בשנה האחרונה מצאו עצמם חקלאי המושבים עין תמר ונאות הכיכר במלחמה תמידית. השדות נבזזים, להקות חזירי בר פולשים לשדות ומחסלים תוצרת - ונראה שלתושבים אין דרך לעצור את חיות הענק.

חלק מהחקלאים טוענים שמדובר בחזירי בר שפולשים מירדן לישראל והורסים את הגידולים. ואכן, בתיעודים נראים חזירי הבר מגיעים גם מגבול ירדן לישראל, אבל מקור רובם באוכלוסייה שמגיעה ממלחת סדום שבדרום ים המלח. במשך שנים חיה שם קבוצה קטנה ומבודדת של חזירי בר, שונים מהאחים שלהם בצפון הארץ, קטנים יותר וזריזים.
צביקה דור, חקלאי ותיק מזה 32 שנה, סיפר כי נוכחות חזירי הבר רק גדלה, ואלה מגיעים גם מירדן: "הם חיים לצידנו שנים רבות", סיפר, "יש שנים שהיו יותר ויש שפחות. אבל עכשיו זה כבר נהיה בלתי נסבל. אנחנו פוגשים אותם בחצרות הבתים, במדשאות, בכביש, אנחנו רואים אותם חוצים את הטיילת ומאיימים על ילדים. זה פחד אלוהים, אנחנו לא מצליחים להתרומם מזה. זה אסון".
6 צפייה בגלריה
חזירי בר באחד היישובים
חזירי בר באחד היישובים
חזירי בר באחד היישובים
(צילום: מועצה אזורית תמר)
6 צפייה בגלריה
חזירי בר בשדות
חזירי בר בשדות
חזירי בר בשדות
(צילום: מועצה אזורית תמר)
התרבות חזירי הבר באזור כיכר סדום הפכה למפגע שמשפיע באופן ישיר על חיי התושבים ומזיק באופן יומיומי לחקלאים - תוך גרימת פגיעה כלכלית עצומה. תושבי כיכר סדום, החיים באזור מעל 50 שנה, מעידים כי מעולם המצב לא היה כה חמור. למעשה, בתחילת שנות ה-90 ציד לא חוקי נרחב מצד עובדים זרים כמעט והשמיד אותם, אבל אוכלוסיית החזירים הצליחה להתאושש.
אסף שמיר, סמנכ"ל הערכה ותביעות בקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות (קנ"ט) סיפר כי חיות בר הפוגעות בגידולים חקלאיים הן תופעה מוכרת, ואישר שמדובר במקרה חריג: "זו הפעם הראשונה שהם חודרים גם לחממות סגורות תוך שהם קורעים אותן. קריעת החממות מאפשרת לווירוסים לחדור פנימה ולגרום לנזקים נוספים. זה נזק של עשרות אלפי שקלים, שעלול לצמוח למאות אלפים".
6 צפייה בגלריה
הנזק זגרמו חזירי בר
הנזק זגרמו חזירי בר
הנזק זגרמו חזירי בר
(צילום: מועצה אזורית תמר)
6 צפייה בגלריה
הנזק זגרמו חזירי בר
הנזק זגרמו חזירי בר
הנזק זגרמו חזירי בר
(צילום: מועצה אזורית תמר)
6 צפייה בגלריה
נזק לחממות
נזק לחממות
נזק לחממות
(צילום: מועצה אזורית תמר)
לטענת החקלאים ותושבי המועצה האזורית תמר, רשות הטבע והגנים היא שמונעת פעולה נגד חזירי הבר - כשברט"ג טוענים שדווקא הפסולת החקלאית והיעדר סניטציה הם אלה שמושכים את חזירי הבר לשטחי החקלאים.
"חזירי הבר קיימים מאז ומעולם. מאז שיישובי נאות הכיכר עלו על הקרקע - היו שם חזירי בר, והרבה", אומר המדען הראשי של רט"ג, ד"ר דרור הבלנה. לדבריו, חקלאים ותיקים באזור היו קשובים יותר לנושאי שמירת טבע ומיגנו את השדות בצורה יעילה יותר, מה שהוביל להצלחה יחסית בהתמודדות עם החזירים.
6 צפייה בגלריה
חזירי בר באחד היישובים
חזירי בר באחד היישובים
חזירי בר באחד היישובים
(צילום: מועצה אזורית תמר)
"דילול אוכלוסיית חזירי הבר לבדו אינו פתרון", אומר ד"ר הבלנה. "הפסולת החקלאית פוגעת בחיות הבר. פירות וירקות עשירים בסוכר מזיקים להם".
ברשות הטבע והגנים הוסיפו כי "מדובר בעדר חזירי בר שנמצא באזור יישובי דרום ים המלח ושמורת הטבע מלחת סדום שנים רבות. עם השנים, התרחבות היישובים והשטחים החקלאיים צמצמה את מרחב המחייה של החזירים, בעוד שמקורות מזון הנובעים מהיעדר סניטציה ופסולת חקלאית משכו אותם לאזורי היישובים". לדברי הרשות ניתן היתר דילול.
מהמועצה האזורית תמר נמסר כי הם רואים חשיבות רבה בהמשך קיום ופיתוח ההתיישבות והחקלאות בגבול המזרחי של מדינת ישראל. ההסברים של רט"ג לא משכנעים אותם: "לצערנו, רשות הטבע והגנים לא נוקטת בפעולה משמעותית לטיפול בבעיה חמורה זו באזורנו - בניגוד לפעילות האינטנסיבית שמתבצעת במועצות שכנות. הדרישה מהתושבים היא להסתגר ביישובים ולגדר את כל השטחים, אך זה לא פתרון בר-ביצוע. יתרה מכך, הדרישה לגידור כל השטחים יוצרת נטל כלכלי כבד על החקלאים. על רשות הטבע והגנים לפעול מיידית, לפני שתושבים ייפגעו".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.11.25