"תקווה בפחית": כך מגדירה אמו של החטוף נמרוד כהן, ויקי, את הבירה החדשה שהושקה השבוע וזכתה לשם "אחשלי". ייצור הבירה הוא יוזמה של משפחות וחבריהם של חיילי צה״ל שנחטפו יחד עם מאות אזרחים בשבעה באוקטובר 2023 ועדיין מוחזקים בעזה - חיים ומתים. המטרה: העלאת המודעות למאבק להשבתם, והרווחים ייתרמו לעמותת "אחים לחיים" המסייעת לפצועי צה"ל. המארז נמכר בעלות של 130 שקלים ומכיל 8 פחיות בירה.
"מתוך הכאב הזה, ומתוך רצון לחבר קהל צעיר למאבק להשבתם – נולדה בירה 'אחשלי'". אמרה כהן, באירוע ההשקה שנערך בשיתוף עם מבשלת בירבזאר, ביחד עם חבריהם ומשפחותיהם של מתן אנגרסט, תמיר נמרודי, נמרוד כהן, איתי חן ז"ל, עוז דניאל ז"ל, דניאל פרץ ז"ל ועומר נאוטרה ז"ל. "לא, זו לא רק בירה. וזו לא שמחה. זו תקווה בפחית. זה משקה צונן לנפש עייפה. זה סיפור של אחווה – בין צעירים, משפחות, חברים וקהילה – שמהכאב יצרו רגע של ביחד, של הרמת כוסית, של חיבוק".
"במשך כמעט חודש בישלנו אותה, בתקווה שעד שתהיה מוכנה – הם כבר יהיו בבית. טעמנו, ערבבנו, התפללנו, ובליבנו הייתה רק משאלה אחת: לחיים. לחיים של ילדינו שישובו – מי לשיקום ארוך, ומי לקבורה ראויה. מכאן אני קוראת לכל מי ששומע אותי – הרימו גם אתם לחיים. לא לחיים סתם, אלא לחיים של מי שנשלח להילחם, ועדיין שם. מחכה שנחזיר אותו הביתה. זו הברית בין המדינה לבניה – ואת הברית הזו חייבים לקיים. אל תשאירו אותם שם. לא עוד יום. לא עוד דקה. כי 632 ימים – זה יותר מדי זמן".
חגית, אמו של סמ"ר איתי חן ז"ל, אמרה: "איתי נלחם בגבורה ב־7 באוקטובר. מאז, הכלב של איתי – הולך איתי לכל מקום. הודיעו לנו שאיתי לא שרד, אבל אני מתקשה לקבל את זה. אני עדיין מתפללת, כל רגע ורגע, שאולי טעו, שיביאו לי איזו הוכחה פיזית, משהו מול העיניים. עד אז, אני ממשיכה להתפלל שיחזור בחיים. ואם לא – שיזכה לפחות לקבורה ראויה. אני רוצה להודות לחברים של איתי שנמצאים פה איתנו. מאוד קשה לקום כל בוקר למאבק, ולחשוב כל לילה אם הצלחנו להזיז משהו. התשובה לא תמיד ברורה, והתמיכה – לא מובנת מאליה. תודה לכם".
אימו של החטוף החלל עוז דניאל, מירב, הוסיפה: "גם עכשיו וגם לאורך כל 632 הימים. תודה על החיבוק והאהבה. אני בטוחה שכל החיילים מרגישים את האנרגיה שלנו. גם החיים וגם החללים. עוז הוא חלל חטוף, אבל אני יודעת שהוא מרגיש את האהבה שלנו".
אור, חברו של החייל החטוף נמרוד כהן, הוסיף: "כמעט שנתיים עברו בלי לדעת מה קורה עם נמרוד. הוא אדם מצחיק, עקשן כשצריך, ובעל נוכחות שקטה ומרגיעה. האירוע הזה נולד מרעיון פשוט אבל חזק – לקחת את העצב והגעגוע, ולהפוך אותם למשהו טוב. נמרוד, אתה לא מבין כמה אנחנו מתגעגעים אליך, לשטויות שלך, לשקט שלך. בכל ישיבה אתה חסר. הבירה שאתם שותים הערב היא הרבה יותר ממשקה – היא תזכורת, היא קול. סימן לכך שאנחנו לא מוותרים. אנחנו ממשיכים להיאבק".
רועי, חברו של עוז דניאל, סיפר: "בלי החיוך של עוז, בלי האנרגיה שלו – הכול מרגיש אחרת. הוא תמיד ידע לקרב אליו את כולם. גיטריסט בחסד שכשהוא מנגן, משהו משתנה באוויר. בתיכון הוא היה עולה לבמה, וכולם היו מחכים שהוא רק יתחיל לנגן. אפשר היה לחשוב שיתגייס ללהקה צבאית, אבל הוא בחר לנגן על המולדת – ולהתגייס לשריון. אין לי ספק שבאותה שבת ארורה הוא עשה הכול כדי להגן על הבית. למרות האבל והעצב, באנו לפה לנצח. חייבים להמשיך לחיות, להמשיך הלאה. אנחנו ממשיכים להילחם על החטופים. עוז עדיין בשבי כחלל – ואנחנו לא ננוח עד שיחזור".
