לפעמים מספיקה כותרת אחת בשביל להבהיל ציבור שלם. זה מה שקרה בשבוע שעבר, כשפרסומים בארץ ובעולם דיברו על "צונאמי של סרטן השד". בבסיס הידיעות מעוררות הבהלה עומד דוח של סוכנות הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (IARC), שממנו עולה שעד לשנת 2050 צפויה ברחבי העולם עלייה חדה באבחונים ובמקרי המוות מסרטן שד. האם יש סיבה לבהלה?
פרופ' רינת ירושלמי-משאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון ויו"ר הוועדה המדעית המייעצת של עמותת "אחת מתשע", מסבירה כי הבסיס לדיווח הזה נובע מנתונים על עלייה של 5-1 אחוזים בשכיחות סרטן השד ב-29 מתוך 50 מדינות שנבדקו במחקר כפי שפורסם ב-Nature Medicine.
"ראשית, צריך להבדיל בין המספר האבסולוטי של האבחונים, שמן הסתם ילך ויעלה עם השנים שכן האוכלוסייה העולמית הולכת וגדלה, לבין היארעות של סרטן השד באוכלוסייה. דיווחי ההיארעות של סרטן השד מונגשים לציבור לפי מספר האירועים החדשים של סרטן השד בשנה לכל 100 אלף נשים", אומרת פרופ' ירושלמי-משאלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב שמנהלת את המעבדה לחקר סרטן השד במרכז למחקר ע”ש פלסנשטיין.
דוח המרכז הלאומי לבקרת מחלות והרישום הלאומי לסרטן בישראל של משרד הבריאות לשנת 2024 (המגמות העיתיות בין השנים 2021-2015 העיד דווקא על ירידה מובהקת בתחלואה בסרטן שד פולשני בנשים יהודיות והתייצבות אצל הנשים הערביות (אחרי שנים שבהן תועדה עלייה). גם העלייה בהיארעות מתועדת בסרטן שד שאינו פולשני (מוגבל לצינורות החלב), שמהווה רק 14% מכלל סרטני השד החדשים, התמתנה לאחרונה.
ישראל מובילה במספר המקרים החדשים לעומת מדינות אירופה. מה זה אומר בפועל - שאנחנו חולות יותר, או שיש לנו מערכת גילוי מוקדם טובה יותר?
פרופ' ירושלמי-משאלי מסבירה כי לישראל יש מערכת מעקב אמינה ומוערכת, ולכן ישראל היא אחת מ-185 מדינות שמשתתפות בסקרים ובדיווחים הבינלאומיים. המדינות שנמצאות ב"צמרת" בשכיחות סרטן השד הן אוסטרליה, ניו זילנד, ומדינות בצפון אמריקה ובצפון אירופה. "לצערי, גם לישראל נתוני 'הובלה' בתחום. חלק מהסיבות נתונות בגנטיקה המקומית אבל גם במערכת גילוי מוקדם מן הטובות בעולם", מוסיפה פרופ' ירושלמי-משאלי.

המחקר מדבר גם על זינוק במקרי המוות, אך מציין שב-29 מתוך 46 המדינות שנבדקו שיעור התמותה מסרטן שד דווקא ירד. לפי הדוח האחרון של נתוני משרד הבריאות, ישראל נמצאת במקום ה-73 בתמותה מסרטן השד. במילים אחרות: למרות שכיחות גבוהה יחסית של המחלה בארץ, שיעורי התמותה נמוכים ומעידים על טיב השירותים האונקולוגים.
המחקר מדבר על האפשרות למנוע כרבע ממקרי סרטן השד באמצעות שינוי הרגלים כמו צמצום בשתיית אלכוהול, שמירה על משקל בריא וקיום אורח חיים פעיל. איפה אנחנו נמצאים בהשוואה לעולם בפרמטרים האלה? האם גם אצלנו אלכוהול, השמנה וחוסר פעילות הם בעיה לאומית?
"האמירה הזו חוזרת על עצמה בעבודות שונות. יש גורמים לסרטן שד שאינם בשליטתנו : גנטיקה, מערך הורמונלי (גיל וסת ראשונה, גיל וסת אחרונה), צפיפות שד ועוד. אבל יש הרבה מאוד גורמים שהם בשליטתנו כגון: משקל, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, צריכה של הורמונים ואפילו עישון.
פרופ' ירושלמי-משאלי: "צריכת אלכוהול גבוהה מתבטאת ברמות אסטרוגן גבוהות יותר וגם בצפיפות שד גבוהה יותר. צפיפות שד גבוהה מקשה על גילוי מוקדם של המחלה, אך גם מהווה גורם סיכון בפני עצמו. אורח החיים שלנו הופך ליותר ויותר יושבני וגם לכך השפעה על התחלואה הכללית כמו גם על היארעות של סרטן השד"
"לגבי משקל, יש נתונים עדכניים שמצביעים על כך ש-20% מהילדים בישראל נמצאים בהגדרות של משקל יתר ואף השמנה מסוכנת. כאשר מדובר במבוגרים האחוזים גבוהים הרבה יותר. גם צריכת האלכוהול במדינה מתרחבת. יש ויכוח כמה מנות אלכוהול בשבוע נחשבות לגורם סיכון לסרטן השד. אציין כי יש עדויות שכבר מצריכה של שתי מנות בשבוע ניתן לראות עלייה בשכיחות. צריכת אלכוהול גבוהה מתבטאת ברמות אסטרוגן גבוהות יותר וגם בצפיפות שד גבוהה יותר. צפיפות שד גבוהה מקשה על גילוי מוקדם של המחלה, אך גם מהווה גורם סיכון בפני עצמו. אורח החיים שלנו הופך ליותר ויותר יושבני וגם לכך השפעה על התחלואה הכללית כמו גם על היארעות של סרטן השד".

אחת המסקנות העולות מהמחקר היא שמדינות יכולות למתן את מגמת העלייה הזו באמצעות השקעה בגילוי מוקדם ובטיפול. בארץ פועלת תוכנית לאומית לגילוי מוקדם שזוכה לשיעורי ביצוע גבוהים. מנכ"לית עמותת "אחת מתשע", טלי רוזין, מאמינה שהגיע הזמן לעדכן אותה - מתוכנית מבוססת גיל לתוכנית מבוססת סיכון. לדבריה, חשוב שנשים ימלאו שאלון הערכת סיכון וידעו מהי רמת הסיכון שלהן לחלות בסרטן שד: "ההבנה שמניעה היא האסטרטגיה הטובה ביותר באה לידי ביטוי גם במודלים כלכליים שמושתים על גורמי הבריאות המבטחים. ניתן לראות כיום השקעה של המבטחים הרפואיים במניעה של תחלואה על ידי עידוד לאורח חיים בריא עם תמריצים שונים".
עוד היא אומרת כי "הנתונים על מיליוני אבחונים חדשים של סרטן שד עלולים לגרום לתבהלה. נכון נעשה אם נאמץ אסטרטגיה של בדיקות סקר מותאמות אישית, המבוססות על הערכת סיכון. הערכה כזו צריכה להיות מבוססת על היסטוריה אישית ומשפחתית של כל אישה, היסטוריה רפואית, כמו גם אורח חיים".
בעתיד ייתכן שגם פרמטרים גנטיים מתקדמים (Polygenic Score) ייכללו במשוואה זו של הערכת הסיכון. מודל כזה ידע להבחין בין נשים שצריכות משטר הדמיות שד צפוף עם בדיקות כמו MRI שדיים לעומת כאלה שיוכלו לבצע את הבדיקות בתדירות נמוכה בהרבה. יש בכך נדבך נוסף ל"רפואה מותאמת אישית" עם על ההשלכות הנגזרות מכך.