לצד הנתונים המדאיגים על שיעור המעשנים בישראל, מומחים מתריעים גם על נורמליזציה מסוכנת של העישון במסכים. ד"ר אביחי בולקובשטיין, יועץ ומנחה סדנאות גמילה מקופת חולים כללית, אמר בריאיון באולפן ynet כי מדובר בבעיה חמורה של נראות הסיגריות בתקשורת – בטלוויזיה, ברחובות, בקיוסקים ובפיצוציות – שנובעת מליקוי חקיקתי.
לדבריו, נדרש שינוי עמוק גם ברמה הציבורית, באמצעות קמפיין נרחב מצד משרד הבריאות, שיעודד אנשים להיגמל מעישון: "הגמילה, ממה שאני מכיר, היא תהליך שכל אדם יכול לעבור אותו". צפו בריאיון המלא:
מגפת העישון בישראל: תמונת מצב מטרידה
(צילום: ירון ברנר)
בשבוע שעבר פורסם דוח שר הבריאות על תופעת העישון בישראל לשנת 2024, שחשף תמונת מצב מטרידה: כ-20% מהמבוגרים בישראל מעשנים – שיעור הגבוה בשליש מהממוצע העולמי. גם בקרב צעירים המצב חמור: כמעט 1 מכל 5 ילדים ובני נוער התנסו באחד ממוצרי העישון, ובמגזר החרדי הנתונים חמורים אף יותר – 54% מהתלמידים בישיבות תיכוניות דיווחו על התנסות בעישון. בנוסף, ישראל מדשדשת בכל הקשור להפסקת עישון – שיעור היציאה ממעגל העישון נמוך ב-50% מהממוצע במדינות המפותחות (OECD).
4 צפייה בגלריה
כמעט כל דיירי "האח הגדול" מעשנים בפריים טיים. האם זה לגיטימי? מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת 13)
הנתונים בישראל מדאיגים: "מדובר במגפה של ממש", אומר ד"ר בולקובשטיין. "גורם המוות מספר אחת בישראל מדי שנה הוא עישון – כ-8,000 בני אדם מתים מנזקיו". לדבריו, אף שנקבעו בעבר יעדים להפחתת העישון, המגמה נתקעה ובשנים האחרונות לא נרשמה התקדמות. כיום מעשנים בישראל כ-25% מהגברים – שיעור שאינו אחיד בין האוכלוסיות: "במגזר הערבי, למשל, כ-40% מהגברים מעשנים, בעוד שאחוז הנשים המעשנות נמוך בהרבה – ולכן הממוצע הארצי מתאזן לכ-23%".
בקרב תלמידי ישיבות תיכוניות שיעור העישון מגיע ל-50%, ובישיבות לנושרים אף ל-80%. הוא השווה למגמות בעולם: "בארצות הברית ירד שיעור הגברים המעשנים מ-21% ב-2005 ל-11.5% בלבד ב-2023. בבריטניה הנתון עומד על כ-13.5%, עם יעד להגיע ל-5% עד שנת 2030".
ד"ר בולקובשטיין: "העישון הפך להיות ה'קולי' החדש. איפה המדינה? זה צריך להתחיל מחינוך – ובחינוך זה פשוט לא בא לידי ביטוי. הרצאתי בישיבות חרדיות לנוער בגילי 14 עד 18 – אפילו הרבנים שם מעשנים בפרהסיה. פעם הייתה אכיפה רצינית. היום – אפס"
"בשתי מילים – אפס אכיפה"
אבל במדינת ישראל, מדגיש ד"ר בולקובשטיין, "העישון הפך להיות ה'קולי' החדש". לדבריו, לצד הסיגריות המסורתיות, צעירים משתמשים גם בסיגריות אלקטרוניות ונרגילות, וחברות הטבק ממשיכות לחפש פרצות כדי לחדור לשוק. "איפה המדינה?" הוא שואל. "זה צריך להתחיל מחינוך – ובחינוך זה פשוט לא בא לידי ביטוי. הרצאתי בישיבות חרדיות לנוער בגילי 14 עד 18 – אפילו הרבנים שם מעשנים בפרהסיה".
גם בתחום האכיפה, לדבריו, המצב בכי רע: "פעם הייתה אכיפה רצינית. היום – אפס. בשנת 2024 ניתנו אולי 80 דוחות – זה כלום, פשוט כלום לעומת מה שצריך להיות".
ד"ר אביחי בולקובשטייןצילום: פרטיבבית "האח הגדול" כולם מעשנים, אולי למעט אחד-שניים. מאפרות ענק מוצבות בחוץ, ריבים על תקציבי סיגריות, ורוב התקציב שלהם הולך על זה. סליחה שאני עושה שיימינג – מה, זה לגיטימי? בשנת 2025 שככה ייראה המסך שלנו? תוכנית פריים טיים?
"יש צורך דחוף בהתערבות ממלכתית רחבה", אומר ד"ר בולקובשטיין. "צריך להגביר את הפרסומים ולעודד את האנשים שרוצים להיגמל. הקופות לבדן – כוחותיהן דלים מדי. גם כאן צריכה להיכנס המדינה, משרד הבריאות, עם מסע, עם קמפיין נרחב בתקשורת, בשלטי חוצות, ברשתות".
4 צפייה בגלריה
ד"ר בולקובשטיין: "אין תוכניות חינוך, אין מעקב, אין מניעה. וגם בקמפיינים – המדינה פשוט לא נמצאת"
(צילום: Shutterstock)
"הסדנה שינתה לי את החיים. נקודה"
שירית אלוף – בת 42 מרמת השרון, נשואה, נגמלה מעישון בשנת 2018 אחרי כמעט 20 שנות עישון. היא החלה לעשן בגיל 15, והפסיקה רק בגיל 35 – בזכות סדנת גמילה של כללית. "הרגע לא הגיע ממני – הוא הגיע מבעלי, שנגמל שש שנים לפניי", סיפרה לאולפן ynet. "הוא כל הזמן אמר לי שהגיע תורי, אבל לא הרגשתי מוכנה. כשאני החלטתי – זה קרה. בחרתי לנסות דרך כללית, הלכתי לסדנה כשאני מאוד סקפטית – וזו הייתה אחת ההחלטות הכי טובות בחיים שלי. הסדנה הזאת שינתה לי את החיים. נקודה".
שירית, נגמלה מעישון: "בעלי כל הזמן אמר לי שהגיע תורי [להיגמל], אבל לא הרגשתי מוכנה. כשאני החלטתי – זה קרה. בחרתי לנסות דרך כללית, הלכתי לסדנה כשאני מאוד סקפטית – וזו הייתה אחת ההחלטות הכי טובות בחיים שלי. הסדנה הזאת שינתה לי את החיים. נקודה"
לדבריה, המעטפת שהיא קיבלה שם – קבוצת התמיכה, המנחה והתחושה שהיא נמצאת במסגרת קופת חולים – נתנה לה ביטחון. "הרגשתי שאני עטופה, שלא יקרה לי כלום. הגמילה הייתה קשה, אבל ידעתי שמשם אני יוצאת גמולה. לא ראיתי אופציה אחרת. זה משהו שחזרנו עליו כל הזמן בסדנה – שגמילה חייבת להיות הרמטית, לא רק פיזיולוגית. כי פיזית – הגוף מסתדר. אבל אם הראש לא מחליט, זה פשוט לא מחזיק מים".
גם היום, שש שנים אחרי, שירית מרגישה את ההתמודדות יומיומית: "כל יום יש לי עשר שניות כאלה של 'בא לי'. אבל אני מנצחת את העשר שניות האלה – והנה, עוד יום חדש בלי עישון. אין סיכוי שאחזור לדבר הנורא הזה. לא מוכנה להיות שוב מנוהלת על ידי סיגריה".
את מקומה של ההתמכרות היא החליפה באורח חיים בריא. "כיאה לבן אדם התמכרותי – הייתי חייבת התמכרות חדשה", היא אומרת בחיוך. "התחלתי לרוץ, אני היום בקבוצת ריצה, עושה שלושה אימוני כוח בשבוע, ולא נמצאת אפילו ליד מעשנים".
ולמי שחושב שהוא יוכל להפסיק לבד – יש לה מסר ברור: "זה לא יקרה לבד. אנשים חושבים שהם יכולים פשוט להפסיק – אבל זה לא עובד ככה. צריך סדנה, צריך ליווי, צריך תהליך. ואני כאן כדי להגיד – זה לגמרי אפשרי. ויש חיים אחרי".
