בעקבות האישור שהעניקה השבוע המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) להקמת שני בתי ספר חדשים לרפואה, במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת חיפה, התמקדה תשומת הלב הציבורית בתנאי הלימודים שמציעים המוסדות השונים, ובעיקר בעובדה שבמכון ויצמן למדע אין שכר לימוד והסטודנטים נהנים גם ממלגות מחיה. כעת מתברר שהחשיבה מחוץ לקופסה ממשיכה גם לתנאי הקבלה. "אין צורך במבחן פסיכומטרי", מצהיר פרופ' לירן שלוש, ראש בית הספר לרפואה ומדען במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע.
איך זה בדיוק קורה? "פסיכומטרי בא לבדוק את סיכויי ההצלחה בתואר, ואילו אצלנו פיתחנו סט חדש של מבחנים שמודד בדיוק את התכונות שאנחנו מחפשים בתוכנית הייחודית", מוסיף פרופ' שלוש. הוא מסביר שהמועמדים נדרשים להיות בעלי תואר ראשון או שני במדעים או בהנדסה, עם ממוצע ציונים מעל 85. לדבריו, הליך המיון לתוכנית החדשנית יכלול מבחן ידע בביולוגיה, וכן יום "גיבוש" שבו יעברו המועמדים סדרת מבחני חשיבה אנליטית לבדיקת יכולות תכנות, וכן מבחני אישיות.
3 צפייה בגלריה
סטודנטים לרפואה. מגוון האפשרויות גדל בישראל, מתוך כוונה להגדיל את מספר הרופאים
(צילום: shutterstock)
בריאיון לאולפן ynet בנושא זה, פירטה פרופ' איילת ארז, דיקנית בית הספר לרפואה במכון ויצמן למדע: "בנינו תנאי קבלה שיעשו סלקציה לבוגרים שאנחנו חושבים שיצליחו להיות גם רופאים מעולים וגם חוקרים מעולים. לבוגרי תואר ראשון, יש תנאים מסוימים לציונים. הם צריכים קורסי ליבה, כי אנחנו מעוניינים שיבואו גם מפיזיקה, מתמטיקה ואז יוכלו לעשות אצלנו דוקטורט גם מחוץ למדעי החיים. בנינו תוכנית משפך של סינון - שמי שזכאי להרשמה יעבור מבחנים אונליין, אחר כך בריאיון אישי ויהיו גם ימי הערכה בידי כמה מעריכים, פסיכולוגים ורופאים חוקרים. השקענו בזה הרבה כי זה אינטרס שלנו שכל מי שמתקבל באמת יצליח, כי המקסימום שיתקבלו בכל מחזור זה רק 40". צפו בריאיון עם פרופ' ארז לשרון כידון באולפן ynet:
מי יהיו 40 המאושרים שיתקבלו לבית הספר החדש לרפואה?
(צילום: ליאור שרון)
אישור בתי הספר החדשים לרפואה נועד לספק מענה למחסור המתמשך ברופאים ולהפחית את התלות בלימודי רפואה בחו"ל. היעד של משרד הבריאות הוא 2,000 סטודנטים בכל שנה עד סוף העשור. בית הספר לרפואה על שם מרים ואהרון גוטווירט במכון ויצמן למדע יתרום רק חלק קטן של סטודנטים למאמץ הלאומי. הוא צפוי לפתוח את שעריו לראשונה באוקטובר 2025. בסיום הכשרתם יהיו זכאים הסטודנטים לתואר כפול – דוקטורט ברפואה ודוקטורט במחקר (MD-Phd).
פרופ' לירן שלושצילום: מכון ויצמן למדעכל מועמד יעבור שני ראיונות אישיים – האחד עם רופא והאחר עם חוקר ממכון ויצמן - כדי לבדוק את התאמתם לתוכנית. שני הראיונות ילוו על ידי פסיכולוג. פרופ' שלוש מסביר שלמרות הגישה הייחודית של התוכנית, הם לא רק מחפשים מצוינות מחקרית וקלינית: "אנחנו מחפשים מועמדים עם אנושיות גבוהה, שיהיו 'בני אדם'. כשהגדרנו אצלנו אילו תכונות אנחנו מעוניינים לראות אצל בוגר התוכנית, אז התכונה הראשונה מבחינתנו הייתה אנושיות. כדי להיות רופא אתה צריך קודם כל לרצות לטפל בבני אדם, לעזור לאנשים ולהיות אמפתי. יחד עם זה, אנחנו מחפשים מועמדים בעלי יכולת חשיבה מחקרית, אנשים יצירתיים, עם חשיבה מחוץ לקופסה ויכולת לפתור בעיות עד הסוף".
מצוינות - בלי "אפליה מתקנת"
"הקבלה לתוכנית תהיה על בסיס ההישגים בלבד", מדגיש הפרופ'. לדבריו, לא תיעשה אפליה מתקנת לאף קבוצה באוכלוסייה, והרעיון מאחורי זה הוא "מתן הזדמנות שווה לכולם".
פרופ' לירן שלוש: "אנחנו מקווים שהעובדה שאנחנו מאפשרים לימודים בחינם תפתח את בית הספר גם למועמדים מוכשרים שלפני כן התלבטו בשאלה אם לגשת ללימודים בשל שכר הלימוד. הענקת המלגות אמורה להוריד המון חסמים"
בתוכנית ילמדו כאמור עד 40 סטודנטים, אך לדברי פרופ' שלוש בשנה הראשונה התוכנית תקבל לשורותיה ככל הנראה כ-30 סטודנטים בלבד. "זו קבוצה יחסית קטנה, אנשים שיבחרו בקפידה למסלול התובעני הזה". הלימודים, כאמור, אינם כרוכים בתשלום שכר לימוד, וכל הסטודנטים זכאים למלגת קיום חודשית בסכום התחלתי של 9,000 שקלים בחודש. "אנחנו מקווים שהעובדה שאנחנו מאפשרים לימודים בחינם תפתח את בית הספר גם למועמדים מוכשרים שלפני כן התלבטו בשאלה אם לגשת ללימודים בשל שכר הלימוד. הענקת המלגות אמורה להוריד המון חסמים. לא יהיה להם זמן לעבוד ולכן אנחנו משלמים להם 'משכורת', כדי שהם יהיו מושקעים בתהליך הלימוד". עם הגשת הדוקטורט, תעלה מלגת המחיה ל-11,500 שקלים בחודש.
3 צפייה בגלריה
האם מלגת קיום חודשית תפתח שערים לקהלים חדשים בבית הספר החדש לרפואה?
(צילום: מכון ויצמן למדע)
פרופ' שלוש מדגיש שמדובר בתוכנית לימודים אינטנסיבית, שתדרוש מהסטודנטים השקעה מרובה, ושעות לימוד רבות - על פני שבע שנים וחצי: "הגעה ללימודים ב-08:15 בבוקר, שמונה שעות של לימודים עם קריאה אישית וקבוצתית, תרגילי חשיבה, התמקצעות בניתוח נתונים וכתיבת קוד. כמו כן, כבר מהיום הראשון הסטודנטים ייחשפו למערכת הרפואית. מהשבוע הראשון הם ילכו למרפאות, ידברו עם חולים, ילמדו כישורים קליניים בשיטות מתקדמות ודרך נקודת המבט של הרופא החוקר. הלימודים יתבצעו בקבוצות קטנות כדי לייצר אווירה משפחתית ומעודדת, דבר שקשה לייצר כשמרצה עומד מול 300 סטונדטים. בסופו של יום, התאמנו את שיטות הלימוד לתוצר הסופי שאנחנו רוצים לקבל".
רופא יידרש לעסוק בביג דאטה
פרופ' איילת ארז, דיקנית בית הספר לרפואה, מוסיפה, כי "אחת המטרות שלנו זה ליצור לסטונדטים אופק, כלומר שהם יוכלו להשתלב בבתי החולים, אבל בתפקיד שיאפשר להם כל הזמן לעשות מחקר. אנחנו חושבים שהבוגרים שלנו יצטרכו בעוד עשור להבין איך לעשות אנליזה לביג דאטה, להסתכל על הרפואה באופן יותר כמותי, עם כל הבינה המלאכותית וההתפתחויות הטכנולוגיות. אנחנו רוצים להכשיר אותם לזה כבר מעכשיו. כשילכו להתמחויות ותתי-התמחויות, אנחנו מאמינים שהם יהיו מאוד- מאוד מבוקשים. צריכים עדיין ליצור את האופק שלהם בתוך המערכת הקיימת של מערכת הבריאות".
פרופ' איילת ארזצילום: מכון ויצמן למדעפרופ' שלוש מוסיף כי מסלול ההכשרה הוא בין הארוכים ולכן נדרשים אנשים "מיוחדים". "אין ספק שמדובר במסלול ארוך, ויש מקומות בעולם שראינו שסטודנטים לא מסיימים אותו. עשינו צעדים רבים כדי לייעל את התוכנית אבל אנחנו דינמיים ונבצע בכל רגע הערכה של התוכנית, ואם יהיה צורך, ובהתאם לחוקי המל"ג, נשנה אותה".
פרופ' איילת ארז: "אנחנו חושבים שהבוגרים שלנו יצטרכו בעוד עשור להבין איך לעשות אנליזה לביג דאטה, להסתכל על הרפואה באופן יותר כמותי, עם כל הבינה המלאכותית וההתפתחויות הטכנולוגיות. אנחנו רוצים להכשיר אותם לזה כבר מעכשיו"
לדבריו, כל סטודנט יוכל לבחור לנטוש את התוכנית בכל שלב, ולקבל ציונים על הקורסים שעבר שיוכלו לשמש אותו במקומות אחרים. "אנחנו מקווים שהנשירה תהיה מועטה וזה גם הרעיון מאחורי הבחירה הקפדנית. מכון ויצמן הוא מקום מיוחד, ולרוב סטודנטים מאוד נהנים בו. אנחנו רוצים להכין את הסטודנטים להמשך, להתמודד ולדעת כיצד פותרים בעיה קשה מאוד בשלבים. בסופו של יום הם ילכו אחרי זה ויפגשו חולים קשים שאף אחד לא יודע כיצד לעזור להם, והם יצטרכו לקחת את המקרים האלה ולפתור אותם".
לשם גיבוש תוכנית הלימוד, יצר מכון ויצמן שיתופי פעולה עם רופאים חוקרים שאינם מהמכון, בהם פרופ' איריס ברשק ופרופ' אסף ויונטה מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר, פרופ' דינה בן יהודה מהמרכז הרפואי הדסה (יו"ר ועדת סל הבריאות) ופרופ' אמיר שלומאי מבית החולים בילינסון מקבוצת כללית שישמשו צוות הנהלה בכיר. "אני ואיילת ארז שמובילים את התוכנית מטעם המכון בנינו קבוצת הנהגה שאפשרה את התהליך. היה צורך בשילוב רופאים חוקרים משלל בתי חולים וכן רופאים ממכון ויצמן כדי לזקק מהי דמות הבוגר שלנו, זו הייתה עבודת צוות חשובה".
כאמור, המל"ג אישרה פתיחת בית ספר נוסף לרפואה. פרופ' חיים ביטרמן, דיקן בית הספר לרפואה ע"ש הרטה ופול עמיר באוניברסיטת חיפה, אומר כי תנאי הקבלה עומדים על: ציון פסיכומטרי של יותר מ-680 וסכם ציון בגרות משוקלל של יותר מ-101. לאחר מכן יעברו המועמדים מיון באמצעות מבחני אישיות, ומי שיעבור יוזמן לוועדות קבלה. "יהיו שתי ועדות קבלה לכל מועמד כדי להתרשם מהמועמד ומהיכולות שלו. רפואה זה מקצוע שמטפל באנשים ולכן אנחנו צריכים לראות שיש למועמדים את היכולות המתאימות. נחפש אנשים שרואים את עצמם נשארים לתרום ולפתח את הרפואה בצפון הארץ ואנשים שרואים ברפואה גם אמצעי מעבר לטיפול".
פרופ' חיים ביטרמןצילום: אוניברסיטת חיפהאוניברסיטת חיפה תקלוט 56 סטודנטים חדשים ותוכל לגדול בעתיד ל-66 סטודנטים. שכר הלימוד האוניברסיטאי בחיפה עומד על כ-12 אלף שקל ובבית הספר מבטיחים שיהיו מלגות, אך לא מציינים אילו וכמה. המסלול השש-שנתי ייפתח בשנת הלימודים הבאה בשיתוף המרכז הרפואי כרמל וקופת החולים כללית. גם בחיפה נפרדים מהעדפה מתקנת: "תנאי הקבלה יהיו אחידים, לא נפעיל פקטור מתקן לאף קבוצת אוכלוסייה ולאף מגדר", מצהיר הדיקן.
