עמותת "צלול" ותובעים נוספים הגישו לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לתביעה ייצוגית תקדימית נגד תשעה יצרנים, יבואנים ומשווקים של כלים חד-פעמיים בדרישה להורות להם להסיר מהם את הסימן "מתכלה" ולהפסיק להטעות את הצרכנים. בין היצרנים והמשווקים שמצוינים בתביעה נמצאות חברת מקס סטוק, סופר-פארם, חברת פעמית וחברת הנמל אריזות ושיווק בע"מ.
לפי הבקשה, שהגישו עו"ד אריאל אלסנר ועו"ד גלי עציון, לא רק שהכלים המכונים "מתכלים" אינם מתכלים בזרמי הפסולת הקיימים, אלא שעם הטמנתם הם מסוכנים לסביבה לא פחות מכלים חד-פעמיים רגילים, שכן הם פולטים לאוויר גזי חממה מסוכנים, מאויבי הסביבה הגדולים ביותר. לפי "צלול", מדובר בלא יותר מאשר הטעיה קשה של הציבור שמאמין שעם רכישת כלים מתכלים הוא פועל למען הסביבה - אך בפועל הוא פוגע בה.
3 צפייה בגלריה
לא פלסטיק ולא מתכלה: אם אתם ממש רוצים איכות סביבה, עברו להשתמש ברב-פעמי
(צילום: יאיר שגיא)
לבקשה צורפה חוות דעת של ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית בתחום בריאות וסביבה ומרצה במכללה האקדמית אחוה, לפיה הכלים ה"מתכלים" גורמים לפליטה משמעותית של גזי חממה, פחמן דו-חמצני ומתאן (חזק פי 82.5 מפחמן דו-חמצני).
בכך, הכלים גורמים לנזק גדול אף יותר מהנזק שגורמים כלים חד-פעמיים רגילים שאינם פולטים גזים אלה. הכלים הרגילים אמנם נשארים קבורים במטמנה שנים רבות, אך אינם פולטים גזי חממה לאטמוספירה לאחר הטמנתם.
לפי התביעה, הצגת הכלים לציבור כ"מתכלים" ו"ידידותיים לסביבה", ללא הסבר מפורש לגבי התנאים הנדרשים להתכלותם – מטעה את ציבור הצרכנים ומגדילה את הפגיעה בסביבה. "גם אם היה הסבר מפורש על אריזות המוצרים על אודות התנאים הנדרשים להתכלות (קומפוסטר תעשייתי או אחר), הם אינם קיימים עבור רוב מוחלט של משקי הבית בישראל שאין ברשותם אמצעי מתאים", קובעת ד"ר אולנובסקי.
סקר שערכה חברת "גיאוקרטוגרפיה" עבור העמותה שצורף לתביעה מבהיר שרוב הצרכנים של כלים חד-פעמיים "מתכלים" עושים זאת בידיעה שהם אינם מזיקים לסביבה ואף מוכנים לשלם למען המטרה מחיר גבוה יותר. שיעור ניכר מהרוכשים העיד שלא היה קונה את הכלים לו ידע שהם אינם מתכלים ומזיקים לסביבה. מהסקר עלה ש-25 אחוז מהציבור משתמשים בכלים חד-פעמיים "מתכלים" או מחומרים טבעיים, וכ-16 אחוז מתוכם עושים זאת כדי לשמור על הסביבה. עוד מראה הסקר כי 62 אחוז מהציבור מוכנים לשלם יותר עבור כלים חד-פעמיים מתכלים.
לפי הסקר, 66 אחוז מהציבור חושב שכלים חד-פעמיים מתכלים יכולים להתכלות מעצמם בטבע. בנוסף, לפחות 90 אחוז מהציבור כלל לא יודע מהו אופן הטיפול הראוי בכלים המתכלים.
עמותת "צלול" טוענת שהיצרנים, היבואנים והמשווקים מטעים את הציבור ומפרים את הוראות חוק הגנת הצרכן וחוק המכר ודורשת פיצויים מתאימים לציבור שנפגע. כמו כן, דורשת העמותה להורות לנתבעים לחדול מהטעיה זו ולהסיר כל כיתוב, סימון או סממן מטעה המצוי על גבי הכלים החד-פעמיים ה"מתכלים" ואריזותיהם ולהפסיק להטעות את ציבור הצרכנים לאלתר.
בנוסף, "צלול" מבקשת להעלות על סדר היום הציבורי את תופעת ה"גרינווש", שהופכת לנפוצה יותר ויותר בעולם הצרכנות. המודעות הציבורית הגוברת לנזקים הסביבתיים בצריכת מוצרים ושירותים הביאה בשנים האחרונות לגידול בביקוש של צרכנים למוצרים ולשירותים "סביבתיים" יותר, דבר שגרם ליצרנים לנסות להתאים את עצמם לרצונות לקוחותיהם, וכפי שמוצג בתביעה זו, לא באופן שבאמת מיטיב עם הסביבה ואף מטעה.
"הפלסטיק החד-פעמי ה"מתכלה", כמו גם הפלסטיק החד-פעמי ה"רגיל", הם מאויבי הסביבה הגדולים ביותר. הם מסבים נזק סביבתי רב גם בתהליך הייצור וגם עם הפיכתם לפסולת, לאחר שימוש חד-פעמי קצר ביותר", אומרים בעמותה. החודש מציינים בכל העולם את "יולי ללא פלסטיק" – חודש העלאת המודעות לנזקים הסביבתיים והבריאותיים של הפלסטיק החד-פעמי, עם ניסיון לפתח הרגלים להפחתת צריכה מיותרת ומעבר לאורח חיים "רב-פעמי", מקיים ובריא יותר.
מנכ"ל עמותת צלול, מור גלבוע, מסר: "אנחנו רואים חשיבות רבה בהעלאת המודעות להטעיה הצרכנית הנגרמת כתוצאה ממכירת כלים חד-פעמיים, הנטענים להיות "מתכלים". תרבות צריכת החד-פעמי בישראל חייבת להיבלם".
מהחברות נגדן הוגשה הבקשה לתביעה ייצוגית לא נמסרה תגובה.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.07.25
