פיטוריה של ד"ר סוזן מונרז, המנהלת לשעבר של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), חוללו טלטלה ציבורית גדולה - ובעין הסערה עמד פרופ' רצף לוי, הישראלי הראשון שמכהן בוועדה המייעצת הפדרלית לחיסונים. מקורביה של ד"ר מונרז טענו שהיא סירבה "להיות חותמת גומי להחלטות לא-מדעיות" של שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור. פרופ' רצף לוי מספר סיפור אחר לגמרי בריאיון ראשון לאולפן ynet מאז הטלטלה באחד מארגוני הבריאות החשובים בעולם. צפו בריאיון:
ריאיון עם פרופ' רצף לוי, הישראלי הראשון בוועדת החיסונים בארה"ב
(צילום: מיקי שמידט)
"אני לא בקיא בכל הפרטים ומערכת היחסים בינה לבין שר הבריאות", הוא אומר, "אבל אני יכול לתת לך תמונה מנקודת המבט שלי". פרופ' לוי, שעמד בראש קבוצת העבודה שהציגה את נתוני חיסוני הקורונה ב-CDC, חווה מקרוב את המתחים עם ההנהלה היוצאת. "בניגוד למה שנאמר בכלי התקשורת, מעולם לא היה לי ויכוח עם אף אחד מהם על נושא של מדיניות. הוויכוח נסב כולו אך ורק על רוחב היריעה ועל רוחב הסמכויות של קבוצת העבודה שאני מוניתי לעמוד בראשה".
הסכסוך בצמרת שירותי הבריאות בארה"ב עמוק יותר מסתם ויכוח על חלוקת סמכויות: "זה היה ויכוח על מה הגישה המדעית הנכונה ואיך אתה צריך לחשוב ומה רוחב היריעה, ואילו שאלות אתה צריך לשאול את עצמך, כשאתה שוקל אם ואיך להמליץ לאנשים להתחסן".
5 צפייה בגלריה
"בתור מדען לעולם לא אקבל תכתיבים מאף אחד. אני פועל לפי הגישה המדעית". פרופ' רצף לוי
(צילום: REUTERS / Alyssa Pointer)
הוא נותן דוגמה קונקרטית: "אנחנו חשבנו שזה מאוד חשוב להבין מה הספרות המדעית אומרת כרגע על ההשפעות האפשריות של לקבל בוסטר (חיסון דחף) בכל שנה ובכל עונה, לקבל עוד ועוד בוסטרים. מתברר שיש לדברים האלה השפעות על מערכת החיסון שלנו, כנראה השפעות שגורמות לנו להיות פגיעים יותר להדבקות עתידיות ואולי גם להדבקות לא רק מקורונה, אלא גם מווירוסים אחרים".
"אנחנו יודעים היום שחיסוני mRNA, למרות מה שנטען, לא נשארים במקום ההזרקה, הם מתפזרים בכל הגוף. הם נשארים אצל חלקנו שבועות, חודשים, ויכולים לגרום לתופעות לוואי ממושכות. כשאדם מחליט אם להתחסן, הוא חייב לדעת מה אנחנו יודעים, מבחינת ניהול סיכונים"
נושא נוסף שעורר חיכוכים היה הידע על התנהגות חיסוני mRNA בגוף, אותם חיסונים של פייזר ומודרנה שפרצו דרך למיגור מגפת הקורונה. "אחד הדברים שה-CDC טען שהם מחוץ לתחום, ואנחנו לא הסכמנו איתם, זה עצם העובדה שאנחנו יודעים היום שלדוגמה חיסוני mRNA, למרות מה שנטען, לא נשארים במקום ההזרקה, הם מתפזרים בכל הגוף. הם נשארים אצל חלקנו שבועות, חודשים, ויכולים לגרום לתופעות לוואי מאוד ממושכות. כשאדם מחליט אם הוא צריך להתחסן, הוא חייב לדעת מה אנחנו יודעים ומה אנחנו לא יודעים, מבחינת ניהול הסיכונים האישי שלו".
אתה עומד בראש קבוצת העבודה להצגת נתוני חיסוני הקורונה. הייתה טענה שהייתה לכם הנחיה להימנע מהטיית ה-CDC, האם היה דבר כזה?
"בתור מדען לעולם לא אקבל תכתיבים מאף אחד. אני פועל לפי הגישה המדעית. אני יכול להגיד לך שבדיונים שאני ניהלתי, לא הייתה מעולם התערבות שהיא לא מדעית או התערבות מכל סוג שהוא. אנחנו ניהלנו דיונים רחבים, מדויקים, מקיפים. אני יכול להגיד לך שלהבנתי, מעולם הוועדה המייעצת הזאת לא ניהלה דיונים מקיפים שכאלה. בתקופת הקורונה, לא הייתה פתיחות לדעות אחרות, לא היה דיון, לא היו ויכוחים מדעיים, זו הגישה שאני מאמין בה".
5 צפייה בגלריה
"כשאדם מחליט אם הוא צריך להתחסן, הוא חייב לדעת מה אנחנו יודעים ומה אנחנו לא יודעים". חיסון נגד קורונה בישראל
(צילום: shutterstock)
לא מתנגד חיסונים, אלא מבקר מערכת
פרופ' לוי דוחה את הטענות על התנהלותו הדורסנית של שר הבריאות קנדי ותדמיתו כ"מתנגד חיסונים". "אני לא הייתי מגדיר את שר הבריאות הנוכחי כמתנגד לחיסונים. כשאתה מקשיב לטענות שלו על המערכת הקיימת להערכה של סיכונים ותועלות של חיסונים, המערכת הזאת היא שבורה ורבים וטובים מסכימים על הנושא הזה. גם כאלה שלקחו הרבה חיסונים, גם כאלה שמאמינים שחיסונים, או לפחות חיסונים מסוימים, יש בהם תועלת".
הוא מדגיש: "בסופו של דבר, כדי שתוכל לקיים תוכניות חיסונים מוצלחות, אתה צריך לרכוש את אמון הציבור ואת אמון הציבור. אתה רוכש (את האמון) רק כשאתה מנהל מערכת שהיא נקייה מניגודי עניינים, שהיא שקופה ושהיא מעבירה לאדם ולמטפל הרפואי שלו את כל האינפורמציה הרלוונטית".
הדרך שבה אנחנו רואים את השר קנדי, כאיזה סוג של תמהוני הזוי. אתה אומר, להיפך, הוא מביע ספקנות, הוא שואל שאלות ולא נראה כמי שאינו לגמרי באותו קו עם המדע.
"אני עוד לא ראיתי שום אינדיקציה כזאת בכל המגעים שלי עם המערכת תחת הנהגתו. אני חושב שיש פה הרבה פוליטיזציה, כלי התקשורת המרכזיים, שחלקם, דרך אגב, מושפעים מאוד מחברות הפארמה, מנסים להשחיר אותו. אני בינתיים לא ראיתי שום דבר שהוא אמר בהקשר הזה שהוא לא הגיוני או שהוא לא מעלה שאלות לגיטימיות". פרופ' לוי מבהיר שהבטיחות והתועלות של חיסונים הם הדבר החשוב מכל. "כל אזרח רוצה (לדעת) שכאשר ממליצים לו לקבל חיסון או כל התערבות רפואית, שהמערכת דואגת בראש ובראשונה לבריאותו ונותנת לו את האינפורמציה האמיתית, המדויקת, השקופה כדי שהוא יוכל לקבל החלטה על גופו. ואני חושב שברגע שנחזור לעקרונות האלה, נראה שהאמון הציבור במערכת יגבר".
5 צפייה בגלריה
האם חברות הפארמה מנסות להשחיר את פניו של שר הבריאות האמריקני רוברט פ. קנדי ג'וניור?
(צילום: REUTERS / Jonathan Ernst)
לשאלה אם היה נכון ששר הבריאות יחליף את ראש ה-CDC במי שנוח לו יותר, פרופ' לוי משיב: "אני חושב שאנשים לא מבינים שהמערכת הזאת לא מורכבת מאדם אחד. שר הבריאות, כבודו במקומו מונח, בסוף הוא מקבל המלצות מגורמי מקצוע. אני יכול להגיד לך שבדיונים שאני ניהלתי, לא הייתה מעולם התערבות שהיא לא מדעית או התערבות מאיזשהו סוג שהוא. אנחנו ניהלנו דיונים רחבים, מדויקים, מקיפים.
"אני לא הייתי מגדיר את שר הבריאות הנוכחי כמתנגד לחיסונים. כשאתה מקשיב לטענות שלו על המערכת הקיימת להערכה של סיכונים ותועלות של חיסונים, המערכת הזאת היא שבורה ורבים וטובים מסכימים על הנושא הזה"
"מעולם לא היה בוועדה מגוון דעות רחב כזה, ומעולם לא התקיים בה תהליך מדעי ושקוף. ההחלטות שקיבלנו הן החלטות שיש בהן הרבה שכל ישר, הרבה היגיון בריא, משקפות לאנשים את הסיכונים והתועלות ונותנים להם לקבל החלטה יחד עם הרופא האישי שלהם או האיש שמטפל בהם. אלה העקרונות של רפואה מודרנית ואתית".
אובדן האמון הציבורי
כשהשיחה גולשת לישראל, פרופ' לוי אינו חוסך ביקורת. "לצערי, במדינת ישראל, שהייתה אולי הכי קיצונית בנוגע לחיסונים ואפשר להגיד, חובה להגיד פה, שמדינת ישראל הייתה מדינת ניסוי".
הוא מסביר: "בסופו של דבר, החיסון של חברת פייזר שניתן לרוב האוכלוסייה בישראל למעשה לא נוסה בצורה ראויה בניסויים קליניים מעצם העובדה שבעצם תהליך הייצור של החיסון שניתן בישראל היה שונה לחלוטין מתהליך הייצור שנבדק במהלך הניסוי הקליני, וזה עיקרון רגולטורי ראשון במעלה שהמוצר (שנבדק) זהה למה שנוצר בתהליך הייצור". חשוב להדגיש כי החיסונים נגד קורונה שניתנו לאוכלוסיית ישראל הוכחו כיעילים וסייעו רבות בבלימת מגפת הקורונה - זאת למרות האישור המואץ שקיבלו מה-FDA ומרשויות רגולטוריות אחרות בעולם.
לדבריו, "מדינת ישראל עשתה הרבה טעויות בנושא הזה, ומשום מה ממשיכה להיות פה צנזורה, חוסר הפקת לקחים, ואני חושב שאנחנו גם רואים את התוצאות של זה שהרבה מהציבור איבד את האמון שלו במערכת הרפואית".
5 צפייה בגלריה
"מדינת ישראל עשתה הרבה טעויות בנושא הזה, ומשום מה ממשיכה להיות פה צנזורה". ארכיון
(shutterstock)
אנחנו רואים שלדוגמה בירושלים יש מגפת חצבת, פעוטות מתים. זה בין השאר בגלל האמון הנמוך בחיסונים. יש אמירות שנאמרות בארצות הברית על ידי שר הבריאות קנדי ואחרים שמטילות דופי בחיסונים, מורידות את אמון הציבור בכל מקום בעולם בחיסונים.
פרופ' לוי השיב בנתון מפתיע: "אני רוצה לשתף איתך נתון שהוא מדהים בעיניי. כרגע רק 10% מהצוותים הרפואיים בארצות הברית בכלל לוקחים את חיסוני הקורונה, למרות המלצות, למרות דחיפה, זה מצב דומה גם בישראל. אז עכשיו אנחנו חייבים לשאול את עצמנו, האם כל הצוותים הרפואיים גם בישראל וגם בארצות הברית הם מתנגדי חיסונים, מכחישים? אני חושב שאנחנו צריכים להתעמת עם המציאות ולהסתכל על עצמנו במראה שאולי עשינו משהו שגוי".
לדבריו, במקום כפייה היה מוטב להשתמש בהסברה ובזכות בחירה, "הפכנו למדינה ששינתה כיוון, והתוצאות הן בהתאם. במקום להאשים אנשים אחרים, אני מציע למי שמוביל את המערכת הזאת לעשות חשבון נפש ולחשוב שאולי אנחנו נדרשים לאיזו גישה אחרת שגם תהיה בה הפקת לקחים".
הקשר בין אקמול לאוטיזם
השיחה עם פרופ' לוי התקיימה ימים אחדים לאחר שנשיא ארה"ב והשר קנדי קישרו בין שימוש בפרצטמול במהלך היריון לאוטיזם: "גם בנושא הזה אני רוצה להגיד לך שדיברתי עם הרבה מאוד רופאים, הרבה לפני ההצהרה הזאת, שהביעו חשש מההשפעה של אקמול בהיריון ובגילים צעירים. הם העלו בדיוק את השאלה הזאת - האם זה יכול לגרום לאוטיזם, או להיות גורם תורם, כנראה שאין רק גורם אחד. מדובר בהרבה מאוד רופאים בכירים, כולל בישראל, שהם לא מכחישי חיסונים והם לא אנשים הזויים כמו שמנסים לצייר. בסופו של דבר ההחלטה והאמירה שנקבעה לאחרונה אומרת דבר כזה - יש עדויות שיכול להיות שהדבר הזה גורם נזק, ולכן תיזהרו כשאתם משתמשים בתרופה, תהיו מודעים לסיכון הזה, ואל תשתמשו באקמול כאילו שזה מים. אני חושב שזו הנחיה מאוד מאוד שקולה".
5 צפייה בגלריה
"אל תשתמשו באקמול כאילו שזה מים". נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושר הבריאות האמריקני קנדי ג'וניור קשרו בין צריכת פרצטמול בהיריון לבין אוטיזם
(צילום: REUTERS / Kevin Lamarque)
גם כאשר מפנים את תשומת לבו למחקרים שהוכיחו את ההפך הגמור, מתעקש פרופ' לוי: "זה לא נכון. יש מחקרים שמצביעים על אפשרות כזאת. אנחנו צריכים לעשות עוד הרבה מחקר כדי להבין עד הסוף". לשאלה האם נשיא ארה"ב היה צריך להזהיר מפני צריכת פרצטמול בהיריון בשעה שגם לדעת פרופ' לוי נדרש עוד מחקר, הוא משיב: "אז לא צריך להזהיר אנשים עד אז?"
אנטישמיות בוטה
כמו אנשי אקדמיה יהודים רבים, גם פרופ' לוי חווה על בשרו את האנטישמיות. "אני חושב שחווינו מאז 7 באוקטובר גל אנטישמיות מאוד מאוד עמוק בארצות הברית. אפשר לדבר על המניעים שלו, אני חושב שבסופו של דבר הגל הזה לא נובע מאיזושהי הבנה אובייקטיבית של המצב במזרח התיכון או של המצב בישראל. אני חושב שהוא נובע מכל מיני זרמים תת-קרקעיים בחברה האמריקנית, וכולל מאמץ מרוכז של גורמים עוינים לישראל ועוינים למערב".
"יש אנטישמיות בוטה, יש אפליה נגד ישראלים", מדגיש פרופ' לוי. אבל לצד העוינות והשנאה, מוצא פרופ' לוי נקודת אור מעודדת: "אני יכול גם להגיד לך שהקהילה הישראלית והיהודית ב-MIT, איפה שאני נמצא, וגם באוניברסיטאות אחרות, התאחדה, פועלת בצורה ללא הרף להביא עוד ישראלים לקמפוס. הסטודנטים הישראלים שיש לנו ב-MIT הם מדהימים, חברי הסגל הישראלים ב-MIT מדהימים. שלושה אחוזים מחברי הסגל ב-MIT הם ישראלים, זה נתון מדהים בעיניי".
הוא מסיים במסר של תקווה: "יש לנו עם מדהים. אם נאמין בצדקת הדרך שלנו, נעבור את זה ונתחזק".
