עוז הוא אחד מיותר מדי כלבים במדינת ישראל שמחכים באופן נואש לבית. הפרווה שלו לבנה, אוזניו שחורות, עיניו החומות מביטות כמעט בתחינה אל כל מי שמגיע לעמותת "באר-שבע אוהבת חיות".
12 צפייה בגלריה
כלבים מחכים לאימוץ. "אנחנו באחת התקופות הכי קשות שידענו", אומרים בעמותות
(צילום: דנה קופל)
"עוז הגיע אלינו מהאזורים של הלחימה בעוטף", מספרת שני שוורץ, מנכ"לית העמותה. "אנחנו לא יודעים מה הוא בדיוק עבר, אבל כשהוא הגיע הוא היה מאוד חששן. היום הוא הרבה יותר סומך על אנשים, ועברנו תהליך להרגיל אותו לכלבים אחרים. הוא ממש אוהב חתולים באופן מפתיע. הוא כלב מתוק ורגוע, ואוהב ללכת לטיולים. הוא פשוט כלב גדול, וקשה למצוא לכלבים גדולים בית".
מתקשים לשלם על חיסונים
עוז לא לבד. שנת 2025 מסתמנת כשנה הקשה ביותר עבור ארגוני בעלי החיים. אנשים פשוט לא מאמצים כלבים. חלק מהארגונים גם מקבלים יותר ויותר כלבים, אבל הרבה יותר קשה למצוא להם בית. אם בכלל. הנתונים קשים ועצובים. כך, לדוגמה, אם בשנת 2017 הצליחו בעמותת "תנו לחיות לחיות" למצוא ל-1,349 כלבים בית, בשנת 2024 המספר עומד על כ-370.
"יש ירידה דרסטית בכמות האימוצים ועלייה בכמות החזרות הכלבים שכבר אומצו והנטישות", אומרת יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות". "יש לזה כמה סיבות. חלק מזה זה יוקר המחיה. אנשים לא מסוגלים לשאת בעלויות, וזה לא רק חיסונים ואוכל. ברגע שיש בעיות רפואיות אין לאנשים כסף והם פונים לעזרה או נוטשים. ואם מדובר בניתוחים, העלויות גבוהות ולאנשים מאוד קשה".
מהסיבה הזו, דווקא חלה עלייה באימוץ החתולים מאז ינואר האחרון. "בחלק מהחודשים הבחנו שאימצו יותר חתולים מאשר כלבים, מה שלא קרה בעבר", מספרת ארקין. "לאנשים יותר קל לטפל בחתול. לא צריך להוציא אותו שלוש פעמים ביום. בנוסף, במאגר השבבים ראינו ש-75 אחוז מהכלבים שנרשמים בשנים האחרונות הם כלבים גזעיים, כאלה שקונים ולא מאמצים. זה מאוד עצוב. אנשים הולכים ומשלמים אלפי שקלים על כלבים במקום לאמץ. עבור חלק מדובר בסמל סטטוס. זה מעלה את מספר הכלבים שמומתים כל שנה. בנוסף, במלחמה הייתה עלייה בכמות הכלבים הנטושים והכלבים שחצו לישראל דרך הגבולות הפרוצים".
גם בעמותת "S.O.S חיות" הבחינו בירידה ניכרת בכמות האימוצים. שנת 2020, בתקופת הקורונה, הייתה שנת שיא באימוצים, עם עלייה של כמעט 30 אחוז בהשוואה לשנה הקודמת. עד היום לא הצליחו לחזור למספרים האלה. שנה לאחר מכן כבר חלה ירידה במספרי האימוצים.
עם פרוץ המלחמה חוו בעמותה עלייה חדשה ברבעון האחרון של 2023, אבל ב-2024 כבר חלה ירידה של 13.3 אחוז באימוצים בהשוואה ל-2023. "בשנת 2025 אנחנו מרגישים שהירידה במספרי האימוצים ממשיכה במלוא הכוח", אומרת ריקי בצרי, מייסדת ויו"ר העמותה.
הפניות לעמותת "S.O.S חיות" מגיעות מכל מקום – מהסגרים עירוניים ברחבי הארץ, מפעילים, מבסיסי צה"ל וגם מעמותות אחרות. חלק גדול מהפניות הן לגבי אימהות עם גורים, גורים ללא אמא, כלבים פצועים וחולים במצב קשה ועוד. "כל התרומות לעמותה מופנות לטיפולים וטרינריים מצילי חיים, ובכל שנה העלויות שלנו גדולות יותר ויותר", מסבירה בצרי.
ירידה משמעותית בתרומות
גם בעמותות הקטנות מרגישים בשינוי. שני שוורץ מעמותת "באר-שבע אוהבת חיות" מספרת כי "אנחנו רואים עלייה בכמות הנטישות, כולל של כלבים קטנים, משהו שלא היינו רואים בעבר. יש גם עלייה במקרי ההתעללות. לא רק בבאר-שבע אלא בכל הארץ. לכלבים המעורבים קשה למצוא בית, אנשים מעדיפים לקנות כלבים גזעיים".
המספרים מדברים בעד עצמם. בשנת 2019 זכו 232 כלבים בעמותה לבית. בשנת 2020, שנת הקורונה, קיבלו 192 כלבים בית. אלא שהמספרים המשיכו לרדת. בשנת 2023 הצליחו למצוא ל-158 כלבים בית. ואילו בשנת 2024 רק 141 כלבים זכו לבית.
בנוסף לצרות האלה, ישנה גם ירידה בתרומות. "אנשים תורמים את הכסף לשיקום חיילים, לחטופים, וזה חשוב מאוד וזה בסדר. אבל אנחנו מרגישים ירידה משמעותית בתרומות", אומרים בעמותה.
"אנחנו באחת התקופות הכי קשות שידענו בשנים האחרונות", אומרת בצרי. "מספר הכלבים והחתולים שננטשים בגיל מבוגר הוא חסר תקדים. יש אצלנו כלבים מבוגרים בני 9 עד 14 שננטשו בכלביות עירוניות. אנשים פשוט משאירים אותם בכלביות. בנוסף, תופעת הכלבים המשוטטים לא מטופלת. יש כלבות שממליטות בבסיסים צבאיים, בשטחי הרשות, בפזורה הבדואית, בכל מקום בארץ. זו תופעה שהולכת ומתרחבת בחמש השנים האחרונות וזה מקשה עלינו מאוד. רק השבוע קלטנו שש אימהות עם גורים. מדובר סך הכל ב-35 כלבים".
מחר (30 במאי) יערכו בעמותה יום אימוץ של הכלבים השקופים, אלה שנמצאים בכלביות כבר יותר משלוש שנים. "ככל שכלב נשאר איתנו יותר, זה אומר שאנחנו פחות נוכל להציל כלבים אחרים. אלה בדרך כלל כלבים יותר מאתגרים מבחינת התנהגות. חלק מהכלבות שאנחנו מצילים לא רגילות למגע אדם. ברמה האישית, אני חווה בשנה האחרונה קושי רגשי בלתי נסבל. יש חוסר אונים, כי אי-אפשר לתת מענה לכל הפניות. אנחנו מצילים כל כך הרבה. בשנה האחרונה כמות הנטישות של כלבים, צעירים ומבוגרים, היא בלתי נתפסת. וזה נורא. הייתה משפחה שנאלצה למסור את הכלב של הבן שלה שנפצע בלחימה. הכלב עמד ויילל במשך שעות. זה קרע לנו את הלב. כנראה זה שילוב של המצב במדינה".
בצרי מספרת שהחובות שלהם עבור טיפול וטרינרי לכלבים הולכים ותופחים ועומדים על כ-300 אלף שקל לבית החולים הווטרינרי בבית דגן. "אף פעם לא היינו במצב הזה", היא מודה. "המדינה לא מטפלת באזרחים שלה, אז מה נאמר על הכלבים והחתולים? אז הכלבים משוטטים בחבורות ויורים בהם. חלק נפצעים וחלק מתים בסבל רב. מצאנו כלבה פצועה מירי כשהיא מניקה בסבל רב את 12 הגורים שלה. טיפלנו בה, היא עברה ניתוח והנקתי את הגורים בהנקת יד במשך 24 שעות. היא כלבה מיוחדת במינה והצלחנו למצוא לה בית. יש כלבים מושלמים, מחונכים, שאוהבים ילדים, שהיו מוצאים משפחה בימים כתיקונם".
"לדעתי אנשים קונים יותר כלבים גזעיים", אומרת סמדר אסא, מנהלת עמותת "החיות ואנחנו" ליד עפולה. "אני מפרסמת באתרים, בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק – ועדיין אין אימוצים. אם אני מפרסמת שיצו, תוך זמן קצר יש מאמץ. אנשים לא אוהבים כלבים גדולים אלא קטנים. יש חוסר חמלה, ולאנשים היום בכלל לא אכפת מהאחר. על אחת כמה וכמה מבעלי חיים. חשבתי שבגלל המלחמה לאנשים ייפתח הלב. אבל קרה בדיוק ההפך".
אלפים מומתים בחיצי רעל
בינתיים, האוכלוסייה בישראל גדלה ויחד איתה גם אוכלוסיית הכלבים. מספר הכלבים החדשים במאגר השבבים הארצי רק הולך וגדל. נכון ל-2023 הוא עמד על כ-65,900 כלבים. למרבה הצער, אנשים מחליטים לקנות רבים מהכלבים האלה. הרצון לכלב גזעי כמו שראו בטיקטוק או באינסטגרם הוא גדול. יש ישראלים שמעדיפים לקנות פומרניאן מאשר להציל כלב נטוש. פשוט כי מתחשק להעלות צילום שלו בסטורי.
אותם אנשים גם לא באמת מבינים את גודל האחריות שבגידול כלב. כל זאת כשמדי שנה מומתים אלפי כלבים בריאים בכלביות העירוניות, ואלפים נוספים מומתים בירי ובחיצי רעל. המלחמה והגבולות הפרוצים שהובילו להגעתם של כלבים רבים נוספים לשטחי ישראל, הפכו את הירי לברירת מחדל. כעת, במשרד החקלאות גם מאשרים הצבת פתיונות רעל. אבל רק כמוצא אחרון.
בכלביות העירוניות מנסים בכל הכוח לעודד את האימוץ. באשדוד, לדוגמה, הווטרינרים פועלים רבות ברשתות החברתיות. דנית כהן, וטרינרית רשותית באשדוד, מספרת כי הפעילות שלהם בפייסבוק ובאינסטגרם מעלה את שיעור הפונים לאימוץ. "פתחנו פייסבוק של הכלבייה העירונית, ובהתחלה הוא היה שזור בדף של העירייה. לאט-לאט התחלנו לגעת בעוד ועוד קבוצות. סטוריז ולייקים. אנשים מכל הארץ מגיעים אלינו, ממודיעין ומראשון-לציון. אבל מה שחשוב הוא להתאים את בעל החיים למשפחה, אחרת ינטשו אותם שוב או יפגעו בהם. אנחנו עושים פעולות סינון ומשוחחים עם הבעלים על הצורך שלהם והצורך של הכלב. כלב צריך להתאים לווייב של הבית".
באשדוד עומדים כרגע על ממוצע של 20 אימוצים בחודש. "במלחמה היה גל אימוצים מטורף. אבל אחר כך הגיע גל של כלבים משוטטים ונטישות. אני חושבת שהירידה נובעת מאימוצים בתקופת הקורונה והמלחמה. משפחות שהתחבטו בשאלה אם לאמץ כלב כבר אימצו. וכלב זה ל-15 השנים הקרובות. בנוסף, ברגע שמישהי מעלה סרטון עם פודל טוי, פתאום כולם רוצים. הכל זה שיווק, מדיה וטיקטוק. אני חושבת שאם ייקחו מפורסם להצטלם עם כלב כנעני מכלבייה זה יכול לעודד אנשים לאמץ".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות מרבית הכלבים שמגיעים לכלביות, העמותות והרשויות אינם גורים שנולדו לכלבים המוחזקים בבעלות אחראית. מסיבה זו, המשרד שם דגש על עידוד בעלות אחראית וסיוע במימון עיקורי כלבים, כולל כאלה שאינם מוחזקים ברישיון כנדרש. בתוך כך, מדי שנה מפרסם המשרד תמיכה ייעודית בסך 4 וחצי מיליון שקל ברשויות מקומיות לטובת צמצום התרבות כלבים. משרד החקלאות מגבש תוכנית הנותנת מענה לשיקום כלביות וגם לצמצום תופעת הכלבים המשוטטים". •
פורסם לראשונה: 00:00, 29.05.25
