חודשים ספורים לקראת האיסור על מתן רישיונות לרפואה לבוגרי מוסדות מפוקפקים בחו"ל, נערך משרד הבריאות לשינוי דרמטי בתמהיל הרופאים בישראל. ההערכה היא שבשנה הבאה תירשם ירידה של כ-400 רופאים חדשים כתוצאה מהמהלך. לפי דוח חדש, 843 מקבלי רישיונות חדשים ברפואה בשנת 2024 היו בוגרי מוסדות מחו"ל שאינם מאושרים עוד ללימודים. את הפער הזה יצטרכו למלא אוניברסיטאות בישראל. עד שזה יקרה, צפוי המחסור ברופאים להחריף עוד יותר.
"אם לא היינו עושים כלום היינו בירידה מתמדת של שיעור הרופאים ל-1,000 נפש החל מ-2026. בזכות העבודה שלנו כעת, הולכות אומנם להיות שנתיים-שלוש לא קלות, אבל אני מאמינה שמשנת 2028 נראה צמיחה יפה במספר הרופאים", אומרת רייצ'ל ברנר שלם, מנהלת אגף בכיר תכנון כוח אדם במערכת הבריאות.
מערכת הבריאות מתמודדת כבר כמה שנים עם מחסור ברופאים, שצפוי להחריף עוד יותר בשנה הבאה, בעקבות רפורמת יציב, שבמסגרתה בוגרי בתי ספר לרפואה במוסדות בחו"ל שאינם מאושרים על ידי משרד הבריאות כבר לא יהוו חלק מזרם הרופאים הנכנס. עובדה זו עלולה לפגוע בעיקר בבתי החולים והקהילה בפריפריה - לשם מגיעים בוגרי מוסדות אלו. רק 28% מהרופאים החדשים בשנת 2024 למדו במוסדות בישראל, אך במשרד הבריאות פועלים להגדיל את מספר הסטודנטים החדשים בוגרי ישראל ל-1,700 בשנת 2027.
רייצ'ל ברנר שלם: "אם לא היינו עושים כלום היינו בירידה מתמדת של שיעור הרופאים ל-1,000 נפש החל מ-2026. בזכות העבודה שלנו כעת, הולכות אומנם להיות שנתיים-שלוש לא קלות, אבל אני מאמינה שמשנת 2028 נראה צמיחה יפה במספר הרופאים"
בשנה שעברה, על אף המשבר בעקבות המלחמה והעומסים על מערכת הבריאות, מספר מקבלי הרישיונות החדשים ברפואה הגיע לשיא של 2,637 רישיונות חדשים - גידול של 7% ביחס לשנת 2023 (2,464 רישיונות), וגידול של 48% ביחס ל-2020 (1,783 רישיונות).
עם זאת, הנתונים מצביעים על תלות מתמשכת בבוגרי חו"ל, כאשר 72% מהרופאים החדשים בישראל בשנת 2024 הם בוגרי חו"ל (כולל עולים חדשים) – 32% מהם בוגרי מוסדות לרפואה בחו"ל לא מאושרים לפי רפורמת יציב. במסגרת הרפורמה, שהסדירה את סטנדרט ההכשרה של סטודנטים ישראלים לרפואה בחו"ל, אושרו ללימודי רפואה רוב המוסדות הנמצאים במדינות ה-OECD (המפותחות), ומוסדות מסוימים במדינות שאינן ב-OECD, כך למשל כמה מוסדות בירדן וברומניה. יתר המוסדות נפסלו. ישראלים שהחלו את לימודיהם משנת 2019 ואילך במוסדות בחו"ל שאינם מאושרים, לא יוכלו לגשת לבחינות הרישוי בישראל.
רומניה מככבת
השפעת הרפורמה תורגש במספר הרישיונות החדשים משנת 2026 - לאחר שש שנות לימוד ושנת סטאז', אז צפויה ירידה משמעותית במספר הרופאים החדשים, אך גם שיפור באיכות הממוצעת של הכשרת הרופאים עקב פסילת המוסדות החלשים.
בשנה שעברה בלטה במיוחד מגמת הגידול בקבוצת הרופאים החדשים שלמדו בחו"ל. בשנת 2020 עמד מספרם של מקבלי רישיונות חדשים בוגרי מוסדות חו"ל המאושרים והלא מאושרים על 404 ו-545 בהתאמה, ואילו בשנה שעברה זינק המספר ל-737 במוסדות מאושרים ו-843 בלא מאושרים. גידול של 66% בחמש שנים, וגידול שנתי ממוצע של 14%.
401 מבין מקבלי רישיונות חדשים בוגרי חו"ל בשנת 2024 למדו רפואה ברומניה. מדינות מרכזיות נוספות שבהן למדו רופאים במוסדות שאינם מאושרים הן אוקראינה (290 בוגרים), מולדובה (250) ורוסיה (220).
רייצ'ל ברנר שלם מסבירה שהסיבה שמלכתחילה פנו סטודנטים רבים לבתי ספר לרפואה בחו"ל, נבעה מהיעדר ניהול עליון של הפקולטות שהוקמו בישראל לאורך השנים. "נוצרה סיטואציה שהדקנים לא הסתכלו על הצורך הלאומי, כי אף אחד גם לא הציף זאת בפניהם, וכל אחד הציב לעצמו יעדים". לדבריה, דקני הפקולטות רצו להשוות עצמם לאוניברסיטת הרווארד. "הרווארד היא אוניברסיטת בוטיק, מקבלים את הטובים ביותר, מלמדים בצורה אישית עם קבוצות קטנות, אז הייתה תחרות להיות יותר בוטיק. אי-אפשר להאשים אותם כי הם באמת רצו להיות בטופ, אבל באיזשהו שלב זה מה שהתחיל להיות – דרישות קבלה מאוד גבוהות, קבוצות קטנות של הכשרה".
תהליך השינוי ארוך
"תלמידי חו"ל זה לא דבר רע, אבל הרגשנו שיש בזה איזשהו טעם לפגם", מוסיפה ברנר שלם. "גם על רקע האנטישמיות שרק התגברה, וגם העובדה שחלק מהם לא שבים לישראל. מעבר לזה, כאמא, אני לא רואה סיבה למה אני צריכה לשלוח את הילד שלי לשש שנים לחו"ל כדי שיחזור לפה ויהיה רופא כשיש הכשרה לאומית. למה שלא נכשיר פה?" לדבריה, תפיסה זו לא נענתה בקשב רב בתחילה. "כשבאנו ואמרנו שיש בעיה לאומית של מחסור ברופאים, אז התחילו לשנות, ודקני הפקולטות והמל"ג התגייסו מאוד למהלך. כמו כל תהליך שינוי, זה תהליך ארוך".
לפי הדוח, רק 12% מקרב מקבלי הרישיונות בוגרי הארץ בשנת 2024, הם ערבים ודרוזים. לעומת זאת, בקרב בוגרי מוסדות מאושרים בחו"ל ניכר ייצוג גבוה של המגזר הערבי, עם 63% בוגרים ערבים לעומת 36% יהודים. בקרב בוגרי מוסדות שאינם מאושרים, יש ייצוג גבוה במיוחד של ערבים, שהם 90% מהבוגרים, לעומת 10% יהודים. רוב הבוגרים של מוסדות שאינם מאושרים הם גברים מהמגזר הערבי.
"במהלך השנים נוצרה בקרב החברה הערבית אמונה גדולה מאוד במקצועות הבריאות", אומרת ברנר שלם. "מפה והלאה כל אחד הלך למקום שהוא יכול היה להרשות לעצמו ולהתקבל אליו. שלא באשמתם, נוצר מצב שיש הרבה בתי ספר שהם לא מספיק טובים, וכך הרבה חבר'ה טובים מצאו עצמם בבתי ספר פחות טובים". שיקול נוסף של חלק מהסטודנטים היה העלות הגבוהה של שכר הלימוד בחלק מהמקומות. "הרבה מהם לא יכולים לשלם את בתי הספר היותר יקרים, יש פה עלויות דרמטיות", היא אומרת.
בוגרי מוסדות חלשים - לפריפריה
הפיזור הגיאוגרפי של רופאים בעת קבלת הרישיון שלהם מצביע על ריבוי רופאים בפריפריה שהם בוגרי מוסדות בחו"ל שאינם מאושרים יותר, דבר שמייצר חולשה ברמה הקלינית באזורים אלו ומוביל לקושי בגיוס מתמחים ומומחים מצטיינים במחלקות בתי החולים במחוזות אלו. במחוז צפון למשל, חלקם של הרופאים החדשים בוגרי חו"ל לא מאושר, עומד על 52%, הנתון הגבוה ביותר מבין המחוזות. "כשאנשים מצטיינים מגיעים לפריפריה, הם מבינים שאין להם אופק מקצועי מספיק חזק, ואת זה אנחנו רוצים לשנות", מסבירה ברנר שלם.
"זה מין מעגל של מקצועיות יחסית נמוכה באזורים אלה. בסוף כשמתמחה צעיר, סטודנט או סטאז'ר רוצה להפוך להיות רופא מעולה, הוא מבין שלא יהיה לו כר למידה מספיק איתן במחלקות בפריפריה, בשל היעדר לעיתים של מומחים חזקים או עמיתים מצטיינים". ברנר שלם מתייחסת גם לעובדה שבפריפריה יש פחות הזדמנויות מחקר, ומענקי המחקר נמוכים יותר. גם תנאי העבודה עלולים להיות קשים יותר.
רייצ'ל ברנר שלםבמשרד הבריאות, בשיתוף עם מטה יישום תוכנית הרופאים של ג'וינט ישראל-תבת, פועלים בנושא כבר מאז 2022 ומפעילים תוכניות שונות לגישור על פערי איכות הרופאים במחוזות אלו, כך למשל תוכנית אילנות בנגב ובגליל, שנועדה לשמר סטודנטים מצטיינים בוגרי הארץ באזורים אלה, ותוכנית "כוכבים" בצפון ובדרום, שנועדה לעודד מעבר של מתמחים מצטיינים לבתי החולים בגליל ובנגב, במטרה שיהפכו לאבן שואבת למתמחים מצטיינים נוספים.
"הבנו שכסף זה לא תמיד מה שמעניין מומחים מצטיינים, אלא האופק המקצועי. בבית החולים זיו למשל התוכנית עבדה מעולה, הבאנו כמה 'כוכבים' למחלקה הפסיכיאטרית, ועכשיו זו המחלקה הכי מבוקשת בארץ", היא אומרת. "את אותו המודל אנחנו עושים גם לסטודנטים. הרעיון הוא לייצר השפעה כבר מרמת הסטודנט, של אנשים חזקים, כדי ליצור אקו-סיסטם חדש של מצוינות".
גם מספר הרופאים החדשים בוגרי פקולטות בארץ גדל, אך לא באותו סדרי גודל, עם גידול שנתי ממוצע של כ-4% בלבד בחמש השנים האחרונות, דבר הנובע מקיפאון במספר הסטודנטים החדשים שהתחילו לימודי רפואה בישראל עד שנת 2018 (רופא מקבל רישיון בישראל שבע שנים אחרי שהתחיל מסלול שש שנתי, או חמש שנים אחרי שהתחיל מסלול ארבע שנתי).
עם זאת, בשנים האחרונות פועל משרד הבריאות להגדלת מספר הסטודנטים המתחילים. בשנת 2018 עמד מספר הסטודנטים החדשים לרפואה על 731, ב-2024 הגיע המשרד ליעד שהוגדר, ובשנה זו החלו ללמוד 1,286 סטודנטים חדשים. הגידול במספר הסטודנטים התאפשר לנוכח כניסת פקולטה חדשה לרפואה באריאל ב-2019, וכן בעקבות רפורמה של משרד הבריאות (2020), שכללה את פיצוי האוניברסיטאות על סגירת תוכניות הלימוד הבינלאומיות, והחלפת הסטודנטים שלמדו בהן בסטודנטים ישראלים. בנוסף, הורחבו השדות הקליניים בבתי החולים ונפתחה תוכנית רחבה לשדות קליניים בקהילה. הודות לכך, הפקולטות הגדילו את מסלולי הלימוד הקיימים וחלקן אף פתחו מסלולי לימוד חדשים.
עוד בתי ספר נפתחים
היעד הבא הוא 1,700 סטודנטים חדשים בשנת 2027, ובמשרד הבריאות פועלים לעמוד ביעד זה. בנובמבר 2024 אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) פתיחת פקולטה פרטית לרפואה באוניברסיטת רייכמן, ובחודש פברואר אושרו שתי פקולטות נוספות: באוניברסיטת חיפה ובמכון ויצמן למדע. גם תרומת הענק שקיבלה באחרונה אוניברסיטת תל אביב תזניק בה את מספר הסטודנטים מ-300 ליותר מ-400 מדי שנה. בהתאם למהלכים אלה, ב-2027 צפוי מספר הרופאים לגדול בכ-55 רישיונות חדשים, בשנת 2028 ב-150 נוספים, ולצמוח בהדרגה עד 1,700 רישיונות חדשים בשנת 2034.
3 צפייה בגלריה
תרומת הענק לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב תגדיל מאוד את מספר הסטודנטים
(צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב)
במשרד הבריאות מבינים שלא ניתן להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים בישראל באופן בלתי מוגבל, ולכן פועלים גם להרחבת מספר הסטודנטים הישראלים בבתי ספר מאושרים בחו"ל. לאחרונה פיתח המשרד את תוכנית אופקים, שמציעה מימון של 360 אלף שקלים ללימודים בחו"ל, המתועדף למועמדים במעמד סוציו-אקונומי נמוך (בהינתן עמידה בתנאי הסף האקדמיים). נציין בהקשר זה כי נורווגיה למשל מממנת לימודים בחו"ל לסטודנטים שלה, כולל מלגת קיום נדיבה.
כמו כן, המשרד פועל במטרה להגדיל את מספר העולים הרופאים לישראל. בסוף שנת 2023 הושקה התוכנית הלאומית לעליית רופאים על ידי משרד הקליטה ועמותת "נפש בנפש", שכוללת בין היתר הקלת רגולציה עבור הרופאים לעלייה לישראל וליווי אישי ומשפחתי משלב תכנון העלייה ועד התבססות בתעסוקה בארץ.
