בשבוע שעבר איבדה קסניה את אחותה, מיכל זקס ז"ל, שנהרגה מפגיעת הטיל האיראני בשכונת נווה זאב בבאר-שבע יחד עם בנה, רב"ט איתן זקס ז"ל, חברתו נועה בוגוסלבסקי ז"ל, ושכנתם נעמי שאנן ז"ל. הכלב המשפחתי, צ'אנס בן הארבע, נפצע ומאוחר יותר מת מפצעיו. קסניה החליטה למצוא את החתול שלהם, טים, ששרד את הפגיעה אבל נבהל וברח.
החתול טים לאחר שפונה מבית משפחתו שנפגע מהטיל
(צילום: באדיבות המשפחה)
"התקשרתי לחברה שלי מבאר-שבע ואמרתי 'תמצאי לי את טים'", משחזרת קסניה. "היא התחילה לחפש, שלחה הודעות וגילתה שהוא אצל דימה הווטרינר". דימה אלטשולר, הווטרינר העירוני של באר-שבע, ממשיך: "כשהגענו לזירה התחלנו לעזור לבעלי כלבים וחתולים שלא ידעו מה לעשות איתם. הבחנתי באישה שמחפשת חתול, והיא סיפרה שמישהו מצא אותו. באותו ערב יצרו איתי קשר חברים של המשפחה, ובבוקר לקחו את טים".
"נינה שלחה לי תמונה של טים בכלוב ואמרתי 'זה הוא!'", אומרת קסניה. "הביאו אותו אלינו לדימונה. הוצאתי אותו מהמנשא ולקחתי אותו על הידיים. הוא היה כולו אבק מהבית של אחותי. אני כל הזמן מדברת איתו ואומרת 'אתה איתנו, אתה בבית'. פתאום את מרגישה שהוא קצת כמו בנאדם וצריך את החיבוק. בדרך לאמא שלנו הוא הניח עליי את הראש. אם איגור, בעלה של מיכל, או הבת אליענה ירצו את טים הוא יעבור אליהם, אבל היינו שמחים שהוא יישאר אצלנו. ככה יישאר חלקיק קטן מהחיים של איתן, מיכל ונועה".
אנשים היו רגילים להיות עם חיות המחמד בממ"ד המשפחתי, אבל המלחמה מול איראן הובילה להתמודדות מורכבת יותר", מסבירה החוקרת והכלבנית תמי בר יוסף. "אנשים באו עם חיות המחמד למקלטים ציבוריים. בדיזנגוף סנטר 'אחים לנשק' הכינו שטח ייעודי לחיות. ההכרה החברתית בכך שחיות מחמד הן חלק מהותי במרקם המשפחתי בלטה מאוד".
"ב-7 באוקטובר ואחריו חיפשנו והצלנו חיות בעוטף", אומרת מנכ"לית "תנו לחיות לחיות" יעל ארקין. "ופה אי-אפשר. יש זירות הרס וזה מסוכן. יש את אנשי פיקוד העורף שיודעים לחלץ מתוך ההריסות, אבל אין יחידה ייעודית לחיפוש בעלי חיים עם הציוד המתאים של רצועות, קולרים וכלובים. לאנשים מאוד אכפת מבעלי החיים שלהם. כשהם חולצו הם ביקשו קודם כל לקבל מידע על בעלי החיים, לא היה אכפת להם מהדרכון או הכסף".
חתול חולץ מבניין במרכז הארץ
בכל זירת פגיעה ברחבי הארץ ישנם אנשים שעדיין מחפשים את החתולים והכלבים שלהם, מזכרת אחרונה מהחיים הקודמים. רחל קורקוס מבת-ים חיפשה במשך שבועיים את גרמליס, חתולה לבנה עם עין צהובה ועין כחולה. אחרי שפירסמה פוסטים בפייסבוק ואפילו הציעה פרס כספי, היא סוף-סוף מצאה אותה בין הריסות הבניין. "זאת חתולה שליוותה אותי במשך 13 שנה", מספרת רחל. "מצאתי אותה במנוע של רכב כשהייתי בתקופה קשה בחיים, והבת שלי אלינוי הציעה שנאמץ אותה, אולי זה יעשה לי טוב. אנחנו מאוד קשורות, היא לא זזה ממני לשנייה".
אחרי הפגיעה בדירה, משחזרת רחל, "מד"א פינה אותנו לבית החולים, ואני בוכה וצורחת, ועם כל הבלבול והבלגן לא הפסקתי לחשוב על החתולה שלי. כל יום הגענו לחפש אותה. לא ישנתי ולא אכלתי במלון המפונים. רק בכיתי. אמרתי 'אני חייבת את החתולה'. בשבוע שעבר הייתי במקלט בפעם המיליון וקראתי לה, ואז הזזתי מזרן ישן וראיתי אותה. צרחתי ובכיתי 'גרמליס, זאת אמא!' הכנסתי אותה לכלוב ולקחתי אותה. בדרך למלון היא בכתה וכאילו דיברה איתי וסיפרה לי מה עבר עליה. היא בוכה ואני בוכה. ככה כל הלילה. עד שמצאתי אותה לא יכולתי לנשום. היא קרן האור שלי במקום החשוך שאני נמצאת בו".
גם לסיפור של נטלי גולן, שאיבדה את החתול טוני אחרי הפגיעה בבניין שבו התגוררה בתל-אביב, יש סוף טוב. היא פירסמה פוסט עם תמונתו וכתבה: "החתול האהוב שלנו ברח החוצה... הכל הלך והדבר היחיד שמעניין אותנו הוא טונטון שלנו". כמה ימים של חרדה עברו עד שנטלי עודכנה שטוני נמצא. "הלב שלנו חזר למקום", היא אומרת. "כל כך הרבה אנשים נרתמו ויצאו לחפש אותו. בסוף דייר בבניין סמוך שנכנס להוציא חפצים שלח לנו תמונה של טוני מתחבא. טסנו לשם. הוא היה מבוהל ורועד, עם קצת חתכים שטחיים, אבל מצאנו אותו".
אבל לא לכולם יש כזה מזל. יואל ביטנה מבת-ים עדיין מחפש את מיילי וסמוקי, שנעלמו אחרי פגיעת הטיל. "זה ממש קשה", הוא מספר. "הם כמו הילדים שלי. מיילי איתי כבר 13 שנה וסמוקי כבר שבע שנים. הם היו איתי בקורונה ועזרו לי להתגבר על התקופה הזו ולא להרגיש לבד. עדיין יש לי תקווה שאמצא אותם". צ'יקו מלכה, תושב הצפון, ביקר חבר בתל-אביב עם חתול הספינקס שלו, מיוטו בן השנתיים, שנבהל מהאזעקות וברח. "יש שם גינה והוא היה עם חתול חבר שלו", הוא מתאר. "אני מבקר אותם הרבה. מיוטו הוא חתול נסיעות והולך איתי לכל מקום. הוא רגיל לאזעקות, אבל היו פיצוצים רציניים. הוא חתול מיוחד מאוד ואני מקווה שיחזור אליי".
סמ"ר במיל' נויה רומי, לוחמת בגדוד 234 במחוז ירושלים והמרכז, קפצה לזירת הנפילה בפתח-תקווה ופינתה את הדיירים. באחת הדירות מצאה ארנבת בכלוב, והוציאה אותה מהבית יחד עם שלוש לוחמות נוספות.
"אם זה בנאדם או בעל חיים אנחנו מחלצים", היא מסבירה. "אם אפשר לעזור אנחנו עוזרים. בזירה בפתח-תקווה הצלנו ארנבת, חתולים, כלב ותוכי. ילד זיהה את הארנבת שלו. גרמנו לו לחייך - וברגע הזה הבנו כמה משמעות יש למה שאנחנו עושות".
נפילת הטיל בבת-ים גרמה נזק כמעט לרובע שלם בעיר, שהיה מלא באוהבי חתולים. ד"ר קורל פרי, הווטרינרית העירונית, הגיעה מיד לזירה. "היה ברור שכל חיה שלא תגיע לפיקוד העורף אנחנו צריכים לקחת עליה אחריות ולתת סיוע רפואי, ולחבר בין בעלי חיים לבעלים שלהם. זה הכי חשוב כי לפעמים זה כל מה שנשאר".
אחת התמונות הזכורות מהאירוע היא של ראש העיר צביקה ברוט עם שני גורי כלבים. "האישה שהבית שלה נפגע איבדה הכל, וביקשה מאיתנו למצוא עבורם בתים. בחורה מפקע"ר ביקשה לאמץ אותם, הם יוצאים לדרך חדשה ויגיעו לידיים טובות. ברגעים כאלה רואים את ההתאחדות לעשות טוב", מסכמת ד"ר פרי. "כל חיה אבודה יקרה, ולכל החיות אנחנו נותנים את אותו יחס. אנחנו שומרים את כל הפוסטים של החיות האבודות ונעשה הכל כדי לחבר ביניהן לבעלים. בעלי החיים מתמודדים עם טראומה שונה, אבל נפגעים בדיוק כמונו".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.06.25
