מחדל שבמסגרתו 67 ילדים נולדו לתורם זרע שנשא מוטציה גנטית, ועשרה מהם לקו בסרטן, מסעיר את אירופה. הערב (יום א') נודע ל-ynet כי בנק הזרע בדנמרק שבו תרם הגבר מייצא תרומות זרע לישראל. בעקבות האירוע וידא משרד הבריאות מול בנקי הזרע בישראל כי לא התקבלה תרומה מאותו תורם שנושא את הגן הפגום.
האירוע שנותר לעת עתה בגבולות האיחוד האירופי מעורר שאלות מהותיות על פיקוח ורגולציה בתחום. בישראל אמנם מתבצעות בדיקות נשאות לכ-300 מחלות גנטיות, אך אלה לא מכסות את כלל הסיכונים האפשריים. כמו כן, הגבלת מספר המשפחות לתורם זרע לא מוסדרת בחקיקה, מצב שעלול להוביל לכך שילדים מאותו תורם לא יכירו בקשר הגנטי ביניהם.
כיום אין חוק שמגדיר במפורש מהו המספר המרבי של משפחות שיכולות להרות מתרומות של תורם יחיד, והנושא מנוהל באמצעות הנחיות פנימיות של משרד הבריאות ושל בנקי הזרע עצמם. "בנקי הזרע בישראל עובדים לפי הנחיות מנכ"ל משנת 2007", הסביר ד"ר מיכה באום, מנהל בנק הזרע במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "כולנו עושים כל שביכולתנו לשמור על המטופלות שלנו. לפי ההנחיות, על מנהל בנק הזרע לדאוג שלא יהיו 'הרבה' ילדים מכל תורם, אבל לא מפורט כמה זה הרבה". לדבריו, כל בנק זרע קובע לעצמו את הסף. "בשיבא המגבלה הפנימית היא בין משפחות לתורם, במקרים מסוימים יכולים להיות עד 12 משפחות, אך לא מוגדר מספר מדויק״ מסביר ד"ר באום.
הוא מציין כי קיים הבדל ביחס לבנקים בחו"ל, שאליהם פונות נשים ישראליות רבות. "בארה"ב יש הגבלה של 25 ילדים מתורם זרע אחד לכל 800 אלף ילדים, כלומר לפי הגישה האמריקנית באזור כמו גוש דן היינו יכולים להגיע ל-100 לידות מכל תורם". בבנקים אחרים באירופה, ההגבלות יכולות להגיע לעשרות רבות של משפחות – לעיתים בין 25 ל-75 ואף מעבר לכך.
ד"ר מיכה באוםצילום: יחידת הצילום, שיבאלדברי ד"ר באום, הסיבה המרכזית לקביעת סף היא צמצום הסיכון לקשרי משפחה סמויים, למשל נישואין בין אחים למחצה. "גילוי עריות זה דבר שאנחנו יודעים שמטריד את המטופלות במיוחד", הוא אומר. "עם זה, חשוב לציין שהסיכון לכך בעיניי די נמוך בישראל, שכן ילדים שנולדים לתרומת זרע לרוב מודעים לכך, ויוכלו בהינתן החשד להגיע ולבדוק מול בית החולים האם נולדו מאותו התורם. כמובן שלא נציין בפניהם מי התורם, אנחנו שומרים בקנאות רבה על זהותו של התורם". סיבה נוספת, לדבריו, נוגעת כאמור לחשש מפני תחלואה ומחלות גנטיות. "כשיש סף אנחנו יכולים להגביר את הפיקוח, כך שאם לימים יתברר שתורם זרע נשא של מחלה גנטית, לא יהיו אינסוף ילדים שיושפעו מכך, ויהיה ניתן לנטר ולפקח".
ד"ר באום מדגיש כי כיום תורם זרע בישראל יכול לתרום אך ורק בבנק זרע אחד. "כל תורם נכנס למה שמכונה 'כספת' – מאגר של משרד הבריאות, וברגע שפרטיו החלקיים נרשמים שם, הוא לא יוכל להתקבל לבנק זרע אחר בישראל ללא תקופה מוגבלת, גם בהמשך חייו".
ד"ר מיכה באום: "כשיש סף אנחנו יכולים להגביר את הפיקוח, כך שאם לימים יתברר שתורם זרע נשא של מחלה גנטית, לא יהיו אינסוף ילדים שיושפעו, ויהיה ניתן לנטר ולפקח"
לדבריו, החשש מפני ילדים רבים מאותו תורם עולה בעיקר כשמדובר בתורמים מחו"ל, שם כאמור מספר משפחות לתורם יכול להגיע לעשרות רבות. לדבריו, הסיבה שמלכתחילה נשים ישראליות פונות לחו"ל היא בין היתר העובדה שבחו"ל זו תרומה פתוחה – כלומר יש תמונות של התורם, וניתן לקבל עליו מידע אישי. "זה מאוד חשוב לחלק מהאנשים", אומר ד"ר באום.
"לפעמים משתמשים ב-40 מנות"
ד"ר יגאל מדג'ר, מנהל בנק הזרע באסותא מרכזים רפואיים, מסביר כי באסותא נקבע גם כן רף באופן עצמאי, והמספר המרבי של משפחות שיכולות להרות מתרומות של תורם יחיד נע בין 12-10. עם זאת, הוא מדגיש כי בהיעדר חוק, קיים קושי של כלל בנקי הזרע לעקוב אחר המספר שהוגדר על ידם. "יש נשים שיכולות להשתמש ב-40 מנות וההיריון לא ייקלט, ויש אישה שתיכנס להיריון בקלות. לפי הוראות הניהול, על הנשים לדווח על התוצאה, כלומר אם האישה נכנסה להיריון, אך במקרים רבים זה לא קורה בפועל", אומר ד"ר מדג'ר. "יש פעמים שאנחנו בעצמנו מנסים להשיג אותן אבל נתקלים במצבים שחלקן עוברות לעיר מגורים אחרת, בעקבות הזוגיות וההיריון ואין יכולת להשיג אותן".
ד"ר יגאל מדג'ר: "כמובן שאנחנו מעדיפים שיהיה חוק מסודר. כשאין חוק ומערכת כללים מוסדרת, כל אחד אדון לעצמו וזה פתח לברדק"
לדבריו, "אם מרפאות הפריה חוץ גופית (IVF), או מרפאות פריון של קופות החולים במרכזי בריאות האישה, לא מדווחות לבנק הזרע באופן ישיר אם ההיריון נקלט או לא. "זה בעייתי להם. הם יודעים על הפריה, אבל לא כל הפריה תסתיים בלידה, וב-30% ההיריון יסתיים", הוא אומר, ומצביע על בעיה נוספת במנגנון הקיים כיום. "בהפריה חוץ גופית לא מחזירים לרחם האישה את כלל העוברים שהופרו בבת אחת, אלא מקסימום שניים. במצב שבו הוחזר עובר והאישה לא הרתה, היא יכולה לעשות סבב נוסף או לחלופין להקפיא את העוברים ולאחר תקופה לשוב לטיפול. גם כאן אנחנו לא מדווחים על כך באופן ישיר, ולכן לשמור על מספר אבסולוטי זה קשה מאוד ודורש הרבה משאבים והתגייסות, הן של המטופלות והן של הרגולטור".
ד"ר יגאל מדג'רצילום: עודד קרני"כמובן שאנחנו מעדיפים שיהיה חוק מסודר", מוסיף ד"ר מדג'ר. "כשאין חוק ומערכת כללים מוסדרת, כל אחד אדון לעצמו וזה פתח לברדק". לדבריו, בימים אלה עמל משרד הבריאות על הוראות מוסדרות בכתב להתנהלות בנקי הזרע. "הגיע הזמן שאחרי כמה שנים טובות יגיע תורם של בנקי הזרע".
משרד הבריאות: מספר התרומות מוגבל
באשר למקרה הזה שהתרחש באירופה, מסביר ד"ר מדג'ר כי "מדובר במוטציה נדירה שהתגלתה בגן TP53 – גן שמייצר חלבון שתפקידו לדכא התפתחות גידולים סרטניים, וזו לא נכללת תחת הבדיקות הרגילות". לדבריו, כיום, ובהמשך להמלצתה של המועצה הישראלית לגנטיקה, כל זוג, אם יחידנית או תורם זרע, עוברים בדיקה לזיהוי נשאות ל-295 מחלות גנטיות. "באסותא החלטנו ליותר עוד יותר קפדנים ואנחנו מבצעים בדיקות לזיהוי נשאות ל-500 מחלות גנטיות, אבל בסופו של יום אי אפשר לבדוק 20 אלף מחלות, ויש דברים שקשה למנוע".
"הבעיה מתחילה ברגע שאותו בנק מכר מנות למדינות אחרות, ואז אין לאף גוף סיכום של כלל הילדים שנולדו מאותו תורם", מוסיף ד"ר מדג'ר. לדבריו, הסיכוי לאירועים גנטיים גבוה יותר בזרע שמגיע מחו"ל בשל מספר גדול של ילדים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בנקי הזרע בישראל פועלים על פי הנחיות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2007 ובו הנחיה למנהלי בנקי הזרע להגביל את מספר התרומות מתורם אחד. משנת 2021, מנהל משרד הבריאות מאגר תרומות זרע שמוודא שאותו תורם לא יתרום ביותר מבנק זרע אחד.
"בנקי הזרע מונחים לדווח למאגר במשרד הבריאות כאשר מתקבל מידע על ממצא גנטי שאובחן בתורם או בצאצאיו, והמשרד מעביר את המידע לגורמים הרלוונטיים, ובמידת הצורך מורה על הפסקת השימוש בזרע מאותו תורם".
