יום השואה מביא איתו מדי שנה אתגר. איך נוגעים באין הזה במדור האוכל שלנו. איך מדברים על אוכל בשנים של רעב קיצוני. בכל פעם אנחנו מוצאות חשיבות עליונה לעסוק דווקא ב"אין". היעדר האוכל ההיסטורי של העם היהודי הוא חלק בלתי נפרד מתרבות האוכל שלנו גם היום. הוא עדיין מעצב אותנו ואת ההרגלים שלנו.
מאז שחרור החטופים בשנה שעברה, וביתר שאת השנה, אחרי העסקה השנייה, מגיעים סיפוריהם של שורדי שבי חמאס, ואנחנו חושבות על אותו היעדר היסטורי ויודעות שהוא לא נחלת העבר. יותר מ-80 שנה עברו, ושוב מרעיבים יהודים.
אחינו מוחזקים שנה וחצי בלי אוכל, בלי טיפול רפואי, בלי אור יום, בעינויי גוף ונפש. שוב יהודים כלואים בתנאים לא אנושיים, מונים ימים וקלוריות, נאחזים באמונה שצריך רק לשרוד עוד קצת. וגם עכשיו, כמו אז, האוכל - או החלום עליו - הוא לא רק הישרדות פיזית. הוא דרך להישאר אנושיים.
הבשלה בינינו עסקה שנים בחקר תיעוד המתכונים היהודיים בזמן מלחמת העולם השנייה. רבים מהסיפורים התגלו עשרות שנים אחרי המלחמה, עם עוד יומן, עוד טקסט כתוב על חתיכת קרטון ישנה, עוד מתכון שעבר בעל פה ותועד רק זמן רב אחר כך.
אנחנו מאמינות שגם פה ייקח עוד שנים עד שנבין בדיוק מה עברו מאות ישראלים שנחטפו ב-7 באוקטובר, אבל התמונות והעדויות שכבר יצאו החוצה מבהירות לנו באופן חד-משמעי שהכלי המחריד הזה, האכזרי, הברוטלי - הרעבה שיטתית ומכוונות עד לכדי תת-תזונה קיצונית - טרם עבר מן העולם.
ולכן, אנחנו רואות היום חשיבות גדולה בחיטוט היסטורי באופן שבו יהודים בשואה המשיכו לשמור על שפיותם, גם בבלהה של הגטאות ומחנות הריכוז וההשמדה, דרך מחשבות על אוכל.
נצרף למדור הזה כמה מתכונים כאלו, שנכתבו בבליל שפות, עם שגיאות של עייפות ורעב, מתוך אחיזה עיקשת בציפורניים בשאריות האנושיות והחיים.
ברור לנו שהטקסט הזה לא בהכרח ישלח אתכם מיד למטבח לבשל, הוא קשה וחונק, בטח נוכח הידיעה שזו אינה היסטוריה רחוקה אלא הווה מזוויע ושטני שממשיך לחרות טראומה לאומית בבשר של כולנו. אבל אנחנו רואות בכך שליחות ואחריות דווקא בגלל זה.
* * *
בתוך מחנות הריכוז, בגטאות, בצריפים רעועים, קמו נשים (בעיקר הן) וכתבו ושיחזרו מתכונים. לפעמים על ניירות תעמולה נאציים, לפעמים על קופסאות קרטון, לפעמים רק מתוך התורה שבעל פה.
היא הייתה בת 70 כשגורשה לטרזיינשטט. וילהלמינה (מינה) פכטר, יהודייה מבוהמיה, נלקחה מחיים שלמים של משפחה, בית, מטבח מסודר, קהילה, ומתכונים שנכתבו על ניירות יפים ונמסרו מאם לבת. כעת, במקום שהנאצים הציגו לעולם כ"התיישבות יהודית לדוגמה", היא מצאה את עצמה בקסרקטין הזקנים, מורעבת, חלשה, מוקפת אנשים שלא נותר מהם דבר מלבד עצמות וגעגוע.
ושם, מתוך הרעב, הריחוק והאין - נולד ספר הבישול שלה. ספר שמכיל כ-70 מתכונים. אלו לא מתכונים של הישרדות. לא תבשיל של קצת קמח וקליפות תפוח אדמה. בדיוק ההפך. אלה הם מתכוני זיכרון, פנטזיה ותפילה: שטרודל שזיפים כחולים לראש השנה. עוגת מצות לפסח. לינצר טורט עשיר בחמאה. פכטר כתבה: "בשלי עשר ביצים קשות, הכיני מילוי משמנת סמיכה ופטרוזיליה, הניחי לדמיון ולפנטזיה להשתולל ורק אז קשטי את הביצים בקוויאר, בסלמון ובצלפים" - והבינה שזו הדרך היחידה להיאחז בזיכרון של חיים, כשהמוות רוחש מסביב.
פכטר לא שרדה. היא מתה בערב יום כיפור, 1944.
* * *
אבל זמן קצר לפני מותה היא מסרה את מחברת המתכונים, השירים והמכתבים שכתבה לידידה ששרד, ארתור בוקסבאום, בתקווה שיצליח למסור אותם לבתה, אנני.
רק שנים רבות אחר כך, ב-1969, אנני קיבלה שיחת טלפון עם המילים: "יש לי חבילה מאמא שלך".
היא לא פתחה אותה מיד. היא לא הייתה מסוגלת. נדרשו לה עוד עשר שנים עד שתצליח.
ואז, בתוך הצרור, היא מצאה מחברת הכתובה בגרמנית רפה, בכתב יד רועד ולעיתים לא קוהרנטי, עם כל מה שנשאר מאמא שלה: מתכונים, שירים, הוראות, תשוקה למתוק. זיכרונות של סירים.
הספר יצא לאור בשם In Memory’s Kitchen, בעריכת ההיסטוריונית קארה דה סילבה, והפך למוקד של מחקר וזיכרון. כתב היד המקורי נמצא במוזיאון השואה בוושינגטון. לא כל המתכונים של פכטר ניתנים לבישול - חלקם קטועים, חסרי מידות מדויקות, מתערבבים עם שפות אחרות, עם ציטוטי שירה, עם רעב. ובכל זאת, זהו אולי אחד המסמכים הקולינריים החשובים של המאה ה-20.
* * *
מינה פכטר לא הייתה היחידה. כמעט בכל מחנה, בכל שפה ובכל תנאי רעב בלתי נתפס - נשים, לעיתים גם גברים, תיעדו מתכונים. יולנדה שיפוש כתבה במחנה ברגן-בלזן מתכונים לעוגות חג. מלכה צימט כתבה בגרמנית ובצ'כית, בין שורות של שירי קרב נאציים. בטי קופל, רות בונדי, אריקה מרגוליס - כל אחת לקחה פיסת מטבח מהעולם שנשכח ושמרה אותו בדרך היחידה שנותרה.
בזמן שכל מה שהיה להן היה מרק מדולל או כף קמח תפוחי אדמה, הן דמיינו קרמים, קצפות, חמאה, ריבת משמש. הטקסטים לעיתים מתחילים קונקרטיים וברורים, אבל ככל שהזמן עובר הם נעשים צלולים פחות ורעבים יותר, ומתעקשים על תיעוד של עוגת קומתיים עם פונדנט וציפוי שוקולד.
למה עוגה דווקא? הביולוגיה אומרת בזכות הסוכר והקלוריות שהגוף משווע אליהם. אבל אנחנו חושבות שבזיכרון של אפיית עוגה ובטקסיות סביבה, יש הלחמה מלאכותית לבית, לקהילה, לאמא, לאימהות. המלחמה כילתה דורות שלמים של אמהות, אחיות, סבתות, חמיות ודודות, ומאכלים שלמים כלו איתן, כך שנוצר הצורך להזכיר ולהניח מחדש את יסודות המטבח הנפלא הזה.
בתיעוד עסקו בעיקר נשים. באותן שנים המטבח הוא בעיקר הממלכה של האישה, לב הקיום הבורגני ולב הבית. המטבח הגדיר אותן, נתן להן כוח, יצר בבית עוגנים של שגרה, משפחה ומסורת. כשקהילות שלמות נלקחו מהבתים בן לילה, הן הותירו מאחוריהן לא רק רכוש, אלא גם את אותם נכסים לא חומריים שצובר אדם במהלך חייו - חברים, זיכרונות, מנהגים, שייכות, יום-יום. והניסיון לאתר בדיוק את אלו ולהיאחז בהם, היה חזק לא פחות (ולעיתים אף יותר) משמירה על טבעת יהלום.
גם אנחנו, כשאנחנו כותבות מתכון, אנחנו לא רק רעבות לאוכל. אנחנו גם בנות ונכדות ואמהות. אנחנו לא רק משחזרות טעם, אנחנו לנצח מתעקשות על קיום. ובכל שנה ביום הזה אנחנו נזכרות שוב שאוכל איננו רק מה שנמצא על הצלחת. הוא גם מה שנעדר ממנה. בוודאי השנה.
הנה כמה מתכונים מתוך הספר שאיגד את מה שהגיע מוילהלמינה פכטר, "במטבח הזיכרון: מורשתן של נשי טרזין".
שטרודל פריך (Mürber Strudel)
מרכיבים:
200 גרם קמח
100 גרם קמח תפוחי אדמה
100 גרם סוכר
120 גרם מרגרינה (סאנה)
1 ביצה
סודה לשתייה או אבקת אפייה
אופן ההכנה:
מערבבים את כל המרכיבים לבצק. ממלאים כרצונכם, כמו כל שטרודל.
קינדלן חמאה (Butter Kindeln)
לא מצאנו את המתכון הזה בשום מקום אחר, וגם כאן הוא לא באמת ברור. ככל הנראה מדובר בכופתאות ממולאות באגוזים, במרילן קניידל הונגריות-צ’כיות. אפשר לעשות אותן במילוי אגוזים או במילוי משמשים טריים.
לבצק:
160 גרם חמאה
160 גרם קמח
2 חלמונים
2 כפות חומץ
קמצוץ מלח
1 כפית קטנה (1 כף קפה) סוכר
אופן ההכנה:
ללוש את כל החומרים לבצק ולהניח לו לנוח.
למילוי:
100 גרם אגוזים קצוצים
100 גרם סוכר
מיץ וקליפת 1/2 לימון
מיץ וקליפת 1/2 תפוז
קינמון לפי הטעם
עוגה צ'כית מס' 1 (מתכון פשוט וקלאסי לבצק מתוק)
מרכיבים:
250 גרם קמח (רצוי קמח לבן חלק, כמו קמח עוגות)
80 גרם שומן (מרגרינה או חמאה)
80 גרם סוכר
1 ביצה
3 כפות חלב
1/2 שקית אבקת אפייה
אופן ההכנה:
ללוש את כל החומרים יחד. אפשר למלא במלית לפי הטעם.
עוגה צ'כית מס' 2 (בצק רך עם תפוחי אדמה מבושלים)
מרכיבים:
250 גרם קמח
150 גרם תפוחי אדמה מבושלים ומעוכים (רצוי דרך מועך או מסננת צפופה)
100 גרם מרגרינה
100 גרם סוכר
1 ביצה
2 כפות חלב
אבקת אפייה
אופן ההכנה:
לערבב הכל לבצק רך. ניתן למלא במלית מתוקה או להשאיר כמו שהוא.
מתוך:
In Memory's Kitchen
A Legacy from the Women of Terezin
פורסם לראשונה: 00:00, 18.04.25
