כאב חד בגב התחתון, נימול או חולשה או הקרנת הכאב לגפיים – לעיתים זה סתם עומס רגעי, ולעיתים מדובר בפריצת דיסק שעלולה להפוך לבעיה מתמשכת. למרות הפחד מהמונח הזה – לא כל פריצה מצריכה טיפול ניתוחי, וברוב המקרים ניתן להחלים ממנה תוך כמה שבועות של טיפול שמרני.
שלושה מומחים – אורתופד בכיר מומחה לעמוד השדרה, פיזיותרפיסטית ומטפל בדיקור סיני – מסבירים ל-ynet מהם הסימנים שדורשים התערבות מיידית, מתי מספיק טיפול תומך – ואיך נכון לשקם את הגוף ולמנוע חזרה.
4 צפייה בגלריה
פריצת דיסק מאפיינת בעיקר אנשים צעירים בעשורים השלישי והרביעי לחיים
(צילום: Shutterstock)
מחלה של אנשים צעירים
ד"ר יצחק אנגל, מנהל יחידת ניתוחי עמוד שדרה במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מסביר מה גורם לפריצת דיסק: "יש לא מעט תיאוריות בנושא. מדובר בתופעה שמאפיינת בעיקר את העשור השלישי והרביעי לחיים – כלומר, מחלה של אנשים צעירים. לגנטיקה יש תפקיד מרכזי, ורקע משפחתי בהחלט מעלה את הסיכון".
לדבריו, קיימים גם מחקרים שקישרו בין פריצות דיסק לבין חשיפה לוויברציות – למשל אצל נהגי משאיות ואוטובוסים – אך כיום, עם שיפורים באמצעי הישיבה והבידוד, התופעה הזו פחתה. "גם עבודה פיזית נחשבת לעיתים כגורם סיכון, אבל הדעות בעניין חלוקות", הוא מוסיף. "מה שברור הוא שהגנטיקה משחקת תפקיד משמעותי מאוד".
ד"ר יצחק אנגלצילום: דוברות מרכז רפואי מאיר עם זאת, ד"ר אנגל מדגיש כי מדובר בתופעה שכיחה – ולכן חשוב להבחין היטב בין ממצאים בבדיקות הדמיה לבין סימפטומים קליניים בפועל.
"חשוב להבין – כשמופיע בפענוח של בדיקת CT או MRI בעמוד השדרה המותני ממצא של בלט דיסק, זה לא אומר בהכרח שיש בעיה רפואית שדורשת טיפול", הוא מסביר. "בלט דיסק בפני עצמו לא נחשב לבעיה – אלא אם הוא מתאים בדיוק לתסמינים שהמטופל מתאר. כשאני מטפל במטופל, הדבר המרכזי מבחינתי הוא לראות התאמה בין הסיפור שהוא מספר – לבין מה שאני רואה בבדיקות ההדמיה".
לדבריו, הסיפור הקלאסי הוא אדם עם פריצת דיסק סימפטומטית. "כואב לו הגב עם הקרנה לרגל. ברגע שיש התאמה, אני מתחיל לחשוב איך לטפל בו. ב-90% מהמקרים של פריצת דיסק, הכאב צפוי להשתפר – תוך חודש, חודש וחצי, ולכל היותר עד שלושה חודשים. רוב החולים אינם זקוקים לניתוח. אנחנו מטפלים בהם בטיפול שמרני – משככי כאבים, פיזיותרפיה, ולעיתים גם רפואה משלימה כמו דיקור".
קיימים כמה סוגים של פריצות דיסק, השונות זו מזו בדרגת החומרה, בכיוון הפריצה ובמיקומה בעמוד השדרה. במקרים קלים מדובר רק בבלט דיסק – בליטה של הדיסק החוצה ללא קרע ממשי – אך לעיתים נוצר קרע בטבעת הדיסק והחומר הג'לטיני שבתוכו פורץ החוצה ולוחץ על שורש עצב. במצבים מתקדמים יותר, החומר אף עלול להתנתק ולנדוד בתוך תעלת השדרה.
פריצה יכולה להתרחש לכיוונים שונים – לרוב אחורית-צידית, ולפעמים גם מרכזית או נדירה יותר – צידית מלאה. ברוב המקרים הפגיעה מתרחשת בעמוד השדרה המותני, אך היא יכולה להופיע גם בעמוד השדרה הצווארי, או – לעיתים נדירות – בעמוד השדרה החזי.
רוב המטופלים לא זקוקים לניתוח
ד"ר אנגל מסביר שהאבחנה בפריצת דיסק מתבססת תמיד על שילוב בין שלושה מרכיבים: תלונות המטופל, ממצאי ההדמיה (כמו CT או MRI), ובדיקה גופנית נוירולוגית. "כמו שציינו קודם – הסיפור של המטופל, האופי של הכאב, בדיקת ההדמיה והבדיקה הגופנית – כל אלה חייבים להתלכד. רוב המטופלים לא זקוקים לניתוח, ואפשר בהחלט לטפל בהם בטיפול שמרני", הוא מסביר.
רק אם יש התאמה ברורה בין התסמינים למה שנמצא בבדיקה – נשקל אופי ההתערבות. "למשל, כשאדם מגיע עם כאב רדיקולרי – כאב שמקרין לאורך הרגל בפיזור אופייני, כמו בצד או בחלק האחורי של השוק – והמטופל מדווח שהכאב יורד כלפי מטה, אז אנחנו יודעים שזה תואם לפריצת דיסק. אם בבדיקה אנחנו גם מזהים חולשה בכף הרגל – זה כבר מצב שמחייב אפילו הפנייה למיון", מדגיש ד"ר אנגל.
מה בנוגע לצורך בבדיקות הדמיה?
"CT או MRI עושים כשיש כאב שנמשך יותר מחודש, או כשקיימת חולשה בבדיקה הגופנית – במיוחד של כף הרגל", הוא מסביר. "אם החולה מגיע עם תלונה קלאסית של כאב גב תחתון שמקרין לרגל – כאב שמחמיר בעמידה, הליכה או ישיבה – אז הרופא יבדוק אותו. אם הבדיקה הנוירולוגית תקינה, ההמלצה של האיגוד הישראלי והאירופי לרפואת משפחה היא להמתין עם ההדמיה ולנסות קודם טיפול שמרני. ברוב המקרים, הכאב עובר מעצמו תוך זמן קצר, ואין צורך בהתערבות מיידית".
איך יודעים שהמטופל זקוק לניתוח?
"מנתחים חולה כשיש פריצת דיסק שמלווה בחולשה משמעותית ברגל – ואז נרצה לנתח כמה שיותר מהר", מסביר ד"ר אנגל. "כשהלחץ על העצב גורם לחולשה של שריר מסוים ברגל, ואנחנו רואים התאמה בין מיקום החולשה לבין הממצאים בהדמיה – זה מצב שבו אנחנו רוצים להסיר את הלחץ הזה במהירות, כדי למנוע פגיעה עצבית. לא רוצים שהחולה יישאר עם חולשה – ולכן זו נחשבת אינדיקציה לניתוח דחוף".
לדבריו, ברוב המקרים אין צורך בניתוח מיידי, אלא רק לאחר כישלון של הטיפול השמרני. "אחרי שישה שבועות, אם המטופל עדיין סובל מכאבים למרות שעבר טיפול שמרני מסוגים שונים – אז מתחילים לשקול ניתוח. יש גם אפשרות של זריקות שניתנות במרפאות כאב – כמו זריקה אפידורלית או זריקה תחת שיקוף – שמטרתן להחדיר חומר אנטי דלקתי (סטרואידים) ישירות לאזור שבו העצב נפגע. ואם גם זה לא עוזר – אז הולכים לניתוח, שהמטרה שלו היא להסיר את הלחץ שמופעל על העצב".
עם זאת, חשוב להבין שגם לאחר ההחלמה – פריצת דיסק עלולה לחזור. "גם אם הכאב חולף, פריצת דיסק יכולה לחזור. לפי הספרות הרפואית, יש סיכוי של כ-10% לחזרה של הבעיה", מציין ד"ר אנגל. "הרי אנחנו מסירים את החלק של הדיסק שלוחץ על העצב – מדובר בניתוח זעיר פולשני שמטרתו לשחרר את הלחץ והכאב. אצל רוב החולים זה פותר את הבעיה לחלוטין. אבל יש מקרים – נדירים יחסית – שבהם חתיכה נוספת של הדיסק פורצת לאותו מקום, וזה קורה בדרך כלל בשנה הראשונה לאחר הניתוח".
"הטעות הנפוצה ביותר: מנוחת מיטה"
"ההבדל העיקרי בין בלט דיסק לפריצת דיסק נעוץ במידת הפגיעה במעטפת החיצונית של הדיסק ובכמות החומר הג'לטיני שיצא החוצה", מסבירה אילנה למל ליבשיץ, מנהלת מערך הפיזיותרפיה בקופת החולים מאוחדת.
אילנה למל ליבשיץצילום: ענבל מרמריעם זאת, היא מדגישה כי דרגת הפגיעה בדיסק לא תמיד משקפת את עוצמת הכאב או התסמינים. "בלט קטן יכול לגרום לכאבים עזים, בעוד שפריצת דיסק מלאה יכולה בכלל להיות בלתי מורגשת. לכן ההתייחסות שלנו בטיפול היא לא רק לממצא הרדיולוגי – אלא בראש ובראשונה לאדם ולתסמינים שהוא חווה".
בשלבים הראשונים – השלב החריף שנמשך לרוב עד שישה שבועות – המטרה המרכזית היא הפחתת הכאב וניהולו, תוך שמירה על פעילות מתונה ככל האפשר.
"אנחנו ממליצים על הליכה קלה, ובפיזיותרפיה מתמקדים באסטרטגיות לתפקוד ולתנועה ללא כאב", מפרטת למל ליבשיץ. "זה כולל טכניקות מנואליות – טיפול במגע ידני שמטרתו להפחית כאב ולשפר תנועה, שימוש באלקטרותרפיה (גירוי חשמלי עדין של העצבים להפחתת כאב), או תרמותרפיה (טיפול באמצעות חום או קור להרגעה), טייפינג – הדבקת רצועות גמישות על העור להפחתת עומס ותמיכה, והדרכה לתרגול אקטיבי ועדין שמסייע בהפחתת הכאב וחזרה הדרגתית לתפקוד".
4 צפייה בגלריה
המטרה המרכזית היא הפחתת הכאב וניהולו, תוך שמירה על פעילות מתונה ככל האפשר
(צילום: Shutterstock)
בהמשך, מסבירה למל ליבשיץ, התהליך כולל שיקום הדרגתי של טווחי תנועה, חיזוק שרירי ליבה וחזרה לפעילות יומיומית מלאה. לדבריה, גם פעילויות מאומצות יותר – כמו ריצה או הרמת משקולות – אפשריות בהחלט, כל עוד הן מבוצעות בצורה הדרגתית ונכונה.
"הטעות הנפוצה ביותר היא מנוחת מיטה מוחלטת וממושכת", היא מדגישה. "כאב גב הוא בעיה נפוצה שדורשת ראייה הוליסטית. גם כאשר מדובר בהתקף אקוטי וסוער – לא צריך להילחץ. חשוב להקפיד להמשיך לנוע ולזוז, ולגשת לפיזיותרפיסט שיתאים תוכנית טיפול אישית ונכונה בהתאם למצבכם".
יואב שחרצילום: אלדור מריעדיקור סיני: הפחתת עוצמת הכאב
"פריצת דיסק זו תופעה מכנית שמתרחשת בגוף – הדיסק שבתוך החוליה פורץ החוצה", מסביר יואב שחר, מטפל בדיקור סיני במכבי טבעי. "זה מצב די נפוץ בגילים מסוימים, אבל חשוב להבין שלא כל מי שיש לו בלט דיסק או אפילו פריצת דיסק יסבול בהכרח מכאבים חזקים".
לדבריו, הדיקור הסיני פועל בכמה רבדים: "מדובר בידע שעובר אלפי שנים. דרך החדרת המחטים אנחנו בעצם מאותתים לגוף לשחרר חומרים טבעיים שמרגיעים כאב". עם זאת, הוא מבהיר כי הדיקור עצמו לא מחזיר את הדיסק למקום – אלא פועל להקלת התסמינים. "המטרה היא להפחית את עוצמת הכאב – וזה הדבר המרכזי. לאחר מכן חשוב שהאדם יתמוך בגוף שלו באמצעות פיזיותרפיה, פעילות גופנית ודיקור משמר – כדי למנוע חזרה של פריצת הדיסק בעתיד".
4 צפייה בגלריה
"הגוף נרגע יותר, מתחזק יותר, והטיפולים משפיעים אחד על השני". דיקור סיני
(צילום: shutterstock)
שחר מדגיש כי דיקור סיני הוא תהליך מדורג: "חשוב לומר שדיקור אינו טיפול חד פעמי – ככל שעושים סט של טיפולים, ארבעה עד שישה טיפולים, הגוף נרגע יותר, מתחזק יותר, והטיפולים משפיעים אחד על השני", הוא מסביר.
לדבריו, השילוב בין דיקור לפיזיותרפיה תורם משמעותית להצלחת הטיפול. "אני רואה את זה משתלב מאוד טוב יחד – כשהדיקור עוזר לאנשים להתחזק ולהיות יותר נינוחים, הפיזיותרפיה עובדת עליהם טוב יותר, ולפעמים גם הפוך. השילוב הזה משפר את התוצאות, ומפחית את הסיכון לחזרת הבעיה".
פריצת דיסק אולי נשמעת כמו גזר דין של כאב ממושך, אבל המציאות – כפי שמסבירים המומחים – הרבה יותר מורכבת, והרבה יותר אופטימית. ברוב המקרים הגוף מתגייס לריפוי, וככל שמקשיבים לו נכון – הוא גם מצליח. לא מדובר בפתרון קסם, אלא בתהליך: הבנה של המקור לכאב, תנועה זהירה אך עקבית, ולפעמים גם מחט קטנה שמחזירה את האיזון.
