פרופ' יצחק ורסנו, רופא ילדים מיתולוגי וממקימי בית החולים שניידר לילדים מקבוצת כללית, הלך לעולמו בגיל 92 חודש בדיוק לאחר מות אשתו רבקה. "הוא נפטר משברון לב", אמר ל-ynet בנו רוני וסיפר שאביו לימד עד יומו האחרון והמשיך להעמיד דורות של רופאים: "גם בשבוע שעבר הוא העביר הרצאות בזום לסטודנטים. אמא שלי נפטרה לפני חודש וזה שבר אותו. הם היו ביחד 65 שנה". פרופ' ורסנו הותיר שני בנים ושבעה נכדים.
"לצערי, הוא נפטר בבית. מי שבא לפנות אותו היו מחברת קדישא וזק"א", סיפר הבן, "הבחור מזק"א שנכנס לפה שאל אותי אם זה פרופ' רסנו. אמרתי לו כן. הוא היה מאוד נסער ונרגש. הוא אמר לי 'לפני 20 שנה נולדה לי פגה במשקל 700 גרם ואבא שלך הציל את החיים שלה. היום היא התחתנה בזכות אבא שלך. היא חיה והיא התחתנה ואני נסער ונרגש שהיום אני בא לכאן'".
2 צפייה בגלריה
"מימש את שבועת הרופא בצורה הכי ערכית ועממית". פרופ' יצחק ורסנו שהלך לעולמו ואשתו רבקה שנפטרה חודש לפני כן
(צילום: באדיבות המשפחה)
מנהלת בית החולים שניידר, ד"ר אפרת ברון-הרלב, סיפרה בריאיון לשרון כידון באולפן ynet: "לפני בערך שנה וחצי, הוא הגיע אליי למשרד, כבר הרבה אחרי שהוא פרש לגמלאות ועדיין לימד וחינך. הוא אמר לי שהוא רוצה לתרום כסף לבית החולים. הסתכלתי עליו, יש לי כל כך הרבה כבוד אליו, ופתאום יצא לי המשפט הזה מהפה 'פרופ' ורסנו, אני חושבת שהשתגעת'. מרוב שהייתי המומה, אמרתי לו משהו שבחיים לא הייתי אומרת". צפו בריאיון המלא:
בית החולים שניידר נפרד מרופא הילדים האגדי פרופ' יצחק ורסנו
(צילום: מיקי שמידט)
לאחר סיום לימודיו בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ב-1962, החל פרופ' ורסנו את התמחותו במחלקת הילדים בבילינסון דאז ולימים מרכז שניידר לרפואת ילדים. פרופ' ורסנו סיים את התמחותו ב-1968 והיה שותף בהקמת מערך רפואת ילדים מתקדם בדומה לבתי חולים לילדים בעולם ושלא היה דומה לו בארץ באותם הימים. קיומו של מערך זה היה ללא ספק היה אחד הגורמים החשובים להחלטתו של אירווינג שניידר לבחור את החטיבה הפדיאטרית של בילינסון כבסיס להקמת בית החולים הראשון בישראל לילדים, מרכז שניידר.
הבן רוני: "אבא היה בנאדם של אנשים וזה לא משנה מה הרמה של האנשים – מהפשוטים ביותר – כל מי שפנה אליו לעזרה או כל מי שהוא טיפל בו או עזר לו, הוא היה מסור אליו ברמה טוטאלית"
ב-1977 נוסדה היחידה לאשפוז יום בבילינסון בהנהלתו של פרופ' ורסנו. במשך פעילותו רבת השנים במחלקת הילדים בבילינסון, השרון, ובהמשך בשניידר עד פרישתו ב-1998 כרופא בכיר, סגן מנהל ומנהל מחלקות, היה פרופ' ורסנו שותף ומעורב בהתמחותם וחינוכם של מתמחים, סטאז'רים וסטודנטים רבים. לא מעט מהמתמחים שלו הגיעו להישגים ולעמדות אקדמאיות וניהוליות מכובדות בארץ ובחו"ל. בשנותיו האחרונות, נמנה עם צוות של היחידה לניהול סיכונים, ועסק כאמור בהדרכת סטודנטים ומתמחים. לאורך השנים שימש בין היתר כראש החוג לפדיאטריה (רפואת ילדים) באוניברסיטת תל אביב וכיו"ר איגוד רופאי הילדים.
"אני חושב שהדבר שהיה הכי חשוב לו זה לעזור לאנשים", אומר בנו רוני, "הוא היה בנאדם של אנשים וזה לא משנה מה הרמה של האנשים – מהפשוטים ביותר – כל מי שפנה אליו לעזרה או כל מי שהוא טיפל בו או עזר לו, הוא היה מסור אליו ברמה טוטאלית. זה הערך שהיה בבסיסו. כשמדברים על שבועת הרופא אני חושב שהוא מימש את התפיסה שלו בצורה הכי ערכית ועממית. לאורך השנים אלה הערכים שהוא הנחיל כלפינו וגם כלפי כל דור הרופאים והרופאות שהוא טיפח אותם וגידל אותם – זה היה הנושא הזה".
"להסתכל לילדים בעיניים"
הבן מספר שמאז הלוויה הגיעו עשרות רופאים ובהם פרופסורים להוקיר תודה ולספר שאביו היה זה שגרם להם לאהוב את מקצוע הרפואה. "הם אמרו: הוא ידע תמיד, גם במקרים שהיו תלמידים וסטאז'רים שנכשלו, הוא תמיד נתן לנו את הגב וידע איך לתמוך ולעזור לנו כדי שנגיע לאן שנגיע. נתנו לי לא מעט דוגמאות של רופאים שהוא ליווה אותם ובזכותו הפכו לפורצי דרך".
2 צפייה בגלריה
העמיד דורות של רופאים והמשיך לחנך עד יומו האחרון. פרופ' יצחק ורסנו, אגדה בחייו
(צילום: באדיבות המשפחה)
רוני ורסנו העלה על נס גם את תרומת אביו בנושא אשפוז היום של ילדים. "זה לא היה קיים בארץ ואבא שלי הוא הראשון שהנחיל וטען שהרבה יותר נכון למשפחה ולילד. הוא חשב בעיניים של המשפחה והילד – לא בעיניים של הקופה, שהילד יהיה כמה שעטוף במסגרת משפחתית. הוא מיסד לראשונה בישראל את המושג מחלקת אשפוז יום לילדים והנושא הזה אחרי זה גדל ושוכפל ברחבי הארץ. הוא הראשון שהקים את מחלקת אשפוז יום לילדים והיו מלחמות לא קטנות כדי למסד את תפיסת העולם הזאת".
מנהלת שניידר: "פרופ' ורסנו הנחיל תרבות שמתייחסת לילד ולמשפחה שלו קודם כל כאנשים, כמשפחה, אפילו האחים של הילדים שנמצאים אצלנו. חלק מהתהליך של ההבראה שלהם זה מתן התקווה, זה להסתכל בעיניים, לדבר ולתקשר"
מנהלת שניידר סיפרה שפרופ' ורסנו "הנחיל תרבות שמתייחסת לילד ולמשפחה שלו קודם כל כאנשים, כמשפחה, אפילו האחים של הילדים שנמצאים אצלנו. חלק מהתהליך של ההבראה שלהם זה מתן התקווה, זה להסתכל בעיניים, לדבר ולתקשר. לא רק להכניס עירוי או טובוס (צנתר המוחדר לתוך קנה הנשימה) או לעבור ניתוח, ואני חושבת שזה בדיוק מה שהנחיל פרופ' ורסנו - להסתכל לילדים בעיניים, להקשיב, לדבר איתם, עם ההורים שלהם. להתייחס לסביבה שלהם, להתייחס לתרבות שלהם, שממנה הם הגיעו. זה חלק מתהליך ההבראה והריפוי".
היא סיפרה כאמור על החלטת פרופ' ורסנו לתרום מכספו לטובת קרן שתיפתח על שמו, "שהכסף הזה ייועד לחוקרים צעירים בתחומים קליניים. הוא רצה שחוקרים צעירים ידעו לחקור מחקר קליני ושניתן להם מלגות. פעם בשנה יש לנו ועדה, עכשיו זאת הייתה הפעם השנייה, ושמחתי שהוא יכול היה להיות בטקס הזה, שבו אנחנו מעניקים מלגות על שם פרופ' יצחק ורבקה ורסנו".
