בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים
"מחלת ריאות חסימתית כרונית, או בקיצור COPD, היא מחלה שבה דרכי הנשימה שבתוך הריאות נהיות צרות ומודלקות. זה גורם לקושי בהכנסת והוצאת האוויר", מסבירה ד"ר אמיליה חרדאק, מנהלת יחידת ריאות בבית החולים "בני ציון". ב-19 בנובמבר חל יום המודעות הבינלאומי למחלה הקטלנית, שלמרות שכיחותה, פעמים רבות אינה מאובחנת כראוי ולכן גם אינה מטופלת כראוי.
COPD הוא למעשה שם כולל לסדרה של מחלות ריאה כרוניות. הנפוצה בהן היא דלקת הסימפונות הכרונית (ברונכיטיס כרונית), בה נוצרת חסימה קבועה של האוויר בסימפונות, שמתבטאת בשיעול כרוני מלווה בליחה. הסוג השני הוא נפחת הריאות (אמפיזמה), בה נאדיות הריאה מתפרקות ולא מתפקדות כראוי. לחולי COPD עשויים להיות תסמינים של אחת המחלות או של שתיהן.
"זו אחת המחלות השכיחות בעולם", מדגישה ד"ר חרדאק. "על פי ארגון הבריאות העולמי, כ־3.7 מיליון אנשים מתים בכל שנה מ־COPD. היא נמצאת במקום השלישי בין גורמי המוות העיקריים בעולם. זו מחלה כרונית, כלומר מתפתחת באופן הדרגתי וממשיכה להשפיע לאורך שנים".
ד"ר אמיליה חרדאקצילום: פרטימהם הגורמים למחלה?
"לרוב, COPD נגרמת מעישון, אך יש גורמים נוספים. חשיפה ממושכת לאבק, עשן או חומרים נדיפים בעבודה, עישון פסיבי וגורמים סביבתיים נוספים. גם זיהומים חוזרים בילדות או נטייה גנטית (בעיקר חוסר באנזים בשם α1-antitrypsin) יכולים להוביל למחלה. לצד זאת, למרות שהגורם המוביל הוא עישון, לא כל המעשנים חולים ב-COPD, וזה מה שהופך את המחלה למעין תעלומה רפואית, כנראה שיש גם הבדלים גנטיים והשפעות סביבתיות נוספות".
מה מאפיין את החולים?
"ה-COPD הייתה היסטורית שכיחה יותר בגברים, בעיקר עקב שיעורי עישון גבוהים יותר, אבל כיום הפער מצטמצם. המחלה לרוב מופיעה בגילאי 50–60. חולי COPD סובלים לעיתים קרובות ממחלות נלוות כמו מחלת לב איסכמית, אוסטאופורוזיס, דיכאון וחרדה”.
אילו תסמינים יש למחלה?
"בדרך כלל התסמינים מתפתחים בהדרגה. יש קוצר נשימה, במיוחד במאמץ. שיעול כרוני, לעיתים עם ליחה. צפצופים או תחושת לחץ בחזה. עייפות וקושי בפעילות יומיומית. עלולות להיות החמרות פתאומיות בכל התסמינים, ולעיתים הן ידרשו טיפול דחוף או אשפוז".
איך מאבחנים את המחלה?
"האבחון נעשה על ידי רופא ריאות, בעזרת בדיקת נשיפה פשוטה שניתן לבצע גם דרך קופת חולים. היא בודקת כמה אוויר המטופל מצליח להוציא, ומאפשרות גם לקבוע חומרת הפגיעה. בדיקות נוספות שנדרשות לאבחון הן צילום או CT של הריאות ובדיקות דם, בהן לעתים בוחנים סוג מסוים של תאי דם - אאוזינופילים".
"הטיפולים שקיימים היום מעניקים תקווה"
איך מטפלים במחלה?
"המטרה בטיפול היא להאט את התקדמות המחלה, להקל על הנשימה ולשמור על איכות חיים טובה. הפסקת עישון היא הצעד החשוב ביותר בטיפול - היא יכולה להאט משמעותית את התקדמות המחלה, גם אם החולה סובל ממנה כבר שנים".
לצד ההמלצה להפסיק לעשן, ד"ר חרדאק מפרטת על הטיפול התרופתי במחלה: "יש כמה סוגים של משאפים ותרופות: מרחיבי סימפונות, משאפי סטרואידים, והטיפול המשולש (Triple Therapy) - אלה משאפים שפותחו בשנים האחרונות, ומכילים שלוש תרופות באותו מכשיר, שני מרחיבי סימפונות וסטרואיד בשאיפה. הטיפול הזה נמצא יעיל מאוד בחולים עם מחלה בינונית עד קשה. הוא מפחית את מספר ההחמרות, משפר את הנשימה, ולפי מחקרים הוא מוריד תמותה. שימוש נכון במשאף הוא מפתח להצלחת הטיפול. יש להקפיד על הדרכת שימוש מסודרת על ידי רופא או אחות ריאות". היא מגדישה כי "מומלץ לבדוק מדי פעם עם הצוות המטפל שהטכניקה נכונה, ושכמות התרופה הרצויה מגיעה לריאות. שימוש במשאף משולש פעם ביום בלבד נמצא כמעלה משמעותית את היענות המטופלים ומשיג יציבות במחלה - ללא ירידה משמעותית בתפקודי ריאה וסימפטומים וללא החמרות, כך שהם יכולים לחיות בפחות פחד ולהשקיע יותר זמן בפעילות עם היקרים להם".
למרות הטיפול המשולש, עד 40% מהמטופלים עם COPD ממשיכים לחוות החמרות. מטופלים המאושפזים עקב החמרות מצויים בסיכון קריטי - במחקר עולמי על כמעט 66,000 מטופלים נמצא שכ-6% מהחולים שמתאשפזים בעקבות החמרה מתים במהלך האשפוז. הסיכון ממשיך גם אחרי השחרור: במחקר אחר, יותר מרבע מהחולים מתו בתוך שנה מהאשפוז, ובטווח של חמש שנים כמעט שני־שלישים לא שרדו.
לאחרונה נכנסו לשימוש גם טיפולים ביולוגים חדשניים במחלה. "יש התקדמות גדולה מאוד בשנים האחרונות בתחום התרופות הביולוגיות - נוגדנים ממוקדים. התרופות פועלות בצורה מדויקת על חלבונים מסוימים, כדי לעצור את הדלקת שגורמת לנזק בריאות", מסבירה ד"ר חרדאק. "התרופות האלו ניתנות בזריקה, פעם או פעמיים בחודש. במחקרים גדולים נמצא כי תרופות ביולוגיות הורידו את מספר ההחמרות במהלך השנה. הטיפול הביולוגי שניתן פעם בחודש אף הוכיח הפחתה באישפוזים או בביקור בחדר מיון, שיש להם השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. הטיפול הביולוגי ניתן במרפאות ריאות מתמחות, לאחר הערכה רפואית".
למי מתאים הטיפול הביולוגי?
"בעיקר לחולים שיש להם דלקת מסוג מיוחד (Type 2 inflammation) – שאותה מזהים לפי רמות גבוהות של אאוזינופילים בדם, לחולים עם COPD בינונית עד קשה, למי שסובל מהחמרות חוזרות למרות טיפול במשאפים. נכון להיום, התרופות הביולוגיות עדיין לא כלולות בסל הבריאות, אך אושרו לשימוש במדינות שונות בעולם".
מה עוד יכול לעזור לחולים, פרט לטיפול התרופתי?
"פעילות גופנית מותאמת, אפילו הליכה יומית קצרה. שיקום ריאות, כולל תרגילי נשימה והדרכה תזונתית. חיסונים שנתיים נגד שפעת, קורונה ו־RSV. שמירה על תזונה טובה ומשקל תקין".
האם אפשר לחיות חיים טובים לצד המחלה?
"כן, זו מחלה כרונית אבל אפשר לחיות איתה, במיוחד כשמטפלים נכון. עם הפסקת עישון, טיפול תרופתי מתאים, פעילות גופנית ושיקום, אפשר להביא ליציבות המחלה, ליכולת נשימה טובה יותר ולאיכות חיים גבוהה. הרפואה מתקדמת במהירות. המשאפים המשולבים והטיפולים הביולוגיים שקיימים היום מעניקים תקווה לחולים עם מחלה קשה יותר. הטיפול מותאם לכל חולה באופן אישי, והמפתח להצלחה הוא שיתוף פעולה עם הרופא והצוות המטפל".
בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים
