בדיוק חלפתי על פני הכיכר לכיוון המאפייה הידועה של ירושלים, רק אז ראיתי שדוכן מדיצ׳י זה לא רק פיצוציה. הגעתי לשם אחרי שהורדתי נוסעים לישיבה באחד המשרדים הרבים בתוך העיר וביקשו ממני לחכות להם. לא התחשק לי לנסוע שוב לשוק מחנה יהודה כי הייתי שם לפני שבועיים ולא מצאתי משהו מספיק מעניין לאכול. השוק כבר לא מה שהיה פעם. אז במקום זה מצאתי את עצמי יוצא לסיבוב ברחבי העיר, מחפש מה לאכול על הדרך. העניין הוא שאני לא ירושלמי. אני אולי מכיר את העיר טוב יותר מהנהג הממוצע אבל לא כמו שנהג מונית ותיק כמוני אמור להכיר. נראה לי שאני מפספס הרבה מקומות של אוכל רחוב בתוך ירושלים עצמה.
עצרתי את המונית על השדרה, אפילו מצאתי חנייה חוקית. צעדתי בחום לכיוון מדיצ׳י. המקום עדיין היה נראה לי כמו פיצוציה ממוצעת. מצחיק כמה טעיתי. דלפק הכריכים של מדיצ׳י בכלל נמצא בצד של הדוכן הקטן, על הקצה של המדרכה. הרכבים חולפים ממש ליד הרגליים של הסועדים, חוויה מעניינת בפני עצמה. סרקתי את המסעדה הקטנטונת הזאת ורק אחר כך הבנתי שיש עוד מקומות ישיבה על השדרה עצמה.
על השלט מופיעות הספרות 38. בהתחלה לא הבנתי למה. רק בהמשך קלטתי שהמנה העיקרית של מדיצ׳י זאת חביתת ירק ענקית ודשנה שעולה 38 שקלים. ברגע הראשון, המחיר היה נראה לי מוגזם אבל אז הרמתי את העיניים לכיוון הדלפק וקיבלתי את התשובה שלי. זה דלפק שלא מבייש שום מסעדה. לאיש שמנהל את המקום יש כנראה הפרעת ניקיון אבל בקטע חיובי. כל הסלטים והממרחים עמדו שם כמו חיילים במסדר. כמה לקוחות כבר אכלו במקום ואני התחלתי להתבלבל. יש שני ברי סלטים: בר סלטים גדול לתוספות ובר סלטים קטן לתוספות בתוך חביתת הירק המשודרגת.
הזמנתי חביתת ירק עם פטריות ופלפל אדום, בצל ירוק, פטרוזיליה והשוס של המקום: קוביות בטטה רכות שהכינו אותן מראש בתוך תנור הלבנים. מעל הוספתי גם רצועות גדולות של גבינה צהובה. כל השמחה הזאת הונחה בתוך תבנית פיצה אישית גדולה. הבחור מאחוריי הדלפק הוסיף שתי ביצים לתוך התבנית, ערבב והכניס הכול לתנור הלבנים. בזמן שהחביתה שלי מתבשלת, הוא לקח בגט טרי, חתך אותו ומילא אותו בכל טוב: קצת חריף, סלט טורקי וסלט חצילים אדום. בשלב הזה כבר היה קשה למחוק את החיוך מהפנים שלי. עוד דקותיים חלפו והבחור הוציא את התבנית מהתנור. זו באמת הייתה חביתה לתפארת, נפוחה כמעט עד גובה התבנית ובהחלט שווה את המחיר שלה. הוא הכניס את החביתה לבגט ואחרי שצילמתי ביקשתי שיחתוך לשניים. אני כבר לא יכול לאכול כמו פעם.
בשורה התחתונה, במדיצ׳י עושים כבוד לחביתת ירק. החביתה עמוסה ונהדרת, ההכנה קפדנית, המרכיבים מעולים, הבטטה היא תוספת חובה והתוצאה היא מנה מפנקת. אז נכון, זה לא זול במיוחד אבל אחרי ששובעים בקלות מחצי אחד, מבינים שהתמורה ראויה בהחלט.
