נתחיל בעובדה שהצלחתי למצוא חניה ברחוב המלאכה בתל אביב באמצע יום עבודה – כבר התחלה טובה. תכננתי לבדוק מסעדה בוכרית באותו רחוב, אבל כשהבנתי שכל המנות שם בתפריט מתחילות מאזור ה-50 שקלים ומעלה, ויתרתי. באמצע יום עבודה זה קצת יותר ממה שאני מוכן להוציא, אז הסתובבתי חזרה לכיוון המונית. על רחוב מנחם בגין, ליד חנות כלי עבודה (או בשמה השני אצלי – חנות משחקים), גיליתי מסעדה – "מטרו רק רגע". החלטתי לנצל את ההזדמנות לעצירה זריזה.
2 צפייה בגלריה
מטרו רק רגע
מטרו רק רגע
הביס הראשון דרש תכנון מקדים. הבגט
(צילום: קובי רובין)
ל"מטרו רק רגע" יש מיקום אסטרטגי במיוחד – ממש על צומת מעריב, ליד היציאה של הרכבת הקלה. על הנייר זה נשמע מושלם, אבל בפועל השטח הפך לסבוך ומסורבל. מי שהחליט לקבע את כיוון התנועה על מנחם בגין רק דרומה, כנראה לא תל אביבי במקור – אחרת היה מבין איזה כאוס נוצר פה. זה גזל זמן מטורף לכל נהג, וגם פגיעה ישירה בעסקים ובמשרדים סביב. רוב הלקוחות במקום, כך נראה, הם קבועים ומוכרים, והמסעדה עובדת רק עד אחר הצהריים. כמו הרבה עסקים באזור, בערב הרחוב שומם.
נכנסתי רגע לפני שהגיע גל הלקוחות של שעת ה"פיק", והתחלתי לעבור על התפריט. רשימה ארוכה, אולי אפילו ארוכה מדי. פתאום קפצה לי לעין מנה שלא ראיתי כמותה בשום מקום אחר – בגט סלמון. שתי מילים שהדליקו אותי מיד. הזמנתי בלי לחשוב פעמיים. לא ידעתי מה בדיוק אקבל, רק שזה יהיה בבגט ויהיה שם סלמון.
הבחור מאחורי הדלפק קרא לי לבר הסלטים ושאל מה להוסיף. עברתי עליו באלכסון ונתתי לו יד חופשית – הבנתי שמקפיצים הכול יחד, ולא התנגדתי בכלל. לרגע הרגשתי כאילו חזרתי לשנות ה-90, כשכל דבר מוקפץ נכנס לבגט – נוסטלגיה של ממש.
2 צפייה בגלריה
מטרו רק רגע
מטרו רק רגע
מטרו רק רגע. פתוחים רק עד אחר הצהריים
(צילום: קובי רובין)
אחרי כמה דקות קצרות המסעדה כבר כמעט מלאה, ואני קיבלתי את המנה שלי. היא נראתה כמו הפקה שלמה. כשניסו לעטוף לי אותה, עצרתי אותם – התעקשתי לראות את כל התוכן כמו שהוא. הם לא הבינו למה, אבל אני עמדתי על שלי. ואז, מולי, נחת בגט ענק וטרי מהתנור, עמוס בסלטים ובנתחי סלמון מוקפצים ברוטב מעט מתוק מדי – אבל טעים. ממש טעים.
הבעיה היחידה הייתה איך בכלל לגשת לביס הראשון – בגט כזה נפוח צריך לתכנן. אחרי כמה שניות של חישוב הנדסי, לקחתי את הביס הראשון והשמעתי קולות הנאה קטנים. לא האמנתי – מנה של סלמון ב-34 שקלים, ועוד כזאת מושקעת.
עוד אוכל רחוב:
המנה הזו עומדת בכל מבחן. היא אולי לא מוגשת כל היום, אבל מסמלת את מידת היצירתיות של "מטרו רק רגע" בתוך ים המקומות הדומים בעיר. בשורה התחתונה – למצוא בתל אביב בגט גדול, טרי ומקורי במחיר כזה – זה כבר הישג בפני עצמו.