תינוק מת בסוף השבוע שעבר במרכז הרפואי שיבא בתל השומר פחות מיממה לאחר שנולד בלידת ואקום. סיבת המוות היא כנראה סיבוך נדיר של לידת ואקום ודימום בראשו.
היולדת הגיעה בשבוע ה-40 ללדת את בנה הבכור. הלידה התארכה והצוות הרפואי הציע ליולדת ניתוח קיסרי אך היא סירבה. הצוות עבר לבצע לידה מכשירנית באמצעות ואקום. התינוק נולד במצב יציב אך מצבו הידרדר לאחר כמה שעות. הוא טופל בבית החולים, וכעבור קצת פחות מיממה מת.
לידה מכשירנית מתרחשת בין היתר כאשר יש חשש למצוקה של העובר, כשהלידה מתארכת מעבר למקובל - לעיתים משום שראש העובר לא נכנס לאגן בצורה המצופה, או כשהיולדת תשושה מדי ואינה מסוגלת לשתף פעולה וללחוץ. שימוש במכשירי ואקום ומלקחיים מתבצע ב-4%-7% מהלידות. בחלק קטן מהמקרים (המוערך בכ-3%) ייתכן כישלון בניסיון החילוץ של העובר, ויהיה צורך בניתוח קיסרי בהול.
צוותים רפואיים שוקלים חילוץ של העובר בלידה מכשירנית כשהיולדת נמצאת כשעתיים-שלוש בפתיחה גמורה, משום ששהות ממושכת של העובר בתעלת הלידה קשורה לסיבוכים ולתחלואה של העובר. לפיכך, גם אם ניטור העובר בשלב זה לא מראה סימני מצוקה, הצוות מציע לידה מכשירנית.
ככלל, הסיבוכים הקשורים בפעולות מכשירניות הם מועטים וחולפים ברוב המכריע של המקרים. סימנים קלים ניכרים על פני התינוקות בעקבות לידת מלקחיים, ותיתכן בצקת מתחת לעור הקרקפת שנעלמת כעבור 24 עד 48 שעות לאחר הלידה. לעיתים נדירות מאוד תוארו סיבוכים של דימום תוך-מוחי בלידות מכשירניות. מבחינת האם, לידת ואקום מעלה סיבוכים הקשורים לקרעים ולחתכים גדולים ברצפת האגן ובנרתיק. כמו כן נשים שילדו בלידת ואקום מועדות יותר לצניחות שלפוחית השתן, הרחם והרקטום ולפגיעה בסוגר של פי הטבעת.
לעיתים קרובות, בייחוד כשהראש נמוך באגן, לידה מכשירנית היא אופציה קלה יותר ומהירה ובטוחה יותר הן לאם והן ליילוד.
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "היולדת טופלה ברגישות ובמקצועיות על-ידי מיטב הרופאים הבכירים באגף נשים. הוצגו לה כמה אפשרויות יילוד, לרבות הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בכל אחת מהן. תהליך היילוד נעשה בהתאם לבקשתה ולרצונה של היולדת ובסטנדרטים הרפואיים הגבוהים ביותר. לצערנו מדובר בסיבוך נדיר, המתרחש אחת לעשרות אלפי לידות. אנו משתתפים בצערה העמוק של המשפחה והענקנו לה את מעטפת שיבא למקרים קשים מסוג זה".
