מפלס הכינרת באיבוד המפלס הגבוה ביותר מאז 1980 - כשאפילו כניסת המים המותפלים לאגם לא מצליחה לשפר את המצב העגום, והמומחים ברשות המים מביעים דאגה נוכח הירידה התלולה במפלס, שעמד אתמול (יום ג') על מינוס 213.345 מטרים. המפלס עומד על 34.5 ס"מ מתחת לקו האדום התחתון.
מפלס הכינרת במצב עגום
(צילום: אביהו שפירא)
כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet רשות המים ומקורות התחילו בהפעלת המוביל ההפוך, שמזרים, לראשונה בעולם, מי ים מותפלים לאגם של מים מתוקים. ההזרמה עומדת כרגע על 1,000 קוב בשעה והיא צפויה ללכת ולגדול, בהתאם לתפוקת מתקני ההתפלה.
"אנחנו נמצאים בקצב ירידת מפלס של יותר 2.5 מטר בשנה, כאשר בתקופות הבצורת הקודמות ירידת המפלס עמדה על קצב של 90 ס"מ בשנה ו-1.2 מטר בשנה, השנה השינוי יותר חד מהשנים הקודמות שנמדדו, בדקנו את קצב ירידת מפלס האגם בכל תקופות הבצורת הקודמות והפעם הנתונים ממש מדאיגים, זה קצב שלא מוכר לנו", הסביר פיראס תלחמי, מנהל אגף כינרת ושימוש מקורות מים צפון ברשות המים. "בימים האחרונים התחלנו להפעיל את המוביל הארצי ההפוך וכרגע הזרימה לעין רביד עומדת על 1,000 קוב בשעה וחלקה של הזרימה מגיע לכינרת. אנחנו בתחילת המהלך ועדיין עוקבים אחרי כמות המים שמגיעה לכינרת עצמה, היעד הוא להגדיל את ההזרמה לאגם באלפי קובים בשעה".
לדבריו, "בימים החמים האלה המפלס ממשיך לרדת בקצב של חצי ס"מ ביום וזאת למרות ההזרמה לכינרת. כדי לעצור את קצב ירידת המפלס אנו צריכים להגדיל את כמות הזרימה של מים מותפלים במאות אחוזים. איכות מי השתיה של הכינרת לא השתנתה מאז תחילת ההזרמה, וככל שנוסיף מים מהמוביל ההפוך בכמויות גדולות יותר לכינרת אז איכות המים בכינרת רק תשתפר".
עידן גרינבאום, יו"ר איגוד ערים כינרת, הוסיף כי "לצערי הכינרת כבר ירדה ביותר מ-30 ס"מ מהקו האדום התחתון. אם המצב ימשך יוקם סכר חדש שהוקם בפעם האחרונה לפני יותר מעשור במטרה לאפשר את המשך הזרמת המים לירדן הדרומי, ולמנוע את התייבשות הירדן כי אין בו כמעט מים, מה שעלול להשפיע על המליחות של הכינרת".
אם הבצורת תמשך גם בשנים הבאות הנזקים לכלל החקלאות, לטבע ולציבור הם שאלה של זמן בלבד. כדי למנוע את המשך הפגיעה מציעה עמותת "צלול", בהסתמך על עבודה של הכלכלן הסביבתי ד"ר דוד כץ מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, לנקוט בשני מהלכים מרכזיים: האחד - לפרסם קמפיין לחיסכון במים שמטרתו היא צמצום הצריכה בעיקר בקרב המגזר הביתי, והשני - לקבוע מדרגה שלישית למחיר המים (25 שקלים למ"ק) בעבור צריכה עודפת. כלומר, מס בצורת.
ד"ר כץ, שמשמש כמרצה בתחום כלכלה ומדיניות סביבתית הסביר כי הצעד השני "הרבה יותר שנוי במחלוקת. אנשים פחות מתנגדים לקמפיין כי אף צד לא משלם על זה מחיר. פוליטית זה מאוד מאוד קשה לקבוע מדרגה שלישית למחיר המים. עשו את זה בעבר וזה היה מאוד לא פופולרי. בעיתונות קראו לזה מס בצורת וברשות המים קראו לזה היטל על צריכת מים עודפת. מה ההבדל? מס אנשים שונאים. היטל פחות מעורר התנגדות. הרבה אנשים חטפו חשבון מים גבוה פתאום, ואנשים לא היו מוכנים לזה. הייתה התנגדות גדולה. אנשים לא באמת יודעים כמה עולים מים וגם לא כמה הם צורכים".
בעבודתו של ד"ר כץ הוא מסביר כי שילוב של קמפיין ומדרגה שלישית יביאו לירידה של כ-20 אחוז בצריכה הביתית שמשמעותה חיסכון של כ-180 מלמ"ק – תפוקה של מתקן התפלה גדול. המשמעות הכלכלית לכלל הציבור שאינו מבזבז מים היא חיסכון כלכלי של מליארדי שקלים בשנה (כ-2.7 מיליארד שקלים).
"הקמפיינים יכולים לכלול שילוב של מסרים לכלל הציבור ומסרים ממוקדים לצרכנים ספציפיים. אפשר ליישם את הקמפיינים יחד עם כלים אחרים לניהול ביקושים כדי למקסם את השפעתם", מסביר ד"ר כץ. עוד הוסיף כי אם מקבלי ההחלטות מודאגים מהגדלת הנטל כלכלי על כלל הציבור, המדרגה השלישית תחול על צריכת המים העודפת ותאפשר להפחית את התעריף למדרגה הראשונה. "יחד עם זאת יש לוודא שלא מורידים את המחיר יותר מדי, כדי למנוע בזבוז של צרכנים שאינם זקוקים להרבה מים. אמנם קיימות דרכים נוספות לצמצום הצריכה ומומלץ להשתמש בכולן, אך בטווח הקצר והבינוני קמפיין והעלאת מחיר הן הדרכים האפקטיביות ביותר".
מנכ"ל עמותת צלול מור גלבוע אמר כי "חוות הדעת של ד"ר כץ קובעת שמשבר המים החמור שישראל מצויה בו, יוכל להפחית את הנזק לכינרת ולחקלאות בצפון, אם רשות המים תצא בשני המהלכים האלה מיד. כל עוד רשות המים אינה יוצאת בצעדים חיוניים אלו, היא משאירה את הציבור בעלטה לגביי מצבו האמיתי של משק המים ולא הופכת אותו לשותף אמיתי שיכול וצריך לקחת חלק במשימה הלאומית לעצור את המשך הפגיעה במשק המים, בכינרת, בנחלים ובחקלאים בצפון".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.11.25
