אחד מכל חמישה ישראלים (20.5%) מעשן. שיעור זה גבוה מאשר בממוצע המדינות המפותחות (OECD). שיעור המעשנים בקרב גברים בוגרים עומד על 28.1% ואילו אצל נשים 13.1%. דוח העישון של משרד הבריאות שאותו הגיש הבוקר (יום ד') שר הבריאות אוריאל בוסו לכנסת מציין כי עישון גורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כ-10% מהם בקרב לא-מעשנים שנחשפו לעישון של אחרים (עישון כפוי), כתוצאה ממחלות ממאירות, מחלות לב וכלי דם ובכללן שבץ מוחי, מחלות נשימה, סוכרת ועוד.
בעולם מתים מדי שנה כשמונה מיליון בני אדם כתוצאה מעישון, ומחצית מכלל המעשנים צפויים לחלות ולמות מתחלואה שנגרמת בעקבות העישון. 26.0% מהמרואיינים הלא-מעשנים דיווחו שהם חשופים לעישון כפוי. המקומות המועדים ביותר לחשיפה לעישון כפוי בקרב לא-מעשנים היו אצל חברים/משפחה (50.6%) ובמקומות ציבוריים פתוחים (47.4%).
3 צפייה בגלריה
באר שבע מצטיינת באכיפה נגד מעשנים במרחב ציבורי, הרצליה הרבה פחות
(צילום: Leonard Zhukovsky, S1001 / Shutterstock.com)
אבל מתברר שבכל הנוגע לאכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים - המצב רחוב מלהיות מזהיר. רוב הרשויות בישראל לא סופרות את משרד הבריאות ואפילו לא מדווחות. מתוך 257 רשויות מקומיות בישראל, רק 51 הגישו את דוח האכיפה לשנת 2023, לעומת 81 שעשו זאת בשנה שקדמה. ב-2023 ניתנו 3,864 דוחות וקנסות, ירידה חדה לעומת 10,115 דוחות ב-2022.
מהנתונים עולה שהרשויות המובילות שפעלו לאכוף ולצמצם חשיפה לעישון כפוי במרחב הציבורי היו באר שבע (1,127 קנסות), רמת גן (553) וחדרה (509). היו גם כאלה שהסתפקו בדוח אחד בשנה כמו הרצליה, דימונה ונשר. 14 רשויות לא נתנו קנסות ב-2023 בהן קריית אתא, אור יהודה, אריאל ומגדל העמק. 15 רשויות דיווחו שהן כלל לא אוכפות את החוק, בהן ראש העין, קריית מלאכי, שפרעם, ירוחם, שדרות וביתר עילית.
רק שתי רשויות נתנו דוחות על שימוש בסיגריה אלקטרונית במקום ציבורי: רמת גן וגבעתיים. נציין כי החוק מתייחס לעישון סגריה המכילה טבק וסיגריה אלקטרונית באופן זהה וכי עישון או אידוי של סיגריה אלקטרונית אסור במקומות הציבוריים בהתאם להוראות המוגדרות בתוספת לחוק למניעת עישון הציבוריים.
החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים מסמיך את ראש הרשות המקומיות ומי שהוסמך לכך מטעמו לאוכפו. הכסף שמתקבל מהקנסות על מפרי החוק נכנס לקופת הרשויות המקומיות. מתוך 51 מהרשויות המקומיות המדווחות, 22 רשויות דיווחו כי מונו 156 פקחים במהלך שנת 2023. מהנתונים עולה כי קיימים 620.5 תקנים האוכפים את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, מציינת בדוח כי העישון בישראל התרחב בימי המלחמה. מאז 7 באוקטובר אנו עדים לדיווח על עלייה במספר המעשנים בקרב צעירים ומבוגרים. מנתונים שנאספו בסקרים שנעשו על-ידי חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, נמצא כי בקרב אוכלוסיית המפונים יש כ-4.5% המדווחים על התחלת עישון ביחס לכ-2.5% בכלל האוכלוסייה. כמו כן, 56% מקרב המעשנים מדווחים על הגברת העישון ושימוש תדיר במוצרי הטבק והאידוי מאז תחילת המלחמה. נתוני משרד הבריאות נתמכים גם בדיווח רשות המיסים שמראים עלייה בהיקף צריכת הסיגריות ומוצרי הטבק והאידוי מתחילת המלחמה.
שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הערבית היה גבוה מהשיעור בקרב האוכלוסייה היהודית: 23% לעומת 19.9% בקרב יהודים. 39.09% מהגברים הערבים מעשנים לעומת 25.6% מהגברים היהודים. 14.6% מהנשים היהודיות מעשנות לעומת 6.3% מהנשים הערביות. שיעורי העישון יורדים עם הגיל בגברים, ואילו אצל נשים יהודיות שיעורי העישון דומים בטווח הגילים 49-21 ומעט נמוכים יותר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר.
שיעורי העישון מושפעים מרמת ההשכלה והשכר. הם גבוהים יותר במרואיינים בעלי השכלה נמוכה של עד 12 שנות לימוד (24.9%) בהשוואה לבעלי השכלה של יותר מ-12 שנות לימוד (15.7%).
בהשוואה בין חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים באוכלוסייה היהודית בלבד, שיעור העישון הגבוה ביותר נמצא בקרב מסורתיים (25.6%), וספציפית בקרב גברים מסורתיים (34.1%). לעומת זאת, השיעור הנמוך ביותר נצפה בקרב חרדים (9.8%), ובפרט בקרב נשים חרדיות (2.0%).
שיעור המעשנים שדיווחו על צריכה של למעלה מ-20 סיגריות ביום היה גבוה יותר בערבים בהשוואה ליהודים, הן בגברים והן בנשים, וגבוה יותר בגברים בהשוואה לנשים, הן בערבים והן ביהודים. הגיל הממוצע (בשנים) להתחלת עישון סיגריות במרואיינים המעשנים בהווה או בקרב מי שעישנו בעבר היה 18.3 בגברים יהודים, 20.6 בגברים ערבים, 19.7 בנשים יהודיות ו-25.2 בנשים ערביות.
בין השנים 2023-2016 נרשמת מגמת ירידה בשיעורי העישון רק בקרב נשים יהודיות. בשאר קבוצות האוכלוסייה והן בסך האוכלוסייה לא נצפו שינויים מובהקים בשיעורי העישון בשנים אלו.
כ-13%-16% מהילדים בישראל בכיתות ה' עד י"ב התנסו בעישון סיגריות רגילות, בסיגריות אלקטרוניות ובעישון נרגילה. שכיחות השימוש עולה עם הגיל ונפוצה יותר בקרב בנים, ובקרב תלמידי המגזר הערבי.
עם העלייה בגיל, עולה גם השימוש במוצרי טבק. ניכרת עלייה באחוז התלמידים שמעשנים סיגריות לפחות פעם בשבוע מ-6% ב-2019 ל-8% ב-2023. העלייה משמעותית יותר בקרב הבנות (מכ-3% בשנת 2019 לכ-6% בשנת 2023). הממצאים מראים שהתלמידים בישראל בגילי 11, 13 ו-15 מדורגים במקום ה-30 מבין 42 מדינות עם כ-9.9% אחוזים מהתלמידים המדווחים כי התנסו אי פעם בעישון סיגריה רגילה.
עלות נזקי העישון אדירה
הערכת העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות האחרונה שבוצעה היא כ-1.7 מיליארד שקל בשנה. עלויות עקיפות נוספות לכל המשק נגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות, עקב אובדן כושר עבודה וימי מחלה, והן מוערכות בכ-1.9 מיליארד שקל בשנה. ייתכן שמדובר בהערכת חסר שכן היא נמוכה מאוד בהשוואה למודלים ולמחקרים דומים ממדינות מערביות שונות.
בנוסף לעלויות העישון למשק, על פי הערכות, משקי הבית בישראל הוציאו בשנת 2023 קרוב ל-10 מיליארד שקל על רכישת מוצרי עישון למיניהם. הוצאה זו מחושבת רק ל"משק בית מעשן". בהתחשב בשיעורי העישון הגבוהים יותר במשקי בית מהעשירונים הנמוכים, הרי שמשמעותה רבה יותר שכן הכסף הזה יוצא על חשבון הוצאות אחרות של משק הבית ובכך נפגע אפילו הביטחון התזונתי של אותן משפחות.
3 צפייה בגלריה
ההוצאות על עישון פוגעות אפילו בביטחון התזונתי של משפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך
(צילום: shutterstock)
לפי נתוני רשות המיסים, הכנסות המדינה ממיסי קנייה על כל מוצרי הטבק בשנת 2023 היו כ-8.3 מיליארד שקל. הכנסות המדינה ממיסי קנייה על סיגריות מיובאות היו כ-6.741 מיליארד שקל ובנוסף כ-444 מיליון שקל על סיגריות בייצור מקומי. מיסי קנייה על מוצרי טבק אחרים (טבק לעישון, טבק לנרגילה, טבק למקטרת, סיגרים, יחידות טבק לחימום) הוסיפו לקופת המדינה עוד כ-772.5 מיליון שקל.
יבוא הטבק לגלגול עצמי עמד בשנת 2023 על 423.6 טונות טבק לעומת 415 טונות טבק לגלגול בשנה שקדמה, 473 טונות בשנת 2021 ו-496.6 טונות ב-2020. הירידה המתמשכת נובעת מהעלאת המס על טבק לגלגול עצמי וסיגריות שאושרה בפברואר 2019, שהכפילה פי 2.5 את נטל המס על הטבק לגלגול עצמי והכפילה את מחירו לצרכן. יבוא סיגריות אלקטרוניות שומר על יציבות.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, אמר עם הגשת דוח העישון: "משרד הבריאות, יחד עם שותפים רבים, מקדמים יחד מהלכים על מנת לצמצם חשיפה של כלל האוכלוסייה ובייחוד של בני הנוער לכלל מוצרי העישון. לאחרונה הושלמו תהליכים שונים בתחומי רגולציה וחקיקה שהביאו את מדיניות המאבק בעישון בישראל למקום מכובד בהשוואה למדינות בעולם המערבי. המאבק מאתגר היות שאנו מתמודדים עם שחקנים מתוחכמים, שמחפשים כל דרך אפשרית להחדיר את המוצרים לשוק ולהגיע בעיקר לצעירים".
