הוא שקט, כמעט תמיד נטול תסמינים – אבל עדיין נחשב לגורם הסיכון מספר אחת לתחלואה ותמותה בעולם המערבי: גם בשנת 2025 יתר לחץ דם, הידוע בכינויו "הרוצח השקט", ממשיך לגבות חיים, בעיקר כשמדובר במקרים שאינם מגיבים לתרופות.
כעת, בשורה רפואית משמעותית מציעה תקווה חדשה למיליוני חולים: מחקרים חדשים שהוצגו בחודש האחרון בשני כנסים בינלאומיים מצביעים על הצלחה יוצאת דופן של טכנולוגיית טיפול חדשנית, שמבוססת על צריבת עצבים סביב עורקי הכליות בפרוצדורה זעיר-פולשנית, הדומה לצנתור לב.
4 צפייה בגלריה
"יכול להיות שיש לך, אבל לא תרגיש את זה כי הוא לא מתבטא בכאבים בחזה או בחולשה". יתר לחץ דם
(צילום: shutterstock)
יתר לחץ דם גובה קורבנות בעולם יותר מעישון, מחלת הסוכרת או כולסטרול גבוה. כך מדגיש פרופ' ירון ארבל, קרדיולוג ומצנתר בכיר במרכז הרפואי איכילוב. "הוא שכיח מאוד. בגילים מבוגרים הוא קיים בערך אצל 80 אחוז מהאוכלוסייה. בגילים צעירים גם סובלים ממנו, אך באחוזים יותר נמוכים", הוא מסביר.
אחת הבעיות המרכזיות, לדבריו, וגם זו שהעניקה לו את הכינוי הידוע לשמצה, היא שחולים רבים כלל לא מודעים לכך שהם סובלים ממנו: "אם אתה לא בודק – אתה לא יודע", הוא אומר, "יכול להיות שיש לך, אבל לא תרגיש את זה כי הוא לא מתבטא בכאבים בחזה או בחולשה".
מסיבה זו, לדבריו, לא מעט חולים מתגלים לגמרי במקרה: "מדי שבוע אנחנו מאבחנים אנשים עם לחץ דם גבוה, רק בזכות זה שהם הלכו לעשות חיסון נגד שפעת והאחות בדקה להם לחץ דם. זה אחד הלקחים שאני אומר לאנשים – שבכל הזדמנות יבדקו אם יש להם לחץ דם. כי אין דרך לדעת בלי לבדוק. כמו כולסטרול – בלי לעשות בדיקות, לא תדע".
ההשפעות הרסניות. "הלחץ הגבוה בכלי הדם שוחק את כלי הדם מבפנים, פוצע אותם – ולאורך זמן, בגלל שהלב עובד 24/7 – הם נפגעים והם נהרסים, מה שגורם למחלות לב", מסביר פרופ' ארבל, ומתריע כי הסכנות לא נגמרות כאן: "הוא פוגע בכליות, ואף גורם לדמנציה. למעשה הוא מהווה את אחת מהסיבות המרכזיות בעולם לדמנציה".
כשהתרופות פשוט לא עובדות
לנוכח הנזקים החמורים שיתר לחץ דם עלול לגרום – טיפול מוקדם ויעיל הוא הכרחי. אך למרות ההתקדמות הרפואית והכלים הקיימים, רבים מהחולים עדיין מתקשים להגיע לאיזון, וההתמודדות נותרת מורכבת.
"יש מספר דברים שאנחנו עושים לטיפול ביתר לחץ דם", מסביר פרופ' ארבל. "הדבר הראשון זה שיפור אורח חיים – להוריד מתח, לישון טוב, לרדת במשקל, לעשות פעילות גופנית, לאכול בריא, להימנע ממלח או מעודף אלכוהול בתזונה. אנחנו יודעים שהדברים האלה עוזרים. לאנשים שלא מסתדרים עם זה – אנחנו נותנים טיפול תרופתי".
4 צפייה בגלריה
"זה לא קסם – אבל זה מאוד בטוח, וזה עובד". צנתור עורקי הכליות באמצעות צריבת קצות העצבים לטיפול בלחץ דם עמיד
אבל גם כאן יש בעיה: "סטטיסטית, בכל המדינות בעולם, בערך 50% מהאנשים לא מגיעים לאיזון לחץ הדם עם התרופות", הוא אומר. "אצל חלק זה קורה בשל חוסר מודעות, אי-התמדה בטיפול או תופעות לוואי, ואילו אצל חלק יש עמידות ביולוגית ללחץ דם. אצל אנשים אלה התרופות מורידות קצת, אבל לא מספיק, ואז בעצם – עד היום לא היו לנו הרבה אפשרויות. זה גם מביא אותנו לדילמה קלינית קשה - האם להוסיף עוד תרופות, שמעלות גם את הסיכון לתופעות לוואי, או למצוא פתרון אחר".
עם זאת לדבריו, כיום יש כבר אופציה אחרת. "אם אתה רוצה להשוות את זה לעולם המודרני, תחשוב שפעם מישהו עם עודף משקל היה צריך לבחור בין דיאטה לניתוח בריאטרי. היום יש גם את הזריקות. אז היום – הטיפול החדש הוא כמו זריקות הרזיה. זה לא קסם – אבל זה מאוד בטוח, וזה עובד. ומאושר על ידי משרד הבריאות הישראלי וה-FDA האמריקני".
פרופ' ירון ארבל על הטיפול: "אנחנו נכנסים עם שרוולית קטנה לעורקי הכליה ומשבשים את הפעולה של העצבים שמפעילים אותה. לאחר מכן הגוף עובר איזשהו תהליך שינוי – לחץ הדם יורד תוך מספר שבועות עד חודשים. זה לא קסם, אבל לאורך זמן הלחץ דם יורד בצורה מרשימה"
הטיפול החדש, שמכונה דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation) מציע גישה חדשנית למאבק ביתר לחץ דם עמיד: במקום להוסיף עוד ועוד תרופות, הוא פועל ישירות על המנגנון שמווסת את לחץ הדם – הכליות.
"הכליות הן האיבר שאחראי על ויסות לחץ הדם בגוף", מסביר פרופ' ארבל. "הן מסננות את הדם, יוצרות שתן, ומווסתות את מאזן הנוזלים בהתאם לצרכים של הגוף – אם שתית מעט, הן מעלות את לחץ הדם כדי לשמור על נוזלים; אם שתית הרבה, הן מורידות אותו". אלא שלדבריו, אצל חלק מהאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה, בעיקר כאלה שלא מגיבים היטב לטיפול התרופתי, הכליות פועלות ביתר – כאילו "נשארו תקועות" במצב של חירום.
"הן מפרישות חומרים שגורמים ללחץ דם לעלות. אין לנו הסבר למה זה קורה במדויק, יש גנים מסוימים שנמצאו קשורים לזה, הוא אומר, "אנחנו חושבים שמשהו במנגנוני הוויסות שלהן נפגם והן עובדות בעודף, ממש כמו ילד היפראקטיבי שקצת יותר מדי פעיל".
במצבים כאלה, התרופות הקיימות עשויות להציע מענה חלקי בלבד – משום שהן מטפלות בתוצאה, אך לא בשורש הבעיה. "התרופות עובדות בכל מיני מנגנונים – או שגורמות להשתנה מרובה, או שגורמות לכלי הדם להתרחב כדי שהלחץ בעורקים ירד, או שמשפיעות על הלב – גורמות לו לעבוד פחות חזק", מסביר פרופ' ארבל. "מה שאנחנו עושים בצנתור הוא, במקום לנסות להוריד את לחץ הדם מבחוץ עם תרופות – לטפל במנוע עצמו".
4 צפייה בגלריה
"מה שאנחנו עושים בצנתור הוא, במקום לנסות להוריד את לחץ הדם מבחוץ עם תרופות – לטפל במנוע עצמו"
הטיפול מתבצע בפרוצדורה זעיר-פולשנית, שדומה לצנתור. דרך המפשעה מוחדרת צינורית דקיקה לעורקי הכליה, ובאמצעות גלי רדיו מבוצעות כ־20 צריבות מבוקרות בכל עורק. "אנחנו נכנסים עם שרוולית קטנה לעורקי הכליה ומשבשים את הפעולה של העצבים שמפעילים אותה", אומר פרופ' ארבל.
הפעולה מתבצעת תחת טשטוש, נמשכת כשעה, והמטופלים משתחררים לביתם כבר למחרת. תופעות הלוואי נדירות, ולרוב מתבטאות באי-נוחות קלה או שטף דם באזור המפשעה. "הפעולה נחשבת מאוד בטוחה. יש כבר עשרות אלפי אנשים שעברו אותה בכל רחבי העולם", מציין פרופ' ארבל, "לאחר מכן הגוף עובר איזשהו תהליך שינוי – לחץ הדם יורד בתוך כמה שבועות עד חודשים. זה לא קסם, אבל לאורך זמן הלחץ דם יורד בצורה מרשימה. 85% מהמטופלים רואים ירידה של לפחות חמש נקודות בלחץ הדם – ויש כאלה שרואים ירידה של עשרות".
המחקרים מגבים
הנתונים שמחזקים את ההצלחה הקלינית לא מגיעים רק מחדרי הטיפול – אלא גם מהשטח. המחקר שהוצג בכנס האירופי של איגוד המצנתרים, ביקש לבחון את יעילות הטיפול בעולם האמיתי – מחוץ לתנאים ה"סטריליים" של מחקרים קליניים. לצורך כך ניתחו החוקרים את נתוניהם של יותר מ-3,000 מטופלים, שנבדקו לאורך מעקב של לפחות שלוש שנים לאחר הצנתור.
"המחקר מראה כי אם עושים את הצנתור לכליות, לחץ הדם יורד בממוצע ב־16.5 מ"מ כספית (יחידת המידה של לחץ דם) אחרי חצי שנה באנשים שעונים לקריטריונים לטיפול. אחרי שנה הוא יורד בממוצע 17.5 מ"מ כספית, ואחרי שלוש שנים הנתון הוא כבר 20.5", מציין פרופ' ארבל ומוסיף כי "לטכנולוגיה יש את 'אפקט היין' – היעילות משתפרת כמו שיין משתבח עם הזמן. אם בעבר חששנו שההשפעה של הטיפול תתפוגג, הממצאים מראים כי קורה בדיוק להיפך".
לילך אלביליה, מאובחנת עם לחץ דם גבוה עמיד לתרופות: "הגעתי למצב שאני לוקחת 19 כדורים ביום. בכל סופ"ש שני הייתי מתאשפזת בגלל מדידות גבוהות. בבוקר, בצהריים ובערב – כדורים, כדורים, כדורים. עד שאמרתי לרופאה שלי: תפסיקי לי את זה. גם ככה זה לא עוזר"
מחקר נוסף, שפורסם לאחרונה בכנס לחץ הדם האירופי (ESH) הראה כי הטיפול מקטין באופן משמעותי את הסיכון לאשפוז בעקבות עליות חדות ומסכנות חיים בלחץ הדם. "לחץ הדם של כולנו משתנה כל הזמן. אחת הבעיות של המתמודדים עם לחץ דם גבוה היא עליות חדות בלחץ הדם שגורמות להם לחוש רע מאוד ומביאות לאשפוזים", מסביר פרופ' ארבל.
ואכן, נתוני המחקר, שהשוו בין נבדקים שעברו את הצנתור למי שעברו צנתור דמה, הראו כי הסיכון של הנבדקים שהיו בקבוצת הביקורת להתאשפז בגלל לחץ דם היה גבוה פי שניים וחצי ממי שקיבלו את הטיפול האמיתי.
תוצאות נוספות ממחקר "העולם האמיתי", שהוצגו אף הן בכנס ה-(ESH). הראו שהטכנולוגיה מועילה גם למי שכבר עברו שבץ מוחי. "לחץ דם הוא גורם הסיכון מספר אחת לסבול מאירוע מוחי", מסביר פרופ' ארבל. "במחקר, שניתח גם הוא את נתוני יותר מ־3,000 האנשים שקיבלו את הטיפול בעולם האמיתי, הראה כי גם מי שכבר סבל מאירוע מוחי בעברו, נהנה מירידה של יותר מ־20 מ"מ כספית בלחץ הדם הממוצע שלו.
"אנחנו מגדירים ירידה של חמש מ"מ כירידה משמעותית, כך שזו היא ירידה משמעותית מאוד. המחקר מראה כי גם אם סבלת מאירוע מוחי, לא מאוחר מדי לעבור את הטיפול ובצורה כזו להוריד באופן משמעותי את הסיכון לאירוע נוסף".
"הגעתי ל-19 כדורים ביום"
את ההשלכות המורכבות של לחץ דם עמיד לתרופות, חוותה על בשרה גם לילך אלביליה, בת 49 מפתח תקווה. לפני שלוש שנים, באופן רנדומלי למדי, החליטה למדוד את לחץ הדם שלה בעקבות קנייה של מכשיר למדידת לחץ דם, ונדהמה למראה התוצאה. "פתאום ראיתי שאני על 240/150", היא משחזרת. "הייתי ממש מופתעת – אני אדם בריא, לא מבקרת אצל רופאים יותר מדי".
הממצא החריג הוביל אותה למוקד רפואי – שם נתקלה בתגובות ספקניות. "האחות אמרה לי שזה לא הגיוני. גם כשבאתי למיון, האחות שם לא האמינה – היא אמרה לי 'אין כאלה מדדים'. אבל כן, הייתי עם מדדים מאוד גבוהים, ואושפזתי שבוע".
הטיפול התרופתי שקיבלה במהלך האשפוז הצליח להוריד מעט את הערכים, אך הם נותרו גבוהים. גם לאחר השחרור ולמרות ליווי רפואי צמוד, היא לא הצליחה להתאזן. "פניתי לנפרולוגית בבית החולים והתחלתי טיפול כמו כולם. אבל הכדורים לא עזרו, רק העלו לי את המינונים. הגעתי למצב שאני לוקחת 19 כדורים ביום. עשיתי את כל הבדיקות האפשריות, הכול יצא תקין. הם התחילו לחשוד שמדובר במשהו תורשתי".
במשך שבעה חודשים עברה מסע טיפולי מתיש שכלל החלפות חוזרות של תרופות, אשפוזים חוזרים – וללא שיפור. "בכל סופ"ש שני הייתי מתאשפזת בגלל מדידות גבוהות. בבוקר, בצהריים ובערב – כדורים, כדורים, כדורים. עד שאמרתי לרופאה שלי: תפסיקי לי את זה. גם ככה זה לא עוזר – אז בשביל מה להמשיך?"
ואז הגיעה נקודת המפנה. "הנפרולוגית אמרה לי: 'יש טיפול חדש, קוראים לזה צנתור בעורקי הכליה. באמת הלכתי. הגעתי לפרופ' ירון ארבל שאמר לי שלטיפול יש 80% סיכויי הצלחה, שאולי אצטרך לקחת שישה כדורים ביום. זה היה לי עדיף מ-19". השיפור הגיע מהר מהצפוי. "כבר כמה שבועות אחרי הצנתור היה שיפור משמעותי בלחץ הדם שלי, וכבר לא היו לי מדידות מסכנות חיים. אחרי שלושה חודשים של מדידות בהולטר – ראינו שכל המדידות תקינות, ולחץ הדם שלי חזר לרמות הנורמה".
כיום, היא מקיימת מעקב קבוע אך כבר אינה תלויה בטיפול התרופתי. "אני מאוזנת. לפעמים אם הערכים קצת עולים – אני מתייעצת עם הנפרולוגית ולוקחת כדור תקופה קצרה, אבל בסך הכול אני מרגישה טוב. אין תופעות לוואי, אין שום דבר. הכול חזר לשגרה". והמסר שלה? "שאנשים יעשו את זה – ולא יפחדו. אין מה להפסיד".
