כתם אדום פתאומי על לובן העין עלול להיראות דרמטי, אך ברוב המקרים הוא אינו מסוכן. מדובר בדימום תת-לחמיתי (subconjunctival haemorrhage) – מצב שבו כלי דם עדין בלחמית מתפוצץ ומדמם מתחת לשכבה השקופה שמכסה את לובן העין.
הדימום הזה אינו מלווה בכאב, אינו גורם להפרעה בראייה ונעלם מעצמו בתוך ימים ספורים עד שבועיים. למרות זאת, בחלק מהמקרים – בעיקר אצל מבוגרים או כאשר התופעה חוזרת – הוא עשוי לרמז על בעיה בריאותית אחרת שדורשת בירור.
"כלי דם עדינים שנוטים להתפוצץ"
לדברי ד"ר שירי שולמן, מנהלת מכון העיניים אסותא השלום וראש תחום עיניים באסותא מרכזים רפואיים, הסיבות לדימום נחלקות לשתיים. "יש סיבות מקומיות – למשל כשאנחנו משפשפים חזק את העין, או כאשר היא יבשה מאוד. יובש בעיניים הפך לתופעה שכיחה, בעיקר בגלל עבודה ממושכת מול מסכים שגורמת לנו למצמץ פחות, ובשל תנאים מייבשים כמו מזגנים או חימום. גם שימוש ממושך בטיפות עיניים, למשל לטיפול בגלאוקומה, עלול לגרום לגירוי ולקרעים בכלי דם עדינים", היא מסבירה.
3 צפייה בגלריה
הגורמים הפנימיים לדימום בעין קשורים למצבים המשפיעים על מערכת כלי הדם בגוף כולו
(צילום: shuttertstock)
לעומת זאת, הגורמים הפנימיים קשורים למצבים המשפיעים על מערכת כלי הדם בגוף כולו, ולא רק בעין עצמה. אחד המרכזיים שבהם הוא יתר לחץ דם – מצב שבו כלי הדם נעשים שבירים יותר ונוטים להיקרע גם במאמץ קטן. בנוסף, תרופות מדללות דם כמו אספירין, קומדין או נוגדי קרישה אחרים, מחלישות את יכולת הקרישה, כך שגם דימום זעיר בעין נראה בולט יותר ונמשך זמן רב יותר.
מעבר לכך, יש מצבים יומיומיים שמעלים בפתאומיות את הלחץ הוורידי בכלי הדם: שיעול חזק, עיטוש, הקאה, מאמץ בעת הרמת משאות כבדים או אפילו עצירות. במצבים כאלה הלחץ התוך-בטני עולה, הוורידים מתמלאים ונמתחים, וכלי דם עדין בלחמית עלול להיקרע.
ד"ר שירי שולמןצילום: דוברות אסותא "ברגע שמעלים את הלחץ בבטן, הוורידים מתמלאים יותר וכלי דם זעירים עלולים להתפוצץ", מסבירה ד"ר שולמן. לדבריה, ברוב המקרים הדימום אינו מצביע על בעיה חמורה בפני עצמה – אלא אם הוא חוזר לעיתים קרובות, ואז חשוב לבדוק אם יש מחלה מערכתית ברקע.
"תופעה יותר שכיחה במבוגרים"
המאפיין העיקרי של דימום תת-לחמיתי הוא הופעת כתם אדום או כהה על לובן העין. מלבד המראה הדרמטי, כמעט אין סימפטומים נוספים: אין כאב, אין ירידה בראייה ואין נפיחות. לעיתים מורגשת תחושה קלה של גוף זר או גרד. "רוב האנשים בכלל לא שמים לב עד שהם רואים את עצמם במראה או כשמישהו מציין זאת בפניהם", מציינת ד"ר שולמן.
בדרך כלל הדימום מתפוגג מעצמו בתוך שבוע-שבועיים, בדומה לאופן שבו חבורה נעלמת מהעור. הצבע משתנה בהדרגה – מאדום לכתום ולצהוב – עד שהוא נעלם לחלוטין. אין צורך בטיפול רפואי, אך ניתן להיעזר בטיפות עיניים להפחתת תחושת אי-נוחות, ולהימנע משפשוף או גירוי נוסף.
אצל מי זה קורה בדרך כלל?
מחקר שפורסם ב-Clinical Ophthalmology מדגיש כי אצל צעירים בריאים מדובר בדרך כלל בתופעה שפירה שמקורה בגורמים מקומיים – מאמץ, חבלה קלה או יובש. לעומת זאת, אצל מבוגרים דימום כזה עשוי להיות סימן לבעיות כלי דם מערכתיות כמו יתר לחץ דם, סוכרת או טרשת עורקים.
גם ד"ר שולמן מאשרת כי "בעיקרון זה יותר שכיח במבוגרים. אצל צעיר בריא שמופיע אצלו דימום כזה, לרוב מדובר באירוע חד-פעמי ולא מדאיג".
ומה עם עדשות מגע?
השימוש בעדשות מגע אינו נחשב לגורם ישיר לדימום, אך התעסקות יתר, מגע ושפשוף בעת הכנסתן או הוצאתן בהחלט עלולים לגרום לכך. הקפדה על היגיינה ושימוש נכון בעדשות מפחיתה את הסיכון.
מתי יש צורך לפנות לרופא?
ברוב המקרים דימום תת-לחמיתי נעלם מעצמו ואין צורך בטיפול, אך יש מצבים שבהם חשוב לפנות לרופא: אם הכתם אינו חולף תוך שבועיים-שלושה, אם הוא מלווה בכאב, בהפרשה, בנפיחות או בשינויי ראייה, אם הוא חוזר לעיתים קרובות, או כאשר מדובר במטופלים הנוטלים תרופות מדללות דם או הסובלים מהפרעת קרישה.
"הדימום עצמו לא מסוכן", מדגישה ד"ר שירי שולמן, "אבל לפעמים הוא מסמן בעיה אחרת – כמו יתר לחץ דם לא מאוזן. לכן אני תמיד ממליצה למדוד לחץ דם במקרים כאלה ולשלול סיבות פנימיות".
בנוסף, כדאי להבדיל בין דימום תת-לחמיתי שנראה לעין ואינו משפיע על הראייה, לבין דימומים חמורים יותר כמו בזגוגית או ברשתית – מצבים שאינם נראים מבחוץ אך כן גורמים לטשטוש או עיוות בשדה הראייה, ודורשים טיפול רפואי מיידי.
איך להפחית סיכון?
אי אפשר למנוע לחלוטין קרע בכלי דם בעין, אך צעדים פשוטים יכולים להפחית את השכיחות: ניהול נכון של לחץ דם וסוכרת, הימנעות ממאמץ יתר, שימוש נכון בעדשות מגע, שמירה על היגיינת עיניים והימנעות משפשוף.
