במשך שנים רבות רוב הספרים שקראתי היו על מלחמת העולם השנייה. שואת היהודים. השואה של סבא וסבתא שלי. סבתא רוזה וסבא בוריס שנפגשו והתחתנו בווילנה ומשם עלו לארץ. כל אחד מהם, במסע חייו, התמודד עם אנטישמיות ועם רדיפה רק בגלל היותו יהודי.
כילדה, סבא בוריס תמיד סיפר לנו איך לחם בפרטיזנים, הראה לנו את עיטורי הגבורה שקיבל, וגם את החור שהותיר כדור שנורה לעברו. השואה הפכה אותו, או שמא היו אלא הגנים, לאדם הכי שמח ונדיב לב שהכרתי. הוא היה חברותי ודאג לדיירי הרחוב ולא היה מישהו בשכונה שלא הכיר אותו. האושר שניבט ממנו כשהגענו, הנכדים, לבקר, זכור לי עד היום. הוא חיכה למפגשים האלה כמו לאוויר.
סבתא לעומת זאת המעיטה בסיפורים, ואני כילדה, לא ביקשתי שתספר. לא ידעתי כמה חשובה ההנצחה. כמה חשוב היה לשאול אותה על הבריחה מבלארוס לסיביר ומשם לווילנה. אבל בדבר אחד לא היה לי ספק – מסע חייה לא היה פשוט אבל היא הייתה לוחמת. היא הותירה מאחור את אחיה שלמה שנרצח ועלתה לארץ, יחד עם סבא שלי, בלי שפה, בלי להכיר את התרבות הישראלית על בוריה, בלי ממון. הכול נשאר מאחור. ולמרות הכול שניהם הצליחו להקים פה משפחה ולהתמודד עם כל המהמורות שהחיים החדשים הביאו איתם.
כמעט 60 שנים עברו מאז עלו לארץ (בשנת 1967), ויותר מדי שנים עברו מאז שנפטרו ולקחו איתם את הסיפורים על מסע חייהם.
המתכונים שהכנתי לכם היום הם טעימה קטנה מליטא, שם הם נפגשו והתחתנו ושם נולד אבא שלי. בשנים האחרונות יצא לי לבקר שם כבר פעמיים ולהכיר קצת יותר מקרוב את המדינה שהשרישה בהם תרבות, אבל בסוף הייתה זאת ישראל שלעד הייתה בליבם.
לסבא שלי היו שתי אהבות במטבח – קרעפלך מטוגנים במחבת ולביבות תפוחי אדמה. כבר בכניסה לבניין שלהם ידעתי שהיום יש לביבות, אי-אפשר היה לפספס את הריח המושלם. הוא נהג לשבת בסלון, עם קערת פלסטיק ענקית ובתוכה תפוחי אדמה ופומפייה, ובמשך שעות גירר תפוחי אדמה. אין דבר שמשתווה ללביבות האלה.
לביבות תפוחי אדמה של סבא בוריס ז"ל
מה צריך:
• 5–6 תפוחי אדמה, עדיף אדומים, קלופים
• 1 גזר, קלוף
• 1 ביצה
• 3 כפות קמח
• 1/2 כפית מלח
כך עושים:
1. מגררים את תפוחי האדמה והגזר על הצד המחוספס, זה שאף אחד לא משתמש בו, בפומפייה. נכון יש ארבעה צדדים? אז אחד גדול, אחד קטן, אחד פסים ואחד מחוספס :). זה קצת קשה אז סבלנות. אם לא מצליח לכם, אפשר לעבור ולגרר על החלק הדק. אני אגב גיררתי פה על הדק אבל במקור זה על החלק המחוספס.
2. מעבירים הכול לתוך מגבת מטבח נקייה או בד חיתול אם יש לכם וסוגרים כמו שק. מועכים היטב כדי להיפטר מכל הנוזלים. חשוב להשאיר את הנוזלים בקערה ולא לזרוק.
3. את תפוחי האדמה והגזר הסחוטים מעבירים לקערה נוספת וממתינים במשך 30 דקות עד שהעמילן בנוזלים שסחטתם ירד למטה (הוא שוקע למטה).
4. מוסיפים לקערה עם תפוחי האדמה והגזר את הביצה, הקמח והמלח ומוציאים מהקערה עם הנוזלים כף מהעמילן הלבן שנקווה למטה. אם אתם לא מוציאים אותו, פשוט תוסיפו כף מהנוזלים. מערבבים היטב.
5. במחבת רחבה, עם שמן בגובה 1 ס"מ, מניחים תלוליות של תערובת בעזרת כף ומשטחים מעט עם גב הכף. זה בסדר אם הצורה לא לגמרי עגולה, זה כל היופי והטעם שיש קצוות קצת יותר דקים וקריספיים.
6. מטגנים, בסבלנות רבה, על אש בינונית, עד שהלביבה זהובה בחלק התחתון ורק אז הופכים ומטגנים שוב עד הזהבה. מעבירים לצלחת עם נייר סופג ומגישים לצד שמנת חמוצה.
מרק סלק קר ליטאי
את המרק הזה אכלתי לראשונה בווילנה, שם ביקרתי לפני מספר שנים. אצלנו בבית הוא לא נכח אלא דווקא אחיו החם שנקרא מרק בורשט. אני מודה שמאוד הופתעתי לגלות את הגרסה הזאת, שמככבת בליטא בהמון מסעדות ובתים, והחלטתי להביא לכם אותה כי היא מתאימה בול לימות הקיץ החמים.
מה צריך למרק:
• 3 סלקים מוצקים
• 2 יוגורט או 1 רִוויון
• 1 גביע שמנת חמוצה (אפשר גם שמנת לבישול/להקצפה)
• 1 כוס מים
• 1/2 כפית מלח
• 2 כפות מיץ לימון
• 2 ענפי שמיר
להגשה (לא חובה):
• תפוחי אדמה מבושלים
כך עושים:
1. מבשלים את הסלקים, עם הקליפה, עד ריכוך מלא. מצננים וקולפים.
2. במעבד מזון שמים את כל מצרכי המרק, פרט לשמיר, וטוחנים למרקם חלק. אופציה נוספת היא לגרר את הסלק על החלק הדק בפומפייה ולערבב עם שאר המצרכים.
3. מגישים את המרק עם עלי שמיר וקוביות תפוחי אדמה. למי שאוהב אפשר להגיש גם עם ביצים קשות ליד.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.04.25
