השבוע שיתף באומץ לב מתי כספי, מגדולי המוזיקאים בישראל, כי הוא מתמודד עם סרטן עם גרורות בכל גופו. בהודעה אישית שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו כתב כי הוא חלה בסוג מתקדם של סרטן עם גרורות בכל הגוף והוסיף כי לדאבונו עליו לבטל את כל הופעותיו כדי להתמקד בהליך הריפוי שלו.
דבריו עוררו גל של תגובות תומכות מצד קהל רחב שמלווה את יצירתו כבר חמישה עשורים – וגם שאלות על משמעות המושג "סרטן גרורתי" ומהן אפשרויות ההתמודדות שקיימות כיום. ד"ר דניאל קייזמן, מומחה ברפואה פנימית ואונקולוגיה במכבי שירותי בריאות, מסביר על משמעות הגידול הגרורתי, דרכי הטיפול וחשיבות האבחון המוקדם.
מה זה סרטן גרורתי?
ד"ר קייזמן מסביר ש"סרטן" הוא מונח כללי מאוד, שמתייחס למגוון רחב של מחלות וגידולים – שכל אחד מהם שונה במהותו, בהתנהגות הביולוגית שלו, באתרי הגרורות, ובפרוגנוזה, ולכן גם ההגדרה לגידול גרורתי משתנה בהתאם לסוג הסרטן.
"באופן כללי, גידול גרורתי הוא מצב שבו תאי הגידול עזבו את האיבר שבו נוצר הגידול המקורי, והתפשטו לאיברים מרוחקים – כמו הריאות, כבד, עצמות, קשריות הלימפה או כל איבר אחר בגוף", הוא מסביר. "התאים הללו רכשו יכולת לחדור לזרם הדם או למערכת הלימפה, לשרוד בתנועה בגוף ולהיקלט ברקמות אחרות".
מדוע זה קורה?
לאורך הזמן נוצרים שינויים גנומיים רבים ומצטברים, כלומר שינויים בחומר התורשתי של תאי הגידול. "שינויים אלו גורמים לתאי הסרטן להיות עמידים לתהליכים שונים, מעלים את יכולתם לשרוד מחוץ לרקמת המקור, להתגבר על מערכת החיסון, ולהתפתח באתרים חדשים".
האם יש סוגי סרטן שנוטים להתפשט יותר מאחרים?
"סוגי סרטן שונים נבדלים זה מזה בהתנהגות הביולוגית שלהם", מסביר ד"ר קייזמן. "יש גידולים אגרסיביים יותר, שנוטים לשלוח גרורות בשלב מוקדם – כמו גידולי ריאה ולבלב. אבל באופן עקרוני, כמעט כל גידול יכול לרכוש עם הזמן פוטנציאל לגרורות".
ד"ר דניאל קייזמן: "הכימותרפיה המסורתית נותרה רלוונטית ומשמעותית, אך לצידה נכנסו טיפולים אימונותרפיים – שמעודדים את מערכת החיסון להילחם בגידול ולעיתים מביאים לתגובה ממושכת – וכן טיפולים ביולוגיים שמכוונים למנגנון מסוים בגידול"
לדבריו, הסיבה לכך נעוצה, כאמור, בשינויים גנומיים – שינויים בחומר התורשתי של תאי הגידול – שחלק מהגידולים רוכשים בקצב מהיר יותר, או שמאפייניהם הביולוגיים אגרסיביים יותר מלכתחילה. "כשאנחנו מדברים על סרטן גרורתי, לרוב הכוונה היא לגידולים סולידיים – כלומר גידולים באיברים – בניגוד לגידולים המטולוגיים, שמקורם במערכת הדם והלימפה".
מהם סיכויי ההחלמה?
בעבר, אבחנה של סרטן גרורתי לוותה לרוב בתחזית עגומה – הידע על מנגנוני המחלה היה מוגבל, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה עדיין לא היו זמינים, שיטות הקרינה והניתוח היו פחות מתקדמות, וגם האפשרויות לשלב בין סוגי טיפול שונים היו מוגבלות.
ד"ר דניאל קייזמןצילום: יח"צ"כיום, בגידולים רבים אנחנו במקום אחר לגמרי", אומר ד"ר קייזמן. לדבריו, הפרוגנוזה – כלומר סיכויי ההישרדות והתגובה לטיפול – תלויה מאוד בסוג הגידול. "למשל, בתחום שלי – סרטן ערמונית גרורתי – יש אנשים שחיים הרבה מאוד שנים בזכות טיפולים חדשניים. יש גם גידולים אחרים, כמו סרטן אשכים, שאפשר לרפא גם כשהם גרורתיים. גם בגידולים אחרים כגון סרטן השד ומלנומה חלה התקדמות משמעותית, וניתן לעיתים לשרוד תקופה ממושכת, וגם בסרטן ריאות עם גרורות חלה הבנה משמעותית של מנגנונים הקשורים לגידול וכפועל יוצא - פיתוח טיפולים ששיפרו משמעותית את הפרוגנוזה כיום ביחס לעבר".
מהם הטיפולים הקיימים?
השיפור בפרוגנוזה של החולים הגיע בזכות טיפולים מתקדמים חדשים שהופיעו בעשור האחרון. לדברי ד"ר קייזמן, ההבנה העמוקה יותר של מנגנונים מולקולריים פתחה את הדרך לפיתוח טיפולים מגוונים: "הכימותרפיה המסורתית נותרה רלוונטית ומשמעותית בגידולים רבים, אך לצידה נכנסו טיפולים אימונותרפיים – שמעודדים את מערכת החיסון להילחם בגידול ולעיתים מביאים לתגובה ממושכת – וכן טיפולים ביולוגיים שמכוונים למנגנון מסוים בגידול", הוא מספר.
"בנוסף, בגידולים כמו סרטן השד או הערמונית קיימים טיפולים הורמונליים. במקרים מסוימים, כשמספר הגרורות מצומצם, ניתן גם להקרין או לנתח את מוקדי המחלה – בניסיון להגיע למצב שבו לא ניתן לזהות עוד אתרי גידול פעילים".
3 צפייה בגלריה
טיפולים אימונותרפיים מעודדים את מערכת החיסון להילחם בגידול. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
במקביל, הוא מדגיש את חשיבות הבחירה במסגרת טיפולית מתקדמת. "האונקולוגיה של היום מאוד מורכבת", הוא אומר, "מערכי האונקולוגיה הפכו גדולים ומורכבים, עם מחקרים קליניים ודיונים מולטידיסציפלינריים (רב-תחומיים) שבהם משתתפים רופאים רבים מתחומים שונים: אונקולוגים, רופאי קרינה, פתולוגים, כירורגים ועוד. המקרים מורכבים, וההחלטות הטיפוליות מתקבלות מתוך מגוון של אפשרויות. תמיד טוב לשמוע עוד חוות דעת – כדי להיחשף לאפשרויות נוספות, או כדי להתחזק בתחושה שהכיוון שנבחר הוא הנכון".
האם ניתן לשמור על איכות חיים בזמן ההתמודדות עם סרטן גרורתי?
איכות החיים במהלך הטיפול תלויה בסוג הטיפול ובתגובות אליו. "יש טיפולים כמו אימונותרפיה שהם יעילים ומאפשרים איכות חיים יחסית טובה, ורק אצל חלק קטן מהמטופלים גורמים לתופעות לוואי משמעותיות", אומר ד"ר קייזמן.
"מאידך, טיפולים מורכבים יותר – כמו כימותרפיה – עלולים לגרום ליותר תופעות לוואי". לכן, לדבריו, בכל מערך אונקולוגי מודרני פועלות כיום גם יחידות תומכות: יחידות פליאטיביות, אחיות מתאמות, וצוותים זמינים שמסייעים בהתמודדות עם תופעות הלוואי. "יש לנו הרבה יותר אפשרויות לתמוך – בין אם בתזונה, בעזרה נפשית או בהקלת תסמינים – מתוך מטרה לאפשר טיפול יעיל תוך שמירה על איכות חיים טובה ככל האפשר".
הכי חשוב – למנוע
אבחון מוקדם של סרטן – עוד לפני הופעת תסמינים – עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה, במיוחד כאשר המחלה מתגלה בשלב שבו היא ממוקדת ולא התפשטה לאיברים אחרים. "אם הסרטן אובחן כבר בשלב הגרורתי, המשמעות היא שלא התבצע גילוי מוקדם", מסביר ד"ר קייזמן. "גילוי מוקדם חשוב במיוחד כאשר הגידול עדיין ממוקם באיבר המקור, בשלב שבו עדיין לא שלח גרורות".
לדבריו, יש כמה סוגי סרטן שלגביהם קיימת הוכחה מחקרית לכך שגילוי מוקדם משפר את הסיכוי להחלמה. "אנחנו מדברים על סרטן השד, סרטן המעי הגס, צוואר הרחם, וגם על סרטן ריאות – במיוחד בקרב מעשנים כבדים", הוא מפרט. "בישראל, שבה החשיפה לשמש גבוהה, אנחנו גם ממליצים על בדיקות עור תקופתיות לגילוי מוקדם של גידולי עור".
לאחרונה נכנסה לשוק גם בדיקת דם חדשה (פרטית, לא בסל הבריאות), שיכולה לאבחן מוקדם סוגים שונים של גידולים – עוד לפני הופעת תסמינים. "אנחנו בהחלט רואים מגמה מבורכת, שמטרתה היא לאבחן מוקדם ככל שניתן – כדי למנוע התפתחות של גרורות", הוא אומר.
לצד ההתפתחויות הטיפוליות והיכולת לחיות עם המחלה לאורך זמן, ד"ר קייזמן מזכיר את העיקרון הפשוט אך המשמעותי: מניעה. "באופן כללי, הקפדה על אורח חיים בריא – מבחינת תזונה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון והפחתת חשיפה לשמש – עשויה להפחית את הסיכון לחלק מסוגי הסרטן", הוא אומר.
"גם שמירה על משקל תקין נכנסת לתוך ההמלצות האלה. באורח החיים המודרני יש גורמים שנקשרו לעלייה בשכיחות גידולים מסוימים – כמובן שלכל סוג סרטן יש את גורמי הסיכון שלו, אבל המודעות לאורח חיים בריא היא צעד חשוב ופרואקטיבי שאפשר לקחת כבר עכשיו", מסכם ד"ר קייזמן.
