בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
אירועים טראומטיים נפוצים יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב, אך התגובה של כל אדם לאותם אירועים היא ייחודית. "שני אנשים יכולים לעבור את אותו המקרה בדיוק, אחד מהם ימשיך בחייו כמעט כרגיל, בעוד שהשני יפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית קשה שתשפיע על חייו", מסביר ד"ר מיקי פולאק, פסיכיאטר בכיר ומנהל מרפאת פוסט טראומה במרכז הרפואי שיבא.
"כשאנחנו מדברים על 'אירוע טראומטי' אנחנו בעצם מדברים על אירוע בו האדם עצמו נחשף לאיום על החיים או על שלמותו הפיזית או צפה באדם אחר שהיה איום על חייו או על שלמותו הפיזית", אומר ד"ר פולאק. כוונתו היא לאירועים כדוגמת מלחמות, פיגועי טרור, תקיפה והטרדה מינית, תאונות דרכים ותאונות עבודה ועוד.
3 צפייה בגלריה
"לפעמים אנשים מגיבים לאירוע טראומטי בצורה של דיכאון, חרדה או אפילו סימפטומים גופניים שונים" ד"ר מיקי פולאק (אילוסטרציה)
(צילום: Shutterstock)
"מאורע טראומטי יכול גם להיות כזה שהאדם לא נכח בו, אך שמע על אירוע שהתרחש לאדם אחר, ובתנאי שמדובר באדם קרוב לו", הוא מסביר. "אנחנו מכירים סביב אירועי ה-7 באוקטובר מקרים שחשיפה עקיפה יותר הייתה אירוע טראומטי, כמו למשל מצב שבו אדם מדבר בטלפון עם אדם קרוב לו שנצור בממ"ד שעות ארוכות ושומע את ההתרחשויות שקורות סביבו".
לדברי ד"ר פולאק, טראומה יכולה להוביל למגוון הפרעות פסיכיאטריות, ולא בהכרח לתסמונת פוסט טראומטית (PTSD). "לפעמים אנשים מגיבים לאירוע טראומטי בצורה של דיכאון, חרדה או אפילו סימפטומים גופניים שונים – חלקם אולי יובילו אותם אל רופא המשפחה או לחדר המיון עם בעיות גופניות שלא תמיד יזהו מיד את המקור שלהן", הוא מפרט.
עם זאת, כשמדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית, ההפרעה תהיה מאופיינת באשכולות תסמינים מוגדרים, שמצריכים אבחון מקצועי וטיפול ייעודי.
אשכולות התסמינים: איך תזהו פוסט טראומה?
ד"ר פולאק מסביר כי פוסט טראומה מתבטאת לרוב בארבעה תחומים עיקריים:
תסמיני חודרנות
"זהו מצב בו הזיכרונות מהאירוע הטראומטי פולשים שוב ושוב למחשבות ולתחושות. זה יכול לקרות דרך פלאשבקים, חלומות, או זיכרונות חזותיים, קוליים ואפילו חוש הריח", אומר ד"ר פולאק. "עבור האדם שחווה אותה החוויה הזו מרגישה כאילו הוא ממש נמצא שוב בתוך האירוע".
הימנעויות
עקב הכאב הגדול שמלווה את הזיכרון הטראומטי, רבים מהנפגעים מנסים להימנע מכל טריגר שעלול להזכיר להם את האירוע. "הם עשויים להימנע ממקומות, אנשים, או אפילו רגשות שקשורים לטראומה", הוא מסביר. "הם גם נמנעים מלהרגיש באופן כללי – כך שהטווח הרגשי שלהם מצטמצם מאוד. למה שנשאר יש לרוב גוון של כעס או פחד". ד"ר פולאק מסביר כי הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית יימנעו ממקומות הומים כגון מרכזי קניות, סופר מרקט, קולנוע, בית קפה ומסעדה. "הם תופסים את העולם כמקום מאוד מסוכן, שבו בכל רגע יכול להתרחש אסון ולכן הם חוששים פעמים רבות מלצאת מפתח ביתם. בנוסף, הם נמנעים מגירויים שונים המזכירים את הטראומה כגון ריח ברביקיו, מוזיקה שהייתה באירוע, כגון מוזיקת טראנס - בקרב אנשים שחוו את מתקפת הטרור בפסטיבל ברעים. ההימנעות מצמצמת להם את החיים ופוגעת להם בתפקוד".
3 צפייה בגלריה
"אנשים שחוו אירועים טראומטיים בעבר, או התמודדו עם קשיים נפשיים קודמים – נמצאים בסיכון מוגבר", ד"ר מיקי פולאק
(דוברות המרכז הרפואי שיבא)
תסמינים של שינויים במצב הרוח ובתפיסות
הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית סובלים פעמים רבות מחוסר יכולת להיזכר בטראומה, מאשמה עיקשת סביב תפקודם בטראומה או אשמת ניצול על כך שהם שבו מהמלחמה וחבריהם לא. הם מתארים פעמים רבות איבוד עניין והנאה בדברים שאהבו לעשות בעבר כגון תחביבים, פעילות גופנית, מפגש עם חברים וחשים תחושת ניתוק מהסובבים אותם וחווים מנעד רגשי מצומצם.
עוררות יתר
אחת התופעות הקשות בפוסט טראומה היא תחושת סכנה מתמדת. "האדם מרגיש כאילו הוא תמיד בסכנה ונמצא במצב של דריכות יתר", מסביר ד"ר פולאק. "זה מתבטא בקשיים להירדם, התפרצויות זעם, חוסר שקט וחוסר סבלנות, קושי להתרכז ותחושה קבועה שהעולם הוא מקום מלא בסכנות". אפילו רעשים חזקים כמו סירנות, נפצים או טריקת דלתות יכולים לעורר בהלה גדולה.
מי עשוי לפתח פוסט טראומה – ומה אפשר לעשות?
ד"ר פולאק מדגיש כי כל אדם יכול לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית בעקבות חשיפה לאירוע שבו הוא עצמו, או אדם קרוב אליו, היה בסכנת חיים או שהרגיש איום על שלמותו הפיזית. "זה לא מעיד על 'חולשה' של האדם ויש לכך אף סיבות ביולוגיות שאינן תלויות באדם עצמו. חומרת הטראומה (כגון טראומות קרב), פציעה פיזית ואובדן אנשים קרובים מגבירים סיכון לפתח את ההפרעה. בנוסף, אנשים שחוו אירועים טראומטיים בעבר, או התמודדו עם קשיים נפשיים קודמים – נמצאים בסיכון מוגבר".
לדבריו, כל התמודדות עם טראומה נמצאת על סרגל מסוים – בעוד אנשים רבים מצליחים לעבד את האירוע ולהתגבר עליו, אחרים חווים תסמינים משמעותיים שמתחילים 'להטיל צל' על כל תחומי החיים. "כשזה קורה, חשוב לפנות לעזרה", הוא אומר. "לפעמים קשה לאדם להכיר בכך שהוא זקוק לעזרה, ולכן התמיכה של בני משפחה וחברים היא חשובה מאוד".
הטיפולים בפוסט טראומה היום מגוונים ומבוססים היטב: "טיפול פסיכולוגי, לרבות שיטות כמו CBT ועיבוד טראומה, יכול לסייע מאוד", אומר ד"ר פולאק. "חשוב גם להבין שיש רבים כמוכם – אתם לא לבד".
3 צפייה בגלריה
כשמדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית, ההפרעה תהיה מאופיינת באשכולות תסמינים מוגדרים
(ynet)
'חוזרים לחיים' – מענה ארצי לנפגעי טראומה
מי שמתמודד עם פוסט טראומה לא צריך לעשות זאת לבד. המרכז הארצי לטיפול בטראומה נפשית – 'חוזרים לחיים' – מעניק לכך פתרון רחב היקף של טיפול ותמיכה, במיוחד עבור אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם.
המרכז הוא יוזמה יוצאת דופן של המרכז הרפואי שיבא שלו ניסיון עתיר שנים בטיפול בפוסט טראומה, שנתמכת על ידי ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF), רשת Cohen Veterans Network, ארגון נכי צה"ל ואגף השיקום במשרד הביטחון. מרכזי הטיפול בפריסה ארצית – מנהריה ועד באר שבע – מציעים טיפולים פרטניים, קבוצתיים, זוגיים ומשפחתיים.
היצע הטיפולים כולל שיטות מתקדמות, החל מ-CBT טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים ועד נוירו-פידבק וטיפולים פסיכולוגיים אחרים, כחלק מתפיסה שמבקשת להשיב את איכות החיים והחוסן האישי לכל מי שמתמודד עם טראומה.
לפנייה למרכז הארצי לטראומה נפשית לחצו כאן
פורסם לראשונה: 17:40, 25.03.25
