6.5 מיליון שקל השקיעה הממשלה בשנה שעברה כדי להציג את החדשנות הישראלית בוועידת האקלים באזרבייג'ן. לוועידה הקרובה, שתיערך בנובמבר בברזיל, צפויה לצאת משלחת מצומצמת בלבד. אפילו ביתן ישראלי לא יוקם בוועידה, שהיא הפורום המרכזי בעולם שבו דנים ביישום אמנת האקלים של האו"ם ומקבלים החלטות סביבתיות גלובליות.
2 צפייה בגלריה
השרה סילמן חונכת את הביתן הישראלי בוועידת האקלים בשנה שעברה
(צילום: המשרד להגנת הסביבה)
לאורך השנים, הקפידה ישראל לשלוח משלחות רשמיות מטעמה לוועידות ה-COP ורשמה נוכחות מרשימה של נציגי ממשלה, חברות הייטק ואנרגיה וארגוני סביבה. בוועידת האקלים בדובאי, לפני כשנתיים, תיכננו כ-11 שרים להשתתף, אך בעקבות המלחמה בוטלה השתתפותם. בשנה שעברה אמרה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שהמריאה לבאקו, כי ההשתתפות של ישראל בוועידה היא הוכחה לחוזקתה של המדינה, שממשיכה להיות מוקד ידע וחדשנות לכל העולם. "ישראל היא מעצמת ידע וטכנולוגיה, ונחישותנו להבטיח עתיד טוב יותר לדורות הבאים נותרת בלתי מתפשרת", הצהירה אז.
סיוט לוגיסטי
הוועידה תתקיים בעיר בלם שעל גדות האמזונס, באירוע שמוגדר על ידי מדינות רבות כ"סיוט לוגיסטי" כיוון שהעיר הברזילאית לא ממש ערוכה לארח את עשרות אלפי נציגי המדינות שיגיעו לוועידת האקלים. אך יותר מכך, מה שהוביל להחלטה שלא להקים ביתן ישראלי, לפי הערכות, הם המלחמה והבידוד המדיני. לאחר אירועי השנה האחרונה, שכוללים מעצר של פעילת האקלים גרטה טונברג בישראל, קיים חשש מהתגובות שעלולים לקבל נציגים רשמיים של ישראל.
2 צפייה בגלריה
גרטה טונברג במשט לעזה. סחפה פעילי אקלים נגד ישראל
(צילום: Fabrizio Villa/Getty Images)
"מזל שקיבלנו את ההחלטה הזו", אמר גורם במשרד החוץ, "בגלל הסיוט שהוועידה הזו הופכת להיות. גם מבחינת עלויות. מדינות נוספות נמצאות בבעיה דומה". גורם באחד הארגונים החברתיים סיפר כי "התוכנית הייתה להוציא משלחת ובאיזשהו שלב הבינו במשרד החוץ שזה לא ייצא טוב. זו סביבה מאוד WOKE של ארגוני סביבה, ולהערכתי חששו שיהיו הפגנות, ומבחינה ביטחונית ואפילו דיפלומטית זה לא יהיה טוב לישראל. זו רק תזכורת לכמה אנחנו מודרים משיחות משמעותיות בעולם, ודווקא במקומות שבהם יש לנו יכולת לסייע. זה מצער מאוד. יש לזה משמעויות והשלכות".
ההתלבטות הישראלית
במשרד להגנת הסביבה עדיין מתלבטים כיצד לנהוג. הוצאות המשלחת יהיו הרבה יותר גבוהות מבשנים קודמות, וכפי שנכתב, הכיוון המסתמן הוא משלחת מצומצמת. גם בארגוני הסביבה מתלבטים.
אילת לוין-קארפ, מנכ"לית סיד ישראל, ארגון הגג של הקהילה המקצועית הישראלית בתחומי הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבינלאומי, אמרה כי "היעדר השתתפות רשמית של ישראל לא סותר את האפשרות להוביל מהלכים חיוביים בדרכים אחרות. על ידי בניית שותפויות עם מדינות ידידותיות, עבודה מתואמת עם האיחוד האירופי וגיבוש חזית משותפת של החברה האזרחית, המגזר העסקי ומשרדי הממשלה – נוכל להבטיח שישראל תמשיך להיות שותפה רלוונטית בשיח הבינלאומי".
חלק מהארגונים כבר החליטו שלא להשתתף. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין, הסביר כי אין סיבה לנסוע לוועידה: "הממשלה איבדה עניין במשבר האקלים. העובדה היא שמשרדי ממשלה אינם נערכים, ורשויות מקומיות גם לא נערכות כי בהיעדר חוק אקלים אין להן תקציבים. בקיצור, למשרד אין שום בשורה להגיע איתה לוועידה. אנחנו אפילו הולכים אחורה".
מור גלבוע, מנכ"ל עמותת צלול, הוסיף: "רצוי היה שמדינת ישראל, שנמצאת באזור רגיש מאוד מבחינה אקלימית, תשקיע בקידום ואישור חוק אקלים משמעותי ושאפתני". גם דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע, טען: "אחרי עוד קיץ שובר שיאים ובצורת קיצונית, על ישראל להשקיע את משאביה בהתמודדות עם שינוי האקלים ובמעבר חכם לאנרגיה נקייה מפליטות. בזמן ועידת האקלים העולמית החברה להגנת הטבע תתמקד בעשייה כאן בישראל".
מיצג מחאה עם נחש ענק בוועידת האקלים הקודמת
(צילום: רויטרס)
במשרד החוץ מסרו: “ההחלטות בדבר השתתפות ישראל בוועידות מסוג זה הן החלטות ממשלה. באופן שגרתי ושוטף, נושאי ועידות מקצועיות בינלאומיות מובלים על ידי המשרדים הרלוונטיים לנושא הוועידה. בעבר משרד החוץ תיכלל את ועידות האקלים שהתקיימו במדינות האזור בשל ההיבט המדיני המיוחד. בוועידה השנה תשתתף משלחת ישראלית רשמית המרוכזת על ידי המשרד להגנ”ס”.
טענות לחוסר תפקוד
במקביל, במסגרת בקשה של התנועה לחופש מידע עולה כי השרה סילמן מעכבת מינויים של נציגי סביבה במוסדות התכנון וגופים ציבוריים נוספים. לפי המידע שנמסר לתנועה, חסרים נציגי ארגוני סביבה במועצה לגנים לאומיים, בשמורות טבע ובאתרים לאומיים, חסרים חברים במליאת רט"ג, וכך גם ברשות נחל הקישון, בחברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון, מועצת איגוד ערים כנרת, חברת פארק אריאל שרון בע"מ ומועצת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
ערן בן ימיני, מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה, פנה לאחרונה לשרה, כיוון שכדי למנות את נציגי ארגוני הסביבה יש צורך בהמלצתה, ולאחר מכן באישור שר הפנים. "למרות שיתוף פעולה הדוק ומבורך עם משרד הפנים בקידום מינויים", כתב לסילמן, "עדיין זה תקופה ארוכה של למעלה משנתיים, ישנו חוסר אקוטי של נציגים של הגופים הציבוריים, שעניינם בשמירה על איכות הסביבה במוסדות התכנון השונים וכן של ממלאי מקום".
אין זו הפעם הראשונה שנטען שהשרה סילמן מעכבת מינויים. בחברה להגנת הטבע נאלצו לאיים בנקיטת הליכים משפטיים, לאחר שהשרה התעכבה במינוי מנכ"ל הארגון למליאת הרשות. מאז המינוי אושר, אבל אחרים מעוכבים.
עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, אמר כי "חשיפת הנציגים בחברות הממשלתיות ובוועדות הציבוריות שהשרה סילמן מעכבת, חושפת טפח נוסף מחוסר התפקוד במשרד להגנת הסביבה".
היחס של המשרד לארגוני הסביבה בא לידי ביטוי גם בעובדה שהשרה לא מעבירה להם את תקציבי הקולות הקוראים מקרן הניקיון. השבוע עתרו בארגון אדם טבע ודין נגד ההחלטה, כאשר במשרד אמרו כי בעקבות המלחמה עלה הצורך למקד את סדרי העדיפויות בהקצאות תקציב הקרן, וכי נשלחה לארגונים הסביבתיים הודעה שלפיה לא יפורסם הקול הקורא לשנת 2025.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.08.25
