מחקר חדש של איגוד הלב האמריקני (AHA) מצביע על עלייה מדאיגה בתמותה ממחלות לב וכלי דם. מחלות אלו מהוות את גורם המוות המוביל בארצות הברית. על פי נתוני המחקר, בשנת 2022 נרשמו למעלה מ-941,000 מקרי מוות הקשורים למחלות לב וכלי דם – עלייה של יותר מ-10,000 מקרים בהשוואה לשנה הקודמת. למעשה, בכל 34 שניות נפטר אדם ממחלות אלו, ובכל יום כ-2,500 איש מוצאים את מותם.
מחלות לב וכלי דם גורמות לתמותה גבוהה יותר מכל תאונות הדרכים ומחלות הסרטן גם יחד בארצות הברית. העלייה במקרי המוות צריכה להדאיג אותנו מאחר שהיא נגרמת כתוצאה מעלייה בשכיחות של גורמי הסיכון המרכזיים ובעיקר השמנה, כולסטרול, סוכרת ולחץ דם גבוה.
4 צפייה בגלריה
בשנת 2022 נרשמו למעלה מ-941,000 מקרי מוות הקשורים למחלות לב וכלי דם
(צילום: shutterstock)
על פי הנתונים שפורסמו במחקר, כמעט 47% מהמבוגרים בארצות הברית סובלים מלחץ דם גבוה; יותר מ-72% מהציבור בארה"ב אינם במשקל תקין, כאשר כ-42% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהשמנה; יותר ממחצית מהאמריקנים (57%) עם סוכרת מסוג 2 או טרום סוכרת. היערכות של גופי בריאות בעולם הן שעד שנת 2050 – 180 מיליון בני אדם בארצות הברית יסבלו מהשמנה ויתר לחץ דם, והסוכרת תטפס ותגיע למספר בלתי נתפס של 80 מיליון בני אדם. באותו פרק זמן, מעריכים שתירשם עלייה של 300% בעלויות הבריאות הקשורות למחלות לב וכלי דם.
ד"ר יצחק גביזוןצילום: פרטיבישראל מחלות הלב "נאבקות" מול מחלות הסרטן על המקום הראשון. כך או אחרת, ללא ספק מדובר בגורם תמותה מסוכן ביותר שאסור להקל בו ראש. לפחות בשלב הזה, המצב בישראל פחות גרוע מזה שקיים בארצות הברית. אולם אם לא נראה שינוי מהותי במאפייני ההתנהגות של הישראלים ובהפחתת גורמי הסיכון כמו השמנה, סוכרת, לחץ דם וערכי כולסטרול גבוהים, ייתכן מאוד שאנחנו נדביק את הפער.
כאמור, העלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם אינה מקרית. מחלות אלו נגרמות כתוצאה מתזונה לא מאוזנת, עישון והיעדר פעילות גופנית. בשנים האחרונות, למרות המודעות הגבוהה לנושא, רבים עדיין אינם מקפידים על אורחות חיים בריאים. לא מעט גם מזניחים בדיקות שגרתיות שמסייעות לאבחון מוקדם של מחלות לב ולהפחית את הסיכון לתמותה.
4 צפייה בגלריה
"הכולסטרול הרע" נוטה להצטבר על דפנות העורקים וליצור רובד שומני שעלול להוביל להיצרות כלי הדם. אילוסטרציה
(צילום:Shutterstock)
אחד מגורמי הסיכון לסבול ממחלות לב וכלי דם הוא רמות גבוהות של כולסטרול. הכולסטרול הוא מבנה שומני שנמצא בכל תא ותא בגוף, השותף לבניית קרום התא ואחראי לייצור הורמונים, מלחי מרה וכן לביצוע תהליכים ביוכימיים שונים.
מקובל לדון בשני סוגי כולסטרול:
(LDL - (Low Density Lipoprotein: המכונה "הכולסטרול הרע" כיוון שהוא נוטה להצטבר על דפנות העורקים וליצור רובד שומני שעלול להוביל להיצרות כלי הדם, ובכך להגדיל את הסיכון למחלות לב ושבץ.
HDL (High-Density Lipoprotein): "הכולסטרול הטוב" שמסייע בהסרת עודפי כולסטרול מהדם ומוביל אותם לכבד, שם הם מפורקים ומופרשים מהגוף. שמירה על איזון נכון בין שני סוגי הכולסטרול באמצעות תזונה בריאה, פעילות גופנית והימנעות מעישון יכולה לסייע בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
כאשר יש רמות גבוהות של "כולסטרול רע", הטרשת מואצת ומביאה לכך ששריר הלב סובל מאספקת דם לקויה והסבירות להופעתו של התקף לב עולה. מכאן שרמות גבוהות שלו בדם הן תמרור אזהרה לקראת היווצרות טרשת עורקים והתפתחות מחלות לב שונות.
4 צפייה בגלריה
מחלות לב וכלי דם נגרמות כתוצאה מאורח חיים לא בריא, תזונה לקויה, עישון, סטרס והיעדר פעילות גופנית
(צילום: shutterstock)
מה גורם לעליית ערכי ה"כולסטרול הרע"?
הגורם המרכזי הוא אורח חיים לא בריא, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית, עישון, סטרס וגם גנטיקה. רצוי שערכי הכולסטרול הכלליים לא יעלו על 200 מיליגרם לד״ל. רמת כולסטרול בין 239-200 מיליגרם לד"ל מוגדרת כגבולית עד מסוכנת, ואילו ערכי כולסטרול מעל 240 מיליגרם לד"ל מוגדרים כסיכון גבוה. בכל הנוגע ל"כולסטרול הרע" (LDL), רצוי שערכי הכולסטרול יהיו נמוכים מ-140 מיליגרם לד"ל. בקרב אוכלוסייה בעלת גורמי סיכון נוספים נרצה לראות ערכים נמוכים יותר.
הבדיקה שרבים מפספסים
האבחון הראשוני של כולסטרול גבוה נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה שנקראת "פרופיל שומנים בדם" (Lipid Profile). גם אנשים בריאים, רזים ובכושר גופני צריכים לבצע את הבדיקה אחת למספר שנים. אנשים עם גורמי סיכון צריכים לבצע את הבדיקה בתדירות גבוהה יותר. הפרעה בערכי השומנים בדם היא גורם סיכון עיקרי לטרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי, ולכן גילוי מוקדם מאפשר נקיטת צעדים לשיפור אורח החיים או טיפול תרופתי במידת הצורך.
בישראל, משרד הבריאות ממליץ על בדיקה תקופתית כל חמש שנים לאנשים בריאים, ואחת לשנה או בהתאם להמלצת רופא עבור חולים כרוניים או מי שנוטל טיפול להורדת כולסטרול. הבדיקה מתבצעת אחרי צום של 12 שעות, ללא צריכת מזון ומשקאות (למעט מים), כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.
במידה שהתגלו ערכי כולסטרול גבוהים, הדבר החשוב ביותר הוא לשנות את אורח החיים באופן דרסטי: להקפיד על תזונה בריאה, להפסיק לעשן, לבצוע פעילות גופנית סדירה ולהפחית את צריכת האלכוהול. חשוב לציין שגם גורמים נפשיים משפיעים על הגוף, וכדאי לנסות להפחית לחץ וגורמי מתח.
4 צפייה בגלריה
משרד הבריאות בישראל ממליץ על בדיקת פרופיל שומנים בדם כל חמש שנים לאנשים בריאים
(צילום: Shutterstock)
במקרים מסוימים יומלץ על טיפול תרופתי. אין כיום תרופות יעילות להעלאת ערכי "הכולסטרול הטוב", אך ישנן תרופות שונות להפחתת "הכולסטרול הרע", אשר הוכחו כמועילות בהפחתת הסיכון למחלות לב. קבוצת התרופות הנפוצה והוותיקה ביותר היא "סטטינים", אלו טיפולים שמטרתם לחסום את פעילות האנזים שמייצר כולסטרול. בנוסף, מחקרים קליניים הוכיחו את יעילותן של תרופות ביולוגיות מסוג מעכבי PCSK9. תרופות אלו מעכבות את התפתחות חלבון שאחראי על ויסות רמות ה-LDL בדם, ובאמצעות עיכובו הן מפחיתות את ערכי "הכולסטרול הרע" בדם, וכתוצאה מכך מורידים את הסיכון לאירועי לב ולתמותה מהם.
אמנם נתוני המחקר החדש מדאיגים ולא מביאים בשורות מעודדות, אבל חשוב לזכור שברוב המקרים, אירועי לב אינם גזירת גורל. אין שום סיבה להשלים עם המציאות. ניתן להפחית את הסיכון באמצעות מעקב רפואי קבוע ושינוי אורח החיים. קופות החולים מעודדות לבצע בדיקת "פרופיל שומנים בדם", אך האחריות האישית מהווה תפקיד מכריע. ערכים גבוהים של כולסטרול מהווים גורם סיכון "שקט", אך ניתן לזהות ולטפל בו בזמן – ובכך למנוע מחלות מסכנות חיים.
הכותב הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה
