"בעולם הסביבתי מדברים הרבה על התחממות גלובלית, אבל זה נראה דבר מעורפל או רחוק. בשבועות האחרונים אנחנו מקבלים הצצה לשגרה החדשה - ולהשלכות של עליית הטמפרטורות על חיי היומיום שלנו", אומרת תמר זנדברג, ראש המכון לחקר מדיניות אקלים לאומית באוניברסיטת בן גוריון.
"רק בשבוע האחרון חופי הכינרת התרוקנו בשיא תקופת החגים, צליחת הכינרת נדחתה (לאחר אשפוז בן ה-9 שנדבק באמבה אוכלת מוח), מתקני ההתפלה שאחראיים ל-70 אחוז ממי השתיה בישראל הושבתו, והחקלאות כולה נקלעה למשבר", תיארה זנדברג. "המשמעות היא שהטמפרטורה החדשה משפיעה על הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו, ומשבשת את שגרת החיים. וזוהי רק ההתחלה, מפני שהשנים הקרובות צפויות להתחמם אפילו יותר. המשמעות היא - קודם כל - שעידן ההתעלמות וההכחשה נגמר. אין לנו יותר את הפריבילגיה לא להכיר את הנתונים והמציאות. שנית, יש לנו חובה להבין את מערך הסיכונים ולהיערך אליהם - הן ברמת התכנון המוקדם והן בניהול המשבר כאשר הוא פורץ".
לדבריה, "יש לכך השלכות בעולם התשתית, האנרגיה, היערכות הציבור ובריאות הציבור. ההיערכות צריכה לכלול את כל מרכיבי תכנון המדיניות הישראלי".
ובמילים אחרות, נכון שהשבועות האחרונים היו נוראיים? תתכוננו. כי זו רק ההתחלה.
האי מול קיבוץ מעגן, 23.11.25
(צילום: שי מזרחי, איגוד ערים כינרת)
ד"ר ירון בארי-שלוין, מנהל המכון לחקר הכינרת ומדעי הים (חיא"ל), אומר שבמשך שנים הזהירו שעל הכינרת יש לשמור מכל משמר. ולא רק מבחינה אקולוגית, אלא שאם נזדקק לה - היא צריכה להיות מלאה ומוכנה. "אנחנו מזהירים הרבה מאוד שנים את רשות המים מהמשחקים עם המפלס, למעלה ולמטה, מורידים ומורידים ומורידים. בדרך כלל מגיע רצף של כמה שנים ומפלס הכינרת יורד, ואז באה שנה או שתיים גשומות והמפלס עולה יחסית מהר למעלה. ושני הדברים האלה לא טובים - התנודה קיצונית", בארי-שלוין מתאר.
יציבות המערכת האקולוגית
כיום אנחנו נמצאים 30 ס"מ מתחת לקו האדום, שהוא 213-. המפלס המלא הוא 208.9-. יותר למעלה מזה וכבר נתחיל להציף את החופים. וגם את זה אנחנו לא רוצים. "הקווים האלה, שהוגדרו על ידי האדם כקווים תפעוליים, הם לא קדושים. אבל ככל שאתה יורד יותר ברמה התפעולית אתה מאבד אוגר מים לשעת חירום", הוא מסביר. "למשל- עכשיו. אם היינו במפלס גבוה, היה הרבה יותר מרווח לשאוב. היינו יכולים לשאוב כמויות מים גדולות ולאורך חודשים. מרגע שהורדת את המפלס - אתה מתחיל לסכן את איכות המים. וככל שאתה יורד נמוך יותר, אתה מסכן גם את יציבות המערכת האקולוגית".
נתוני המכון לחקר הכינרת
המשמעות היא נסיגת קו החוף, תשתית החוף תשתנה מסלעית לחולית ומחולית לסלעית. "רק לפני כחודשיים תזכרנו את הנהלת רשות המים בנושא. נכתבו חוות דעת ויש עבודות ודוחות מקצועיים", אומר מנהל החיא"ל. "מתי נראה את זה? קשה לומר מתי מערכת אקולוגית גדולה עוברת שינוי. כשאתה מערער את המערכת היא יוצאת מיציבות ונוצרת מערכת אחרת לגמרי. מופיעים מינים, בין אם פולשים ובין אם מינים אחרים שהופכים לדומיננטיים. או אצה".
באמצע שנות ה-90 התרחש אירוע כזה בכינרת. אצה דומיננטית, שהייתה אחד מבסיסי מארג המזון והופיעה באביב, נעלמה. "הכל היה מבוסס על האצה הזו. פעם בכמה שנים היא כן מופיעה. אבל במקביל הופיעו אצות כחוליות, וחלקן עם יכולת להפריש רעלנים. לפעמים הכחוליות אכן מפרישות רעלנים. המערכת האקולוגית של הכינרת לפני ואחרי אמצע שנות ה-90 היא לא אותו הדבר", מספר בארי-שלוין. "יש בין האצות יחסים עוינים. אם הכחוליות הופיעו קודם יכול להיות שהן ישתלטו וההיפך. בנוסף, הופיעו קבוצות נוספות של כחוליות! ולשתיהן פוטנציאל רעילות. וזה כבר מסכן את איכות המים לצריכה. הכינרת יכולה להיות מושבתת ליום, שבוע, חודש ואפילו שנים. כשדברים קורים הם יכולים לקרות גם בגדול. יש אגמים בעולם שהלכו בגלל כחוליות".
40 מעלות בפריז
פתאום אמבה אוכלת מוח היא הדאגה הקטנה ביותר. מספר הימים בשנה בהם טמפרטורת הכינרת עברה את 30 המעלות קפץ, וזה לא מבשר טובות. ב-2024 דובר על 70 ימים בשנה. ב-2015 זה עמד על 42. ולפני שנות ה-90? מדובר על ימים בודדים בשנה.
ד"ר אבנר גרוס, ראש המעבדה לחקר שינויי אקלים באונ' בן גוריון, מסביר כי "מה שאנחנו רואים הוא שבעשור האחרון יש לנו הרבה יותר ימים עם טמפרטורות גבוהות, ואנחנו רואים את זה גם בים התיכון וגם בים סוף, בכל האוקיינוסים בעולם".
האי מול קיבוץ מעגן בנובמבר אשתקד
(צילום: שי מזרחי, איגוד ערים כינרת)
לדברי ד"ר גרוס, "אנחנו נמצאים כעת בשיא ההתחממות של האוקיינוסים כתוצאה מהאל ניניו, מאז שהתחילו המדידות. אחת המשמעויות של זה, למשל בכינרת, היא מצע פורה לחיידקים, אמבות ובעלי חיים מסויימים שמשגשגים בחום. לאמבה יש יותר ימים חמים לשגשג. וזה קורה גם במקומות אחרים בעולם. וזה מצע טוב לפריחת אצות. אצות צריכות מקור מזון - שזה אולי הזיהום מעזה - טמפ' חמות וקרינת שמש. לכן רואים את כל הפריחות הגדולות בקיץ. התוצאה השלילית, וזה אנחנו רואים ממחקרים בעולם, היא ירידה גדולה במגוון המינים ובביו-מסה הימית".
מהו גל חום ימי? כמו שהיה גל חום באירופה עם שבוע של 40 מעלות בפריז, יש גם בים. ומה קורה בים? השינוי בין יום ללילה וחורף לקיץ יותר קטן. לכן, האורגניזמים שחיים בים, לא ישרדו שינויים כל כך גדולים. אם יש גל חום ימי, אם הטמפרטורות נשארות מעל הממוצע משך הרבה זמן, זה יכול לגרום לתמותה ולעיתים להכחדות של מינים.
בינתיים המדענים הישראלים מנסים לפתור את הבלגן שיצרה האנושות. פרופסור עודד ניר, מומחה להתפלה וטיפול במים במכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באוניברסיטת בן גוריון, היה חלק מניסוי מוצלח לטיהור המים מהאצות בים התיכון. או ליתר דיוק, - ציאנובקטריה. פרופ' ניר אמר כי "אני חושב שאירועים כאלה יקרו יותר בעתיד בגלל שינויי האקלים. אין כעת הוכחה חד משמעית שזה יקרה יותר - אבל בטח שצריך להיערך לזה. המשבר הבהיר לנו שחייבים לשמור על המאגרים הטבעיים מלאים".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.09.26
