לפני שמיכל וינר הייתה מספיקה להניח את השניצלים הטריים על השולחן, בנה יהב היה נוהג להיכנס למטבח, לחטוף שניצל ולא לשכוח להחמיא לה מיד אחרי הביס: "אמא, זה כל כך טעים". מיכל מספרת שהשניצלים שאהב היו מזוהים איתו, כמו גם הכרת התודה. גם אם הגיע לארוחת שישי והצהיר שהוא לא רעב, כשהיה מתיישב לשולחן נהג להגיד "איך אפשר לוותר על האוכל שלך?" ואוכל את השניצלים, שתמיד היו במקום הראשון מבחינתו. "הוא היה ילד שמעריך מאוד, שידע לתת מחמאות", היא מספרת במסגרת "מקום בשולחן", פרויקט ההנצחה של אסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל.
מיכל מספרת את הסיפור של בנה, יהב וינר ז״ל
(באדיבות אסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל. בימוי: יעל לינזן, צילום ועריכה: עומר מנדס)
מסורת השניצלים בבית משפחת וינר בכפר עזה נמשכת גם היום. "ברגע שהשניצלים על השולחן אז יהב איתנו. גם אם הוא לא נראה, הוא למעלה וכמו אומר 'אמא, אני גאה בך, גם כשאני אינני את מכינה לי שניצלים ואני מריח אותם מלמעלה'", משתפת מיכל.
"לא הפתיע אותי שיהב בחר להקריב את עצמו"
ב-6 באוקטובר השתתף יהב בהלוויית סבו. יהב, שהיה קשור אליו מאוד, בכה כשהספיד אותו: "סבא, בקרוב, מתישהו, ניפגש למעלה בשמיים". למחרת בבוקר נכנסו בני המשפחה לממ"דים, כל אחד בביתו בכפר עזה. יהב, אשתו שי-לי ובתם בת החודש שייה, הסתגרו בחדר השינה, שהיה גם ממ"ד. ב-07:45 כתב יהב: "אמא, יש לנו מחבלים מחוץ לחלון". מיכל ביקשה שיוודא שדלת הממ"ד סגורה היטב. אחרי רבע שעה כתבה לו שוב, הודעה שנותרה ללא מענה. לאחר שעה התקשרה חברת קיבוץ להודיע ששי-לי ושייה בסדר ושהן אצלה בבית.
בהמשך למדה מיכל משי-לי שהמחבלים הצליחו לפתוח את חלון הממ"ד. יהב נלחם בהם בגופו וביקש משי-לי לברוח עם שייה. שי-לי, שנעזרת ביומיום במקל הליכה, רצה עם התינוקת כשהמחבלים דולקים אחריה ויורים לעברה. הן התחבאו תחילה במחסן ואחר כך מצאו מחסה בבית משפחה בקיבוץ.
הוריו של יהב, סבתו ואחיו הצעיר, חולצו מביתם בצהרי יום ראשון. בשלב מסוים התקבלה הודעה שיהב פצוע והוא בבית חולים, אולם טלפונים לבתי החולים העלו חרס. כעבור שלושה ימים התקבלה ההודעה שיהב נמצא ירוי בדירה שלו.
יהב, בן בכור מתוך ארבעה, נולד ב-1986 למיכל ועופר, ומגיל צעיר בלט בנטיותיו האמנותיות. הוא ניגן בגיטרה ותמיד הצחיק את בני המשפחה, בין היתר בחיקויים מוצלחים בארוחות שישי. הוא נרשם ללימודי משחק בניסן נתיב, שם גם הכיר את מי שתהיה אשתו ואם בתו, שי-לי עטרי. הוא המשיך ללימודי קולנוע במנשר והשתתף בפרסומות, מופעים והצגות כשחקן ובהמשך גם כבמאי. "יהב כל כך אהב לעשות סרטים ולכתוב. הוא היה כל כך מוכשר בכל מה שהוא עשה – במוזיקה, במשחק, בצילום, בבימוי", אומרת אמו. "הייתי מחכה ליום הולדת שלי כדי לקבל ממנו ברכה, הוא תמיד כתב ברכות מהממות. הוא היה בן של אמא וגם בן של אבא. הוא היה חולם ואנחנו עזרנו לו להגשים את החלומות. הפקנו לו מלא סרטים. עופר גם שיחק אצלו בכמה סרטים". לאחר מותו, זכה יהב בפרס אופיר לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר על סרטו "הילד". רבים מסרטיו צולמו בכפר עזה, חלקם בבית הוריו.
יהב ושי-לי חלקו אהבה וחברות גדולה, ותמיד תמכו זה בזו. "זוגיות כזו באמת לא מוצאים", מספרת מיכל. השניים חיכו להולדת בתם והתרגשו מאוד מההורות, אך יהב הספיק ליהנות מהאבהות חודש אחד בלבד. "הוא היה אבא מדהים. בחודש הזה הוא היה בעננים, ישן איתה ודאג לה, היה האבא הכי נהדר שיש. שייה הפסידה אבא מדהים". מיכל מספרת כי שייה דומה לאביה, גם חיצונית וגם פנימית. תמונותיו נוכחות ברחבי הבית ושייה מבקשת לראות סרטונים שלו ונוהגת לנשק את תמונותיו. "לא הפתיע אותי שיהב הקריב את עצמו כדי להציל את שייה ושי-לי", אומרת אמו בדמעות. "יהב הוא בנאדם של אנשים, שאוהב אנשים, ובטח את אשתו ואת הילדה שלו".
לזכרו, חרטה אמו שלושה קעקועים על גופה. "אני הכי מתגעגעת לקול שלו, לחיבוק שלו, למחמאות שהוא נותן כל הזמן ולציניות שלו, לצחוק שלו. לאדם שהוא היה". את אחד הקעקועים – גיטרה, שמסמלת את יהב, והמספר 6 – קעקעו על עצמם כל בני המשפחה הגרעינית, ההורים והאחים. "אנחנו כל הזמן מנסים לעשות דברים לזכרו כדי להנכיח אותו, אנחנו מדברים עליו ונזכרים בו וצוחקים הרבה פעמים. הוא היה אח בכור שדואג לאחרים ובזה הוא גם מאוד חסר, בשיחות איתו ובחוכמה שלו".
השניצל של יהב
מתכון מאת מיכל וינר, אמו של יהב ז"ל | זמן הכנה: חצי שעה | כמות: 8-6 שניצלים
מצרכים:
- חצי ק"ג חזה עוף פרוס דק
- 3 כפות חרדל
- 2 ביצים
- 1 שקית פירורי לחם
- 1 כוס שומשום
- ½ בקבוק שמן צמחי
- ½ כף פפריקה אדומה
אופן ההכנה
- מכינים שתי קערות – אחת עם שתי ביצים טרופות ופפריקה אדומה. בקערה השנייה מניחים פירורי הלחם והשומשום. מניחים בצד.
- מורחים בנדיבות על כל חזה עוף חרדל משני הצדדים.
- טובלים כל חתיכה של חזה עוף בקערת פירורי לחם ואז בביצה, ולאחר מכן שוב בפירורי הלחם.
- מחממים מחבת עמוקה עם שמן. כאשר השמן חם (כשמניחים פירור בתוכו בזהירות הוא צף ומבעבע), מטגנים את השניצלים המצופים עד שמשחימים על אש בינונית 3 דקות מכל צד. מוציאים מהשמן ומניחים על נייר סופג.
