זו אמורה הייתה להיות עוד חופשה נעימה כשהיעד הנבחר הוא תאילנד. ניר בכר, טייס משטרתי, ובת הזוג שלו עינת נחמיה, סגרו 15 ימי כיף שהתחילו ב-8 בפברואר 2025, כשעלו על טיסה ונחתו בבנגקוק. "התכנון היה שנבלה בבנגקוק שלושה ימים, שבוע באי קוסמוי ומשם לקראבי – אחד המחוזות הדרומיים היפים של תאילנד. אז תכננו".
בפועל, מה שהתחיל כחופשה הסתיים במבצע הצלה דרמטי חוצה ימים במאבק על חייו של בכר. "כבר ביום השני שלנו בבנגקוק התחלתי להרגיש לא טוב", מתאר בכר, "לפי ערכת הבדיקה שהבאנו איתנו מהארץ הסתמן שחליתי בשפעת. היה לי חום גבוה וצמרמורות, הרגשה רעה וחוסר תיאבון, ובכל זאת לא ויתרנו לעצמנו. וככה כמו שאני, חצי כוח, עלינו על טיסה לקוסמוי".
בכר (56), רס"ן, לשעבר טייס מסוקי סער בחיל האוויר בטייסת 123 – "טייסת ציפורי המדבר" – שעיקר פעילותה הוא תובלה וחילוץ לוחמים, בכללם צוותי אוויר שנטשו את כלי הטיס, אזרחים נפגעי תאונות דרכים ועוד. "השתחררתי מצה"ל ב-2003 ומיד התגייסתי למשטרה. מאז אני מיומן להטיס את שני סוגי המסוקים שברשות משטרת ישראל: אחד המיועד לאיתור נעדרים, לתיעוד עסקאות סמים, למרדף אחרי גנבי רכב ומשימות שונות נוספות, ואת המסוק השני שמיועד לכיבוי אש".
בכר גרוש ואב לינון (22), תושב תל אביב, פגש לפני שש שנים וחצי את עינת נחמיה, גרושה ואם לשניים, תושבת ירושלים ובעלת מכון יופי לכלבים. בצעדים מהוססים הם התחילו לרקום זוגיות. "בהתחלה הייתי מאוד חשדנית, לא האמנתי לו", סיפרה נחמיה, "אני לא יודעת מה בו או בסיפור החיים שלו נראה לי לא אמין, ועם ניסיון של גרושה, אני יודעת שלא חסרים מתחזים בשוק ההיכרויות, מה גם שאנחנו שונים שמים וארץ. כך שהתקרבנו אחד לשני בזהירות ובהיסוס".
7 צפייה בגלריה
פרופ' איזביצקי: "כשקיבלתי את הדמיית הריאות של ניר, נבהלתי. הן היו לבנות, חסרות חיים". בתמונה: בכר במהלך האשפוז בתאילנד
(צילום: פרטי)
הזוגיות שנבנתה אט-אט התנהלה כשכל אחד חי בעירו עד שלפני ארבע שנים הם איחדו כתובות בירושלים. "זה היה התנאי שלה ולא רציתי לוותר עליה, אז נאלצתי לעבור לעיר שלקח לי שנים להבין אותה ואת המנטליות של תושביה". מחבלי הלידה הקשים התפתחה, לדבריהם, זוגיות חברית, תומכת ויציבה כפי שהוכח כאשר לחייו של ניר נשקפה סכנת מוות ועינת לא עזבה אותו לרגע.
"כשנחתנו בקוסמוי גם עינת פיתחה תסמיני מחלה זהים לשלי אבל לפי הבדיקה זו לא הייתה שפעת", מספר בכר, "נזרקנו בחדר במלון חולים, קודחים מחום ומושבתים ועוד לא מבינים שהלך על הטיול שלנו".
החום עלה – והמצב הידרדר
חולפים יומיים ומצבם החמיר. עינת פיתחה חום גבוה של 39.4 מעלות, וניר חש שבריאותו מידרדרת. אמבולנס מקומי פינה אותם לבית חולים, שם אשפזו את עינת עם עירוי נוזלים ותרופות, ואילו ניר הועבר ליחידה לטיפול נמרץ בעקבות החמרה במצבו – קריסת ריאה.
ניר בכר במהלך האשפוז
"כשעינת הבינה שאני בסכנה, היא ביקשה מהרופאים שינתקו אותה מהעירוי, ומרגע זה היא הייתה הזרוע הביצועיסטית שהפעילה את כל הקודקודים בישראל, כשהיא עצמה בקושי עומדת על הרגליים", מתאר בכר. חסרי אונים מצאו את עצמם בני זוג בריאים ופעילים בארץ רחוקה כשהם חולים מאוד. למחרת אשפוזם נפלה להם על הראש בשורת איוב שגם הריאה השנייה של בכר קרסה. "עדכנתי את הטייסת ואת המשפחה של ניר. הגרושה שלו ובעלה עבדו מול חברת הביטוח ואחיו הגדול קישר בין הקצוות".
ניר בכר: "כשעינת הבינה שאני בסכנה, היא ביקשה מהרופאים שינתקו אותה מהעירוי, ומרגע זה היא הייתה הזרוע הביצועיסטית שהפעילה את כל הקודקודים בישראל, כשהיא עצמה בקושי עומדת על הרגליים"
מנקודת הקיצון הזו מתחיל משחק העברת כדור, כשאחד מפעיל אחר והאחר מפעיל אחר והשרשרת האנושית הזו, בסופו של דבר, תציל את חייו. "במסגרת התפקיד שלי אני גם עוקבת לאורך השנים אחרי המערך האווירי המשטרתי", מתארת ד"ר ולרי שושן, קרפ"רית משטרת ישראל. "כך שלא נראה לי מוזר כשטייס מתקשר ומספר לי על קולגה שלו, ניר בכר, שריאותיו קרסו ושהוא מאושפז בבית חולים קטן, מורדם ומונשם. הוא גם עדכן שיש לניר ביטוח פרטי אבל רצינו לספק מעטפת תמיכה נוספת". מרגע זה מפעילה ד"ר שושן חמ"ל להצלת חייו של בכר.
ד"ר ולרי שושן, קרפ"רית משטרת ישראלצילום: באדיבות דוברות המשטרה"משטרת ישראל דואגת לשוטרים שלה גם ממרחק יבשות, וכשהבנתי שמצבו קשה ומדאיג חיפשתי קליבר בתחום רפואת הריאות", מספרת ד"ר שושן, "כיוון שיש בינינו היכרות ארוכת שנים, פניתי לפרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק, ובמקביל יצרתי קשר עם מנכ"ל חברת הביטוח של ניר. עדכנתי את מפקד הטייסת והבנתי שלפרויקט הצלת החיים המורכב הזה מתחייב משהו סדור ומובנה".
ד"ר שושן, קרפ"רית משטרת ישראל: "כשהבנתי שמצבו קשה חיפשתי קליבר בתחום רפואת הריאות. פניתי לפרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק, ובמקביל יצרתי קשר עם מנכ"ל חברת הביטוח של ניר. עדכנתי את מפקד הטייסת והבנתי שלפרויקט הצלת החיים המורכב הזה מתחייב משהו סדור ומובנה"
היא פנתה למשאבי אנוש של המשטרה, שאישרו לה לשכור בתשלום את שירותיו של מומחה הריאות ובכך להבטיח לעצמם את מעורבותו וזמינותו 24/7. הכדור מגיע לפתחו של פרופ' איזביצקי. "הבנתי מהרופאה המשטרתית שמצב הטייס בכי רע ומסוכן, ושהם רוצים להעביר אותו לבית חולים גדול ועדכני בבנגקוק שמצויד גם באקמו – מכשיר המדמה פעילות לב ריאות", אומר פרופ' איזביצקי, "התקשרתי לרופאים בקוסמוי שעדכנו אותי ברוח טובה והעבירו אליי את ההדמיות ואת תוצאות הבדיקות".
7 צפייה בגלריה
פרופ' איזביצקי (מימין), שניהל את החמ"ל הרפואי מהארץ, וניר בכר
(צילום: דוברות שערי צדק)
כשהוא מחוסר הכרה, הוטס ניר לבית החולים בבנגקוק, שם הועבר ליחידה לטיפול נמרץ, ולעינת נאמר ש-24 השעות הקרובות הן קריטיות. לבקשת פרופ' איזביצקי, בכל חצי שעה צילמה עינת את המדדים שבמוניטור, שלחה לחבר מהטייסת שהוריד אותם לתוכנת אקסל ושלח למומחה הריאות. "כשקיבלתי את הדמיית הריאות של ניר, נבהלתי. הן היו לבנות, חסרות חיים", מספר פרופ' איזביצקי, "ואם לא די בזה, בתוך יממה הוא עובר אירוע לבבי. זה כבר היה יותר מדי והרגשתי שאני חייב לנהל את ההצלה שלו מקרוב. נערכתי לטוס לשם אבל נזכרתי שלאחד מהרופאים במכון הריאות שלנו, ד"ר וורן איזקוב, יש התמחות כפולה: בריאות ובטיפול נמרץ, והוא טס לבנגקוק".
הדרמה להצלת חייו מקרוב ומרחוק צברה תאוצה והתעצמה. כשניר עדיין בסכנת חיים הזעיקה עינת את בתה נועה ובהמשך יצטרף גם בנו ינון. "לא עזבנו אותו לרגע", משתפת עינת, "עשינו לו מסאז'ים, ליטפנו אותו, דיברנו אליו, נישקתי אותו שירגיש שהוא לא לבד". בישראל, המשיך פרופ' איזביצקי להתעדכן כמה פעמים ביום ואף ייעץ לרופאים התאילנדים, שכיבדו את דעתו ויישמו את ההמלצות הטיפוליות שלו. ד"ר איזקוב הישראלי לא מש ממיטת הטייס החולה אנושות, ותיווך בין שני בתי החולים.
ניר בכר במהלך האשפוז
מהאקמו ועד ההליכון: הדרך חזרה לחיים
"אחרי שישה ימים יצאתי מכלל סכנה. העירו אותי, ניתקו אותי מהמנשם והצלחתי לנשום עצמונית אבל הייתי סמרטוט", משחזר בכר, "חלש, רזה, סיעודי, חסר תיאבון ובעיקר בלי זיכרון. מה אני עושה שם בכלל? מה קרה לי? עדכנו אותי ויום אחר כך כשניסו להוריד אותי מהמיטה, בקושי יכולתי להרים רגל. הייתי צריך ללמוד ללכת".
כשהוא נתמך בהליכון ומטופל בפיזיותרפיה נשימתית, ירד לו האסימון והוא התחיל לשקוע במחשבות קודרות. "כשהבנתי שאני לא יכול ללכת ללא תמיכה, שאלתי את עצמי מה יהיה איתי? זהו, נגמר? לא אוכל לטוס יותר? כי הטסה דורשת אנרגיה, מחשבה ותכנון, ואיפה אני ואיפה זה? נבהלתי מהלך הרוח הזה ובשנייה הכנסתי את עצמי ל'מוד' של קורס טיס: להתמקד בעכשיו. להסתכל על היום. ומהרגע שהתובנה הזו התקבעה, קרעתי את עצמי בשיקום. לא נחתי, נתתי עבודה בראבק. וכשהמטפלים סיימו לתרגל איתי, המשכתי לבד ואחרי שבוע כבר הלכתי יציב ובלי עזרה ובכל יום הרגשתי עוד שיפור קטן".
בכר: "אחרי שישה ימים יצאתי מכלל סכנה. העירו אותי, ניתקו אותי מהמנשם והצלחתי לנשום עצמונית אבל הייתי סמרטוט, חלש, רזה, סיעודי, חסר תיאבון ובעיקר בלי זיכרון. יום אחר כך כשניסו להוריד אותי מהמיטה, בקושי יכולתי להרים רגל. הייתי צריך ללמוד ללכת"
7 צפייה בגלריה
עשה את הלא-ייאמן: הטייס ניר בכר חזר למסוק המשטרה אחרי דרמה רפואית חובקת עולם
(צילום: ניר בכר)
כמעט חודש אחרי שהגיעו לתאילנד הוא שוחרר מבית החולים וטס חזרה לארץ בליווי רופא שנשלח אליו מישראל, מטעם חברת הביטוח. מהשדה הוא התפנה באמבולנס לשערי צדק וראה לראשונה את הרופא הישראלי שטיפל בו במסירות מרחוק. "תכננתי לאשפז את ניר ולהעביר אותו בדיקות חיוניות אבל לתדהמתי, מצבו היה כל כך מניח את הדעת שבצהריים שחררתי אותו הביתה כשאני נדהם מההחמרה ומהשיפור הדרמטיים שלו ממאה לאפס ומאפס למאה", אומר פרופ' איזביצקי.
בארץ, ניר המשיך לתת עבודה והתאמן לחיזוק הגוף במכון הכושר של היחידה. המדיטציה שתרגל הרבה לפני שחלה, מסייעת לו לדבריו במישור המנטלי והרגשי. הוא חזר, לדבריו, לאותו ניר שעלה על הטיסה לבנגקוק, חזר ליחידה וביום חמישי השבוע חזר לטיסה ראשונה, אמנם לא כקברניט המסוק, אבל כאיש צוות.
"ניר פגש את המוות במרחק של שבריר שנייה וההחלמה שלו היא נס רפואי. מחשש שלא יקורקע זמן ממושך מדי ותחת נוהלי רשות התעופה האזרחית, אני מאשרת לו לחזור לטיסות", אומרת בהקלה הקרפ"רית המשטרתית.
פורסם לראשונה: 07:00, 18.04.25
