוכה מזרימה חזרה לים מים חמימים ונעימים ממערכות הייצור, לא נרשמה תקרית חריגה בין בני האדם לכרישים. ולא שחסרו סיבות לכרישים לתקוף. הרשת מלאה סרטונים שמתעדים אנשים שמנסים להוציא מהמים כרישים במשיכת זנב, כאלה שמנסים לרכוב עליהם או שנופלים עליהם או שסתם מנסים להאכילם בדגים מתים. העפרורי והסנפירתן אמנם לא ידועים כתוקפנים, אבל מתברר שגם להם יש סף עצבנות. הגרסה המקומית ל"מלתעות" אינה מלווה במוזיקה של סרט אימה ואינה מבוימת. רואים בה דמות במים, לא רחוק מהחוף, וברקע מתאר מישהו, אולי זה שצילם את הסרטון, את שהוא מתעד: "וואו וואו, הוא עם הכריש, הוא רב איתו! הם אוכלים אותו!"
"אכל את הבן אדם", מעיר אדם אחר שעומד בסמוך וחברו מסכם: "לא רואים את הבן אדם."
כשבאנו לחוף שבו נטרף בן אדם בידי כריש ביום שלישי השבוע, עדיין חיפשו במים אחר הנעדר. האיש שתועד מותקף בידי כריש טבע לאחר התקיפה ורק בצוהרי שלישי, יממה לאחר האירוע, נמצאו בין הסלעים שליד תחנת הכוח ממצאים שנשלחו לבדיקה במכון הפתולוגי באבו-כביר.
חלפה עוד יממה, ובצוהרי יום רביעי הודיעה המשטרה כי הממצאים שייכים לברק צח, אב לארבעה מפתח-תקווה. אשתו שרית הודיעה על מותו בפייסבוק וכתבה כי נכנס למים לצלול ולתעד כרישים, "לא כדי להאכיל אותם או לשחק איתם".
התקבצות הכרישים העונתית בחדרה היא לא דבר חדש. זו רצועת חוף אסורה לרחצה בתחום השיפוט של העיר חדרה, והשלטים שקובעו בחול כל כמה עשרות מטרים מזהירים מכניסה למים. פקחי העירייה פוקדים את החוף בתדירות גבוהה כדי להוציא מתרחצים מהמים, ופקחים של רשות הטבע והגנים מבצעים כאן פעילות הסברה כיצד להתנהג עם הכרישים. אבל הרשת מלאה בסרטונים שמעידים על מצבה של החברה הישראלית. לא משנה כמה מסבירים וכמה מתריעים, היכן שהשלטים מזהירים מרחצה במים, תמיד יהיו מי שייכנסו למים. ואם מסבירים לאנשים שלא להתעסק עם הכרישים – יהיו מי שינסו לרכוב על גבם, להאכילם למרות אזהרות מפורשות, לחבוט בהם או לנסות ללטפם, כאילו כל השלטים וכל האזהרות מקורם בדיפ-סטייט זדוני של פקידים עלומים שלמעשה הם אלו ששולטים ומנהלים את המקום הזה.
זה לא אומר שצח ז"ל התנהג שלא כשורה. הוא בסך הכל בא כדי לצלול בחוף, כמו רבים אחרים. יש כללי התנהגות בקרבת הכרישים של חדרה שאם נשמעים להם, אין שום סכנה. זה לא חוף סודי. לחובבי הדיג הוא מוכר היטב.
את מוריס אלימלך מעפולה ושלומי תורג'מן ממגדל-העמק מצאנו יושבים על כסאות ומסתכלים בפעמונים בקצה מקל החכה. אם דג נתפס בקרס, החוט נמתח ומושך את הפעמונים הקטנים שמצלצלים. "אתה רושם ב-Waze חוף הדייגים", אמר אלימלך, "והוא מיד משלים לך לחוף הדייגים אולגה חדרה. אין דייג שלא מכיר את החוף הזה. חכה רגע, יש אכילות".
מה שמדהים הוא שבמים הסתובבו סירות משטרה ואופנועי ים מיחידת החילוץ של הכבאות שחיפשו את שרידיו של הנעדר, ובאותו זמן הדייגים המשיכו בשלהם. גם העובדה שיש עדיין כרישים במים לא מטרידה אף אחד מהדייגים. דובר המשטרה, נצ"מ אריה דורון, נתן הצהרה מהחוף שהמשטרה פינתה את הסקרנים והדייגים מהמקום כשמאחוריו, בזמן שהוא מדבר, נראים אנשים מסתובבים בחוף. כך היה גם למחרת התקיפה במים. דודי שני, מורה לפיזיקה מרמת-גן, בדיוק תפס דג טרחון שנלכד בקרס חכתו. "פעמיים בעבר נתפסו לי כרישים בחכה", סיפר, "פתאום אתה רואה את החכה נמשכת בפראות כאילו הקרס נתפסה בנושאת מטוסים".
ומה קרה?
"הכרישים משחררים את עצמם לבד. קורעים את החוט ומשתחררים. אבל מעולם לא היה פה שום דבר. יש צוללנים שבאים לצלול פה כדי לראות כרישים, והכרישים לא עושים להם כלום. לא כל כריש זה הכריש ממתלעות".
ביוני 2021 הפיצה החברה להגנת הטבע מסמך שכותרתו "הסדרת הפעילות במרחב השהייה של כרישים במוצא המים החמים, חדרה, למען שמירת הטבע ובטיחות האדם". הוא סוקר את ייחודיות התופעה של התקבצות הכרישים בחוף הסמוך לתחנת הכוח ומציע להסדיר את ניהול השטח. זה כולל סגירה עונתית של מרחב המים של הכרישים לדיג באופן גורף מהים ומהחוף, הגבלת גישה של כלי שיט ממונעים לאזור והגדרת אזור צפייה בטוח המאפשר תנועה חופשית של הכרישים ומרחק בטיחות לבני האדם מהם.
ד"ר עתרת שבתאי, אקולוגית ים תיכון בחברה להגנת הטבע ואחת ממחברות המסמך, אומרת שכבר לפני ארבע שנים התחיל להתפתח בחוף בלגן סביב הכרישים. "יותר ויותר אנשים שמעו שיש כרישים בחדרה ובאו לראות אותם. אנשים צילמו סרטונים והעלו אותם וזה רק הלך והתפשט. היה ניסיון של כמה גופים סביבתיים לעשות הסברה, ממש להסביר למבקרים, במקום באמצעות פליירים והדרכות, מה קוד התנהגות עם הכרישים. אפילו נתנו לפרויקט ההסברה את השם 'כרישים בזרם'. הסברנו איך צריך לצפות בכרישים, מרחוק ובלי להפריע להם, שאסור להאכיל אותם, אסור לגעת, ללטף, בטח לא להתגרות בהם, אבל מהר מאוד ראינו שזה לא עובד.
"יותר ויותר אנשים נכנסו למים וניסו להרים כרישים, אפילו לעשות איתם סלפי, כל מיני התנהגויות ממש לא סבירות. מגיעות לשם סירות מנוע עם אנשים שרוצים לראות כרישים והם ממש מתקרבים לחוף, ואני מזכירה לך שלסירת מנוע אסור להתקרב לחוף מעבר ל-300 מטר. יש שם דיג שמסכן את הכרישים ואת הדייגים. יש כרישים שמסתובבים עם קרסים בפה, זה מאוד לא נעים. בקיצור, בלגן לא נורמלי. כתבנו שהכלי החוקי הכי מתאים הוא הודעה עונתית על השטח, למשך תקופת שהות הכרישים, בחודשים אוקטובר-מאי, כ'ערך טבע מוגן'. הכרזה כזו תאפשר לקבוע במקום את כללי האסדרה הנדרשים גם כדי לשמור על בני האדם וגם לשמור על הכרישים כתופעת טבע. בסך הכל מדובר בתא שטח ימי קטן של פחות מקילומטר רבוע אחד, שאפשר לשלוט עליו ולנהל אותו יחסית בקלות. אבל בשביל זה המדינה צריכה לקחת אחריות על הנושא".
מי בדיוק?
"בסמכות השר להגנת הסביבה להכריז על השטח הזה כערך טבע מוגן בעונה הרלוונטית להתקבצות הכרישים שם, הכרזה שתאפשר לרשויות לבצע שם אכיפה".
ומה קרה עם ההמלצות שלכם?
"לצערי כלום".
ד"ר שבתאי: "המלצנו שהמשרד להגנת הסביבה יכריז על החוף כערך טבע מוגן בעונת הכרישים, כדי לשמור עליהם ועל המתרחצים. לא עשו עם זה כלום"
בחג הפסח התגבר הבלגן בחוף. יש סרטון שתיעד בחורה צעירה על סאפ כשהיא נופלת עם המשוט למים ופוגעת תוך כדי בכריש. סרטון אחר מתעד ילדים במים כשסביבם חג כריש ואב המשפחה נשמע ברקע פוקד על בתו: "לא לזוז!"
הבת צועקת ספק בהתלהבות ספק בפחד: "הוא נגע בי אבא, הוא נגע בי!"
והאב פוקד עליה שוב: "לא לזוז! לא לזוז!"
מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, יגאל בן-ארי, אומר שבשבת האחרונה נשלח פקח לחוף שיסביר למתרחצים כיצד להתנהג עם הכרישים. "ראינו סרטונים של מה הולך בחוף עם הכרישים ובאנו מיד", הוא אומר, "התפקיד שלנו הוא להגן על הכרישים שנקבעו בחוק כערך טבע מוגן. כל שנה באזור נובמבר, כשהכרישים מתקבצים פה, אנחנו מפרסמים הנחיות כיצד להתנהג ומזהירים את הציבור. האזהרות שלנו מפורשות: אסור להיכנס להתרחץ ליד הכרישים, אסור לגעת בהם, להטריד אותם ולהציק להם".
דוברת הרשות שלחה סרטון שתיעד את פעילות הפקח בשבת. עומד במים הרדודים, מוקף בלפחות 20 מתרחצים, רובם צעירים. הפקח הזה עשה את המקסימום שהוא יכול. "לא להפריע להם", ביקש, "לא לגעת בהם ולא לנסות להאכיל אותם! מי שיעשה את זה יישא בתוצאות, אז בבקשה!..." זה לא הזיז לאף אחד, כל המתרחצים נשארו במים. שני צעירים חיפשו זווית טובה כדי לעשות סלפי עם כריש שחג סביבם. בן-ארי נראה מתוסכל. "זו לא שמורת טבע ואין לנו סמכות אכיפה", אמר, "אנחנו יכולים רק להסביר".
מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים: "זו לא שמורת טבע ואין לנו סמכות אכיפה. אנחנו יכולים רק להסביר"
אותו הדבר עם פקחי עיריית חדרה. מנהל אגף אכיפה וביטחון בעירייה, בוריס קוסינובסקי, אומר שהפקחים שלו הגיעו במהלך החג בתדירות של פעם בשעה-שעה וחצי לחוף. "צריך להבין שיש לנו שבעה קילומטרים של חוף ים ובתוכם רק שני חופים מוכרזים. הפקחים שלנו לא יכולים לעמוד שם, איפה שהכרישים, כל היום. הם כל הזמן בתנועה. הם כורזים לאנשים לצאת מהמים והרוב נשמעים להם ובאמת יוצאים, אבל ברגע שהפקחים עוזבים את המקום, האנשים חוזרים למים. אנשים באו בפסח, צילמו סרטונים והעלו ברשתות והסרטונים האלו הביאו עוד ועוד אנשים. אנחנו באמת עושים את המקסימום. אבל העירייה מאוד מוגבלת במה שהיא יכולה לעשות, אין לנו סמכויות במים".
ואולי זו גם ההסברה. כי כשעמדנו ודיברנו עם אחד הדייגים עצר לנו תושב אולגה בשם יעקב. "מה הרשויות ציפו שיקרה?" תהה ולא חיכה לתשובה: "עשו פה הסברה בחוף כמה הכרישים האלו חברותיים ולא עצבניים, שאין מה לפחד מהם. אפילו אמרו עליהם שהם צמחוניים. איזה כריש צמחוני יאכל בן אדם?"
בסוף הגענו לד"ר זיו צמח-שמיר, חוקר בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה. התחנה, שיושבת בקיבוץ שדות ים, מבצעת מחקרים אקולוגיים המתמקדים בחוף הים הישראלי ובאגן המזרחי של הים התיכון.
ההתמחות של צמח-שמיר היא כרישים. "אנחנו מנסים להבין מה תפוצת הכרישים שמגיעים אלינו, שמים עליהם משדרים אקוסטיים ולווייניים כדי לעקוב אחריהם, עושים להם בדיקות גנטיות, מבצעים מעקב היריון למי שבהיריון, לוקחים דגימות דם ומבצעים אולטרסאונד. זה אומר שאנחנו צוללים שם די הרבה. מעולם לא הותקפנו ולא היו לנו בעיות. הם מגיעים בסביבות נובמבר ועוזבים באזור מאי, כשטמפרטורת המים עולה על 23 מעלות. מהסנפירתן מגיעים בעיקר זכרים, ומהעפרורי מגיעות בעיקר נקבות בהיריון. אנחנו לא יודעים היכן ההפריה שלהן מתרחשת, אבל הערכה שלנו היא שזה קורה באזור טורקיה".
צמח-שמיר מוזעק לאולפני הטלוויזיה כמעט בכל פעם שאדם נטרף על ידי כריש איפשהו בעולם. בפעם האחרונה זה היה ביוני 2023, כשכריש טיגרסי טרף תייר רוסי בחופי הורגאדה שבמצרים, עיר תיירות השוכנת על הגדה המערבית של הים האדום. זה קרה לעיני רוחצים, בזמן שהתייר שחה להנאתו. צמח-שמיר נשאל באותה ההזדמנות אם יש לנו הישראלים מה לחשוש מהכרישים בחדרה וענה שאין מה להשוות בין הכרישים מחדרה לכרישים של הורגאדה.
"באמת אין מה להשוות", הוא אומר גם השבוע, "אין אצלנו לא עמלץ לבן ולא טיגרסי. הסנפירתן והעפרורי הם לא כרישים שתוקפים. הסנפירתן נרתע מאנשים ומתרחק מהם. גם העפרורי לא תוקפן. עובדה, מעולם לא חשנו באגרסיביות מצידם. אבל כשכל יום מגיעים עשרות אנשים, ובשבתות ובימי חג מגיעים אפילו מאות אנשים, והם מנסים לעשות דברים לא ייאמנו, באמת לא ייאמנו, אז זה יכול להיגמר לא טוב. מדובר בחיית בר, וחיית בר שחשה במצוקה יכולה לתקוף ולנשוך. לצערי, ראינו שלתקיפה של כריש יכולות להיות תוצאות טרגיות. שוב, יש כרישים עצבניים ותוקפנים, אבל הם לא הרוב. מתוך מעל 530 מיני כרישים, פחות מעשרה אחוזים הם תוקפנים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: אזור הים בחדרה בו נמצאים מרבית הכרישים הוא שטח אכרזת נמל חדרה ושטח תפעולי של תחנת הכח אורות רבין, והרחצה במקום אסורה - כך שהאכיפה בנושא זה מוטלת על העירייה. כרישים הם חיית בר וערך טבע מוגן. במידה ומתבצעת פגיעה בערכי טבע מוגן, סמכות האכיפה היא של רשות הטבע והגנים, אשר התריעה בפני הציבור על הגעת הכרישים לאיזור ועל הסכנה הצפויה מכניסה למים בתקופה זו. מעבר לכך חובה על כל אזרח להיות אחראי באופן מלא למעשיו ולהבין כי חיות בר אינן צפויות ויש לנקוט בכל הזהירות המתבקשת כאשר מתקרבים לחיות בר מסוכנות החיות בטבע. לגבי האכרזה על שטח מסוים כ"ערך טבע מוגן", מדובר בכלי תכנוני בו השתמש המשרד על מנת לייצר הגנה לשטח גלישת פלמחים, הממוקם מחוץ למים הריבוניים של ישראל, שם לא ניתן להכריז על שמורות טבע. כלי תכנוני זה אינו רלוונטי לשפך נחל חדרה, שנמצא בשטח המים הריבוניים.
