מתווה קיצור תורנויות המתמחים, שהחל בספטמבר 2023 אחרי מחאה סוערת, היה אמור לשנות את פני מערכת הבריאות ולשפר את תנאי העבודה של המתמחים. שנה ורבע אחרי, זועקים מנהלי המחלקות הפנימיות בבתי החולים בפריפריה בגילוי דעת שפרסמו השבוע על פגיעה בהכשרת הרופאים ובאיכות הטיפול: "אנחנו מבקשים לעצור את התהליך כי הוא יצר קטסטרופה הן מבחינת השירות הרפואי והן מבחינת העבודה", טוען יו"ר האיגוד לרפואה פנימית פרופ' אבישי אליס. מנגד קורא יו"ר ארגון המתמחים מרשם, ד"ר ערן דותן, להרחיב את המתווה: "זה לא אנושי. על מה הדיון כאן?".
בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" הבהיר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', שהמתווה יימשך במקומות שבהם החל, אך לא יורחב למרכז: "לא נרחיב את המתווה עד שנדע לייצר את המתווה הנכון לפריפריה ולשפר את הקיים". לדבריו, יש שביעות רצון רבה בקרב המתמחים. "אנחנו רוצים בסוף שהפריפריה תצא מחוזקת מהתהליך הזה ולוקחים עמוק בלב את התחושות שהמתמחים והמחלקות נפגעים. אנחנו ערים לזה ונעשה כל מה שצריך כדי שבסוף התהליך הם יגידו - איזה יופי שהמתווה אצלנו כי הרפואה בפריפריה יצאה נשכרת מכך".
קיצור התורנויות בוצע בצו בחקיקה לחמש שנים. "זה לא שמחר בבוקר מפסיקים אותו אם יש בעיה", מסביר ד"ר מנדלוביץ'. "צפינו שבינואר 2025 יושלם כל הליך הקיצור. זה לא היה תאריך סיום הפיילוט. בתפישה הפנימית שלנו, מהרגע הראשון הבנו שיידרשו שינויים והתאמות, ללא קשר למכתב של הפנימאים".
ד"ר ספי מנדלוביץ' צילום: שלומי אמסלם, לע"מעם זאת הבהיר כי המתווה לא יורחב, "עד שנדע לייצר את המתווה הנכון לפריפריה. הכי מפחיד שהפריפריה מרגישה שדורסים אותה וזה בדיוק ההפך. בזכות המהלך הזה בעוד כמה שנים ירגישו המחלקות שהן הרוויחו מהמהלך הזה, בלי קשר לכך שהמתמחים עובדים פחות שעות. צריכים להכניס הרבה משאבים כדי שהמהלך הזה יצליח ושני הצדדים צריכים להבין שיש מורכבויות ובעיות שצריך לפתור אותם. אנחנו כבר נכנסנו לעובי הקורה".
לפי המתווה, המתמחים בבתי החולים העמק, סורוקה, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, זיו, המרכז הרפואי צפון (פוריה), ברזילי, יוספטל וכן בשלושת בתי החולים בנצרת מגיעים לעבודה בשעה 13:00 ומסיימים בין השעות 08:00 ל-10:00 בבוקר למחרת.
שחיקה ותסכול בקרב הרופאים המומחים
ההבטחה לשינוי משמעותי בתנאי עבודתם של המתמחים נתקלת כעת באזהרות חמורות מצד מנהלי מחלקות פנימיות בבתי חולים בפריפריה שהתריעו בגילוי דעת שקיצור תורנויות המתמחים פוגע באופן חמור בהכשרת הרופאים, במערכת הבריאות ובטיפול בחולים. לדבריהם, נוצרה מציאות של התמחות שונה ונחותה בפריפריה לעומת המרכז, מה שמקשה יותר על גיוס מתמחים איכותיים ומוביל לנטישה של רופאים בכירים. הם התריעו כי המתמחים נעדרים משעות הבוקר הקריטיות, אינם משתתפים בישיבות מקצועיות ואינם צוברים ניסיון ניהולי בניהול מקרים רפואיים מורכבים. "כמו כן, ישנה השפעה שלילית על הסטודנטים לרפואה – היעדרות המתמחים פוגעת ביכולתם להדריך סטודנטים, מה שמוביל לוויתורים בתוכניות הלימוד", נאמר בגילוי הדעת.
עוד טענו שמתווה הקיצור גרם להגדלת העומס על הרופאים הבכירים: "מחסור בכוח אדם מאלץ את הרופאים המומחים לבצע משימות נוספות, מה שמגביר את השחיקה והתסכול. וכן פגיעה בפעילות האקדמית – בשל העומס, המחלקות מתקשות לקיים ישיבות אקדמיות ולעסוק במחקר, ונזק למטופלים – חוסר המשכיות בטיפול הרפואי והעומס על הצוותים פוגעים באיכות הטיפול".
מנהלי המחלקות הפנימיות דרשו לעצור מיד את המתווה שהגדירו כפיילוט ולבחון מחדש את השלכותיו, לחזור בהדרגה למצב הקודם ובמקביל להגדיל את היקף בוגרי לימודי הרפואה בארץ, שייכנסו למערכת בשנים הקרובות.
"כל מה שכתוב במכתב אמרנו שיקרה", אומר יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס. "אמרנו את זה למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובמשרד הכלכלה. הסברנו והזהרנו אבל הם החליטו משיקולים פופוליסטיים לעשות את מה שהם עשו והתוצאה הייתה בדיוק מה שקרה. אנחנו מבקשים לעצור את התהליך כי הוא יצר קטסטרופה הן מבחינת השירות הרפואי והן מבחינת העבודה. נוצר מצב שבו יש שתי התמחויות ברפואה פנימית - במרכז ובפריפריה - ובפריפריה היא לא טובה ולא מספקת והתוצאות מדברות בעד עצמן, הן באיכות המתמחים והן באחוזי המעבר של הבחינות".
פרופ' אבישי אליסצילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץפרופ' אליס אומר שרק אחרי שמתווה הקיצור ייעצר, יהיה אפשר לדבר עם פתרונות חלופיים: "אחרי שנעצור את התהליך נעשה עבודת מטה מסודרת ונביא לכך שמספר התקנים בכל האחת מהחלקות בפריפריה יעלה ואז יהיה ניתן לבנות את המודל מחדש. צריך לבנות מודל כמו שצריך עם תקנים, עם מאמצים להביא רופאים לפריפריה ואז יוצאים לדרך ולא להפך, זה לא עובד להפך. במקום להתעסק בתקנים ולהוסיף תקנים ולהשוות את כמות התקנים למה שיש במרכז ואפילו יותר מזה, לקחו מקום שהוא רעב, נתנו לו עוד מכות, קיצצו בו ומצפים שזה יעבוד".
פרופ' אבישי אליס: "נוצר מצב שבו יש שתי התמחויות ברפואה פנימית - במרכז ובפריפריה - ובפריפריה היא לא טובה ולא מספקת והתוצאות מדברות בעד עצמן, הן באיכות המתמחים והן באחוזי המעבר של הבחינות"
"המחלקות ברפואה בצפון ובדרום יקרסו ולא תהיה רפואה", הזהיר פרופ' אליס. "אנחנו נגביר את הקמפיין הציבורי כדי שהציבור יבחר אם הוא רוצה לקבל רפואה סוג ב' או ג' - כן או לא".
מי רוצה לעבוד 26 שעות ברצף?
מנגד, ד"ר ערן דותן, יו"ר ארגון הרופאות והרופאים המתמחים מרשם, טוען שקיצור מתווה התורנויות הוא עובדה מוגמרת ואין דרך חזרה: "קיצור התורנויות צריך להתרחב לכל הארץ, בכל המקצועות. ככל שיש קשיים, צריך לטפל בקשיים. לרוע המזל המתווה החל כחודש לפני 7 באוקטובר, ובתוך כל זה לבחון רפורמה אדירה שמחכים לה עשרות שנים? זה לא סביר. המתמחים הם אלה שמגויסים למילואים ועל מי שנשארים נופל העומס. צריך לבחון את הדברים בתקופה של אחרי המלחמה, במצב קצת יותר שפוי".
הוא הבהיר שהמתמחים מודעים לקשיים בגיוס ובאיוש בפריפריה, "וזה בטח לא קשור לקיצור התורנויות. זו האחריות של המדינה לפתור את הבעיות הללו. עד שלא נפתור את הקושי בגיוס ואיוש, לא נצא מהלופ הזה. הצענו לוועדה של מנדלוביץ' מענקי פריפריה והתמדה לוותיקים ולצעירים, הצענו להסתכל על זה כבעיה הוליסטית ולעזור למשפחות המתמחים מהפריפריה. יש הרבה שאפשר לעשות. צריך מענקי התמדה כדי למשוך את הדור הצעיר ולא להרחיק אותו. לחזור אחורה זה בטח לא יפתור את בעיית הגיוס".
לדבריו, רוב המתמחים היו מרוצים מהמהלך שיש להרחיב ובוודאי לא לעצור או לבטל: "נכון שלא בכל מקום זה עובר חלק וברור שיש הסתייגויות, אבל בכל הארץ רוצים לקצר את התורנויות. מי רוצה לעבוד 26 שעות ברצף? איזה מטופל רוצה לקבל טיפול ממישהו כזה? זה לא אנושי. על מה הדיון כאן? למה צריך לחזור כל הזמן לדיון על למה צריך לקצר תורנויות? אנחנו ב-2025. כמה מנותק זה יכול להיות? כבר שנים אנחנו מנסים להביא הצעות ופתרונות אבל זה לא הגיוני להמשיך בקו המקובע הזה שצריך לחזור למה שהיה. אם יש בעיות נפתור אותן. להתייחס לזה כאילו זה פיילוט זו התייחסות מזלזלות וחוסר הבנה ברפורמה המבורכת הזו".
"בודקים מה ניתן לשפר"
מי שאמור לתווך ולגשר בין הצדדים הוא ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שעומד על כך שמתווה קיצור התורנויות חייב להימשך למרות כל הקשיים: "זה מתווה עם משאבים מוגבלים. בפריפריה, כי שם קיים קושי משמעותי בגיוס כוח אדם, ועוד בלי קשר לגיוס, במחלקות בפריפריה יש פחות רופאים מומחים ומתמחים. כשיש מחלקה עם המון מתמחים ומתמחה לא נמצא בבוקר, פחות מרגישים את זה. אבל כשיש מעט מתמחים ומעט רופאים מומחים, מרגישים את זה ביתר שאת. זה לב הבעיה. יכולנו ללכת לפתרון הקל ולהתחיל לקצר באזור המרכז, אבל אז היינו הורסים את הרפואה בפריפריה".
ד"ר ספי מנדלוביץ': "במחלקות בפריפריה יש פחות רופאים מומחים ומתמחים. כשיש מחלקה עם המון מתמחים ומתמחה לא נמצא בבוקר, פחות מרגישים את זה. אבל כשיש מעט מתמחים ומעט רופאים מומחים, מרגישים את זה ביתר שאת. זה לב הבעיה"
לדבריו, עוד בטרם החל המתווה, היה ברור שצריך ללמוד ולבצע התאמות: "לא חיכינו למכתב של מנהלי המחלקות הפנימיות שאת הבעיות שהעלו אנחנו מכירים. גם המלחמה לא עצרה אותנו מללמוד ולתחקר, לאסוף נתונים, לרדת לשטח, ולדבר עם מנהלי המחלקות, עם הרופאים המומחים ועם המתמחים ולהבין את הבעיות. תהליך הלימוד והתחקור נוגע גם לשאר המחלקות ולא רק למחלקות הפנימיות. מחלקת ילדים טרם סיימה את הפעימה ואנחנו כבר בודקים מה ניתן לשפר גם שם. בהמשך לתהליך הלימוד, בכוונתו להיכנס כעת לתהליך מואץ של הסקת מסקנות ופעולות".
4 צפייה בגלריה
המחאה שהסעירה את ישראל לפני ארבע שנים והובילה למתווה קיצור התורנויות
(צילום: מוטי קמחי )
הוא הבהיר שיש שביעות רצון רבה מאוד בקרב רוב המתמחים. "הם אומרים שכשהם מגיעים לשעות הקטנות של הלילה, הם מוצאים את עצמם יותר אמפתיים ונותנים טיפול טוב יותר. מנגד, המסקנות שעלו במכתב של הפנימאים דומות למה ששמענו בשטח, בעיקר בסוגייה של הפגיעה בהוראה במתמחים, שיש להם פחות חשיפה. מסקנה נוספת ששמענו בכל מקום זה העומס הגדול על הרופאים המומחים. השחיקה של רופאים מומחים לא חשובה פחות משל המתמחים".
