לפני שיהיה מאוחר מדי: בחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון מזהירים מפני החופים המסוכנים לשהייה בתחום המצוק החופי, שכוחות הטבע ופעילות האדם גורמים במשך הזמן להתמוטטות שלו. כבר ב-2010 הכירו הרשויות בצורך לשמור ולהגן על המצוק החופי, אבל 15 שנים אחר כך עדיין לא נעשה מספיק.
קריסת מצוק בפברואר 2024 באזור השרון
(צילום: החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון)
ישראל גובלת במערבה בים התיכון לאורך כ-190 ק"מ, מתוכם כ-45 ק"מ ברצועת החוף שבין חדרה לאשקלון, שבהם מצוק חופי בלתי יציב בגובה בין עשרה ל-45 מטר. בשנים האחרונות חלה עלייה בתדירות התמוטטות חלקים ממצוקי כורכר בחופי השרון, תל-אביב ונתניה, שהם רק חלק מהחופים המסוכנים לשהייה: מרחבי המצוק המסוכן, חלקם מוכרזים וחלקם כאלה שאינם מוכרזים אך נגישים לציבור, כוללים את מרבית רשויות החוף בישראל.
במכתב שנשלח לשרי הפנים והגנת הסביבה, פירטו בחברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון את רשימת החופים המסוכנים והתריעו כי כיום מתרחשת בממוצע לפחות התמוטטות אחת מסכנת חיים פעם בחודשיים בחופי המצוק. החברה מבצעת תוכנית להגנת המצוקים מהים בלבד, כך שהרשויות נדרשות לטפל בהגנה היבשתית - אלא שהן מתקשות לקדם פתרונות בשבל מגבלות תקציביות, מקצועיות ורגולטוריות. לפי הערכת החברה ופורום רשויות החוף, כדי להקים הגנות במרחב היבשתי יש צורך בכ-500 מיליון שקל, ולהקמת הגנות במרחב הימי נדרשים כ-410 מיליון שקל.
מנכ"ל החברה אילן לביא ציין במכתבו כי "חשוב לציין כי גם מצוקים שאינם נכללים בטבלה זו, עלולים להוות סכנה מיידית ולקרוס בכל עת. נוכח מצבי קיצון (כגון: רעידות אדמה, סערות חריגות ועוד) עלולה להיגרם החמרה משמעותית בכלל ממדי היציבות והערכת המסוכנות של המצוקים ומכאן לחופים שאינם נכללים בטבלה". עוד התריע כי "כל דחייה ממתן מענה להגנות הימיות ו/או היבשתיות הינו פוטנציאל סכנה שהולכת וגוברת".
גלית שאול, יו"ר פורום רשויות החוף וראשת המועצה האזורית עמק חפר, אמרה בתגובה כי הסכנה רק הולכת וגדלה, ופורום רשויות החוף התריע שוב ושוב: "הסכנה ברורה ומיידית. לצערי, עד כה הקריאות האלה נתקלות שוב ושוב בחוסר מענה". היא הוסיפה כי "הרשויות המקומיות אינן יכולות לדאוג לבדן לחיזוק המצוקים; מדובר במשימה שדורשת תקציבים אדירים ואיגום משאבים. על המדינה לפעול בנושא בצורה רוחבית, ממש כמו בטיפול בכבישים ובסוגיות לאומיות אחרות, ולחזק את מצוקי החוף באופן שיטתי ומקיף. כך נעשה גם בכל העולם במקרים דומים".
שאול הוסיפה: "לצורך כך אף הוקמה ועדה לאומית בין-משרדית, שכוללת נציגים ממשרדי הפנים והסביבה, ובה גם אני חברה כיו"ר פורום רשויות החוף, אבל לצערי - למרות שדרשנו תקצוב של כחצי מיליארד שקל מהמדינה לחיזוק המצוקים, עד כה לא הושגה כל התקדמות בנושא ולא התקבלה החלטה ללקיחת אחריות של המדינה. קריסת המצוקים הולכת ומתרחבת עם השנים, היא כבר גבתה חיים, ואם הנושא לא יתוקצב ויטופל כראוי בדחיפות, האסונות הבאים הם רק עניין של זמן".
מהחברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון נמסר בתגובה: "המסמך מציג את תמונת המצב החמורה של חופי המצוק לאורך ישראל, אשר נתונים לשחיקה מתמשכת ולתהליכי התמוטטות. חוסר יציבות המצוק בשילוב של אי-ביצוע פעולות מייצבות מעמידות סכנה מיידית וברורה לביטחון הציבור ולתשתיות החוף. אנו פועלים בשיתוף משרדי הממשלה והרשויות החופיות להקמת הגנות ימיות לשימור המצוק לאורך החופים, ובכך לשפר את בטיחות משתמשי החוף, כפי שאנו מבצעים בימים אלה בנתניה. ללא תקצוב מיידי, יציב ורב-שנתי לרצועות מצוק נוספות, הסכנה תגבר ותתרחב".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "במהלך השנים פעל משרד הפנים ופועל גם כיום מול הרשויות המקומיות ומול משרדי הממשלה במטרה למציאת פתרונות לסכנות הנשקפות כתוצאה מתהליכי ההרס והנסיגה של המצוק החופי. בעקבות מאמצים אלו, הושג תקצוב ראשוני בסך של כ-60 מיליון שקלים לכלל הרשויות המקומיות. המשרד ממשיך לדרוש המשך תקצוב לנושא. עם זאת, יצוין כי רשויות מקומיות רבות טרם מימשו את התקציב שהועמד לרשותן לטובת מטרה זו".
מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.08.25
