בימים האחרונים נחנך מכון MRI חדש בבית החולים יוספטל באילת, ובעוד חודשיים ישיקו קופת חולים לאומית ואסותא מרכזים רפואיים מכשיר MRI נוסף בבית שמש, כחלק ממכון דימות קבוע שיוקם בעיר וישרת את כל קופות החולים. תוספת מכשירי דימות מתקדמים בישראל היא עדיין טיפה בים, והפער מהמדינות המפותחות (OECD) נותר עצום. הבעיה הלא-פחות חמורה: מחסור משמעותי בדימותנים (טכנאי רנטגן) שאחראים על הפעלת המכשירים, וברופאים רדיולוגים שמפענחים את תוצאות הבדיקות. המצב, מסבירים מומחים, "כמו סיר לחץ ומתישהו זה יתפוצץ".
"כבר מיומי הראשון בתפקיד, ועוד קודם לכן, התרעתי מעל כל במה, בכנסת ובמועצה הלאומית לדימות, על המחסור החמור ברדיולוגים", אומר פרופ' אילן שלף, מנהל מערך הדימות במרכז הרפואי סורוקה ויו"ר איגוד הרדיולוגים. לדבריו, המחסור ברדיולוגים מורגש בכל העולם, אך בישראל הוא בולט עוד יותר. "אנחנו רואים עלייה חדה במספר בדיקות הדימות, בעיקר בגלל הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים של חולים אונקולוגיים הזקוקים למעקב ממושך, וההתקדמות הטכנולוגית שמאפשרת לנו לספק תשובות שבעבר לא היו אפשריות".
4 צפייה בגלריה
הביקוש לבדיקות הדמיה עולה בחדות, ופוגש מחסור חריף באנשי מקצוע בתחום
(צילום: shutterstock)
בשנים האחרונות עלה שוב ושוב נושא המחסור במכשירי דימות כמו MRI ו-CT בישראל, במיוחד בהשוואה למדינות אחרות בעולם. בישראל יש כיום 71 מכשירי MRI ו-100 מכשירי CT פעילים - מדובר על כשבעה מכשירי MRI למיליון נפש, מספר נמוך מאוד מממוצע ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) שעמד נכון לשנת 2022 על 18.4 מכשירים למיליון נפש. ביוון היו באותה השנה 37.5 מכשירים למיליון נפש, כך גם בדרום קוריאה. בספרד, בניו זילנד ובלטביה יש כ-20 מכשירים למיליון נפש. ישראל עוקפת בנתון הזה את הונגריה ומקסיקו. לעומת זאת, ישראל מנצלת טוב יותר את המכשירים ומובילה במספר הבדיקות למכשיר – כ-10,000 בדיקות למכשיר MRI בשנה ועוד 17,000 בדיקות למכשיר CT .
פרופ' אילן שלף: "אנחנו רואים עלייה חדה במספר בדיקות הדימות, בעיקר בגלל הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים של חולים אונקולוגיים הזקוקים למעקב ממושך, וההתקדמות הטכנולוגית שמאפשרת לנו לספק תשובות שבעבר לא היו אפשריות"
לאחרונה פועל משרד הבריאות להרחיב את מספר המכשירים הזמינים, בדגש על חיזוק הפריפריה כדי לשפר את זמינות הבדיקות. בנובמבר האחרון אישרה ועדת הבריאות רישיונות להפעלת שישה מכשירי CT נוספים ועשרה מכשירי MRI. אבל מי יפעיל את המכשירים ומי יפענח את הבדיקות הקריטיות הללו?
פרופ' אילן שלףצילום: דוברות סורוקהד"ר ארנון מקורי, מנהל מערך הדימות באסותא מרכזים רפואיים, שאחראית על כשליש מבדיקות הדימות בישראל, אומר כי בישראל פועלים כ-650-600 רדיולוגים בלבד, כלומר שישה רדיולוגים ל-100 אלף תושבים. "ביחס לעולם אנחנו בנחיתות מספרית משמעותית. באירופה, למשל, יש 12 רדיולוגים בממוצע ל-100 אלף תושבים, ובמדינות מסוימות, כמו יוון, המספר מגיע ל-30".
"רדיולוג בישראל עובד מסביב לשעון – 12, 14 ואף 16 שעות ביום", הוא מוסיף. "למרות התפקיד הניהולי שלי, אני ממשיך גם בעבודה הקלינית. אני מומחה בדימות של הבטן ומפענח בדיקות MRI. כדי לשאת בנטל, אני מרגיש מחויב להיכנס מתחת לאלונקה". באסותא למשל מסתייעים גם ברופאים ישראלים שנמצאים כעת בתת-התמחות בחו"ל, ומפענחים בדיקות מרחוק.
תחום הדימות הולך ומתפתח ועמו העומס העצום על הרדיולוגים וזמן הפענוח שהולך ומתארך. "האידיאל זה לתת פענוח מיידי", מבהיר ד"ר מקורי. "בשל המחסור, הגדרנו באסותא מענה תוך שבועיים, למעט מקרים דחופים. בבתי חולים אחרים זה לוקח אפילו חודש. למטופלים קשה לחכות, ההמתנה כוללת המון מתח וחששות".
"בור עצום שאי אפשר למלא"
משך ההכשרה של רופאים רדיולוגים ארוך, וכולל חמש שנות התמחות ולאחר מכן השתלמות עמיתים שנמשכת בין שנה לשנתיים, בארץ או בחו"ל. פרופ' שלף מציין שאמנם מספר הרדיולוגים בישראל נמצא בעלייה, אך הקצב רחוק מלהדביק את הגידול המשמעותי במספר הבדיקות. "משרד הבריאות עושה צעדים, כולל מימון חלקי של השתלמות עמיתים בישראל, אבל אלה ייתנו את אותותיהם רק בעוד שש-שבע שנים". תוספת של כ-50 מתמחים בכל שנה תסייע בפתרון המשבר. ד"ר מקורי אומר שיש לקחת בחשבון גם את מספר הרופאים שנמצאים לקראת פרישה. "צריך להקצות משאבים כלכליים ולממן תקנים לרדיולוגים".
ד"ר ארנון מקורי: "ביחס לעולם אנחנו בנחיתות מספרית משמעותית. באירופה, למשל, יש 12 רדיולוגים בממוצע ל-100 אלף תושבים, ובמדינות מסוימות, כמו יוון, המספר מגיע ל-30"
המחסור ברדיולוגים הוא רק חלק מהבעיה: מערכת הבריאות מתמודדת עם מחסור חריף בטכנאי רנטגן (דימותנים), האחראים על הפעלת מכשירי הדימות. באוגוסט 2023, אחרי שנים שבהן פעלו בתחום גם אנשים ללא הכשרה אקדמית, נחקק בכנסת "חוק הדימותן" (חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות). החוק, שנכנס לתוקף באוגוסט האחרון, קובע כי רישיונות הסמכה יינתנו רק לבוגרי תואר אקדמי בתחום או לבוגרי תוכנית הסבה.
4 צפייה בגלריה
מכשיר MRI בבית החולים אסותא רמת החייל. עוד מכשירים מתווספים במקומות שונים בארץ, מי יפעיל אותם?
(צילום: יובל חן)
4 צפייה בגלריה
צילום MRI של מוח. משך הזמן לפענוח הבדיקות עולה בהתמדה בגלל המחסור ברופאים רדיולוגים
(צילום: shutterstock)
עד החקיקה, היה ניתן ללמוד תואר ראשון בדימות רפואי בישראל רק באוניברסיטת בר אילן. יתר הדימותנים הוכשרו בחו"ל - בארה"ב ובאירופה. רבים מהם, לפחות 50% על פי ההערכות, הוכשרו במוסדות לא מפוקחים בשטחי הרשות הפלסטינית, בעיקר בג'נין. עם החלת החוק, נאלצו קופות החולים, בתי החולים ומכונים פרטיים לפטר את מי שלא עמדו בדרישות החדשות. משרד הבריאות הבין את הבעייתיות וקבע הוראות מעבר למי שכבר עוסק בתחום. עם זאת, לטענת גורמים בכירים בתחום, אלה לא שינו את המחסור המשמעותי בכוח אדם שהורגש בשטח עוד לפני החוק, ובייחוד לאחריו.
ד"ר ארנון מקוריצילום: דוברות אסותאמסלול הלימודים במקצוע הדימות בארץ אורך כשלוש שנים, וכולל לימודים עיוניים והכשרה קלינית שמתקיימת במכוני דימות במרכזים הרפואיים השונים ברחבי הארץ, ובסיומם מבחן הסמכה. בשנה האחרונה נפתחו מסלולים נוספים גם באוניברסיטת חיפה ובמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
"החוק נכנס מבלי שהשטח מוכן לשינוי הזה", אומר גורם רפואי. "כשיש מחסור של מאות תקנים, וברגע אחד המחסור גדל בעוד מאות תקנים אז נמצאים בבור עצום שאי אפשר למלא אותו". המחסור מאריך עוד יותר את זמן ההמתנה לבדיקות דימות. "יש מכשירים, אבל אין מי שיפעיל אותם, ומכונים נאלצים לסגור סניפים". לדברי אותו גורם, הכשרת עובדים חדשים נמשכת זמן רב. "האוניברסיטאות בשטחי הרשות היו מכשירות 150-100 דימותנים ערבים ישראלים בשנה, ולהשלים את הפער הזה זה מטורף".
טכנאי רנטגן מספר: "בשנים האחרונות רוב הרנטגנאים החדשים היו ערבים שלמדו באוניברסיטאות בג'נין ובבית לחם. בעקבות החוק החדש, הם צריכים להסדיר את הרישיון, חלקם צריכים להשלים מסמכים או להשלים הרבה שעות, זה מגדיל עוד את המחסור ברנטגנאים"
המחסור באנשי מקצוע יוצר עומס ושחיקה. נועם (שם בדוי) עובד כרנטגנאי כבר שבע שנים במכון פרטי בשפלה: "במכון שאני עובד בו מחפשים עובדים כבר המון זמן. כבר שבעה חודשים שאני עובד כאן כמעט לבד, כל יום 11-10 שעות. כמות המטופלים מטורפת ורק גדלה משנה לשנה, ואנחנו לא מוצאים עובדים. אין מספיק בשוק, והשכר המוצע נמוך מאוד ולא מתאים למקצוע שלמדנו אליו שלוש שנים".
נועם מוסיף: "בשנים האחרונות רוב הרנטגנאים החדשים היו ערבים שלא למדו במוסדות ישראליים, אלא באוניברסיטאות בג'נין ובבית לחם. בעקבות החוק החדש, הם צריכים להסדיר את הרישיון, חלקם צריכים להשלים מסמכים או להשלים הרבה שעות, זה מגדיל עוד את המחסור ברנטגנאים". מי שנפגע מהמחסור הם המטופלים: "אני יודע שאצלנו במכון אנשים צריכים לחכות לתורים לפחות חודש, כי פשוט אין מספיק עובדים. לצערי אני רואה שהמצב רק הולך ומחמיר. הדרישה למקצוע עולה אבל אנשים לא הולכים ללמוד. זה מקצוע שוחק ולא מתגמל, ואנחנו חשים על בשרנו את המחסור בכוח אדם".
קנו מכשירים, אבל החדר עומד ריק
"כולם רבים על כולם, אי אפשר לגייס דימותנים חדשים, כל יום זו מלחמה", מאשר גורם במערכת. "יש קופות חולים שקנו מכשירים חדשים אבל אין להן טכנאים, והחדר עומד ריק. כמו כן, יש מכונים שצמצמו שעות עבודה. זה כמו סיר לחץ ומתישהו זה יתפוצץ, בטח עם כמות המכשירים שמוסיפים".
"משרד הבריאות רוצה שהצוותים יהיו עוד יותר מיומנים, אבל צריך לעשות את זה בראייה של כמה שנים קדימה", הוא מוסיף. החשש העיקרי של גורמים בתחום הוא שמי שייפגעו ראשונים יהיו המכונים ובתי החולים בפריפריה, שכן למרכזים גדולים קל יותר לגייס עובדים, חלקם אף מנסים לפתות עובדים חדשים במענקים בסך של עשרות אלפי שקלים.
ומעל לכל אלו מרחפת השאלה מה יקרה לתחום בעידן ה-AI. לדעת בכירים במערכת הבריאות לא רחוק היום שבו בינה מלאכותית תחליף רדיולוגים בפענוח בדיקות הדמיה מתקדמות. בשנים האחרונות כבר נכנסו לשימוש כלים מבוססי בינה מלאכותית, אך למרות הפוטנציאל הטמון בהם, ד"ר מקורי ופרופ' שלף מדגישים שהם יכולים לכל היותר לסייע ולשפר, אך לא להחליף את עבודת הרדיולוג. "לפני כמה שנים סברו שזה יחליף את כל הרדיולוגים, אבל ממש לא", אומר ד"ר מקורי. "כיום חלק מהתוכנות אפילו מאריכות את זמני הפענוח, אבל אנחנו מקווים שבעתיד זה ישפר ויקצר אותם. עם זאת, זה עדיין לא יחליף את הרופא".
4 צפייה בגלריה
האם בעתיד ייכנסו לשימוש יותר כלי AI שיצליחו לגשר על הפערים בכוח האדם?
(צילום: shutterstock)
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות פועל על מנת שהטיפול והמענה הרפואי בישראל יהיה מיטיבי ויינתן על ידי גורמי מקצוע המוסמכים לכך לטובת בריאות הציבור. בנוגע לטענת המחסור בכוח אדם בתחום, משרד הבריאות פעל ופועל רבות לצמצום המחסור, תוך מחויבותו לוודא שיישמרו דרישות מקצועיות מהעוסקים בקרינה מייננת, שעלולה לגרום לסיכון בריאות הציבור. כחלק מהפעולות שנעשו בשנים האחרונות, הכשיר המשרד בתכניות מטעמו למעלה מ-100 דימותנים רפואיים. בנוסף, באוקטובר 2022 אישר המל"ג פתיחת שלושה חוגים במוסדות אקדמיים (בר אילן, אוניברסיטת חיפה ושערי מדע ומשפט). יש לציין כי בימים אלה מקדם המשרד אל מול המל"ג פתיחה של חוגים בדימות רפואי בשני מוסדות אקדמיים נוספים בשנת הלימודים הבאה.
"אסדרת המקצוע בחקיקה שנכנסה לתוקף באוגוסט, תאפשר כעת מיפוי היקף של בעלי המקצוע, היערכות רב-שנתית ותכנון ארוך טווח של כוח האדם. בכל הנוגע להיקף הרופאים המומחים ברדיולוגיה אבחנתית מפעיל המשרד בשנים האחרונות מספר תוכניות השתלמות עמיתים לרדיולוגיה, כאשר כ-70 רופאים כבר הוכשרו.
עוד ציינו כי "בישראל יש כיום 71 מכשירי MRI ו-100 מכשירי CT פעילים להם ניתן רישיון מטעם משרד הבריאות, כאשר ההחלטה על חלוקת המכשירים מתבצעת לאחר הערכת צרכים לאומית ובהתאם לתקנות בריאות העם. משרד הבריאות פועל כבר מספר שנים להוספת מכשירים על ידי תיקון התקנות, צעד המחייב את הסכמת שר האוצר. יש לציין שכתוצאה מתיקון התקנות האחרון בחודש דצמבר נוספו עשרה מכשירי MRI לקופות החולים בפריסה ארצית רחבה בדגש על הפריפריה, כאשר קיים זמן היערכות מרגע קבלת רישיון ממשרד הבריאות ועד להשמת המכשיר בשטח".
מההסתדרות נמסר בתגובה: "איגוד הדימותנים בהסתדרות הוביל וקידם את החקיקה, להסדרת מעמדו של תפקיד הדימותן, במסגרתה הוחלט שרק בוגרי הכשרה אקדמית, במסלול מוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), יוכלו לעסוק במקצוע. החקיקה עברה ביולי 2023, ומאז משרד הבריאות לא משתף את האיגוד בתהליכים ליישום החוק. אנו נמשיך לפעול במלוא המרץ למען הסדרת תפקידו של הדימותן ולהעמידו במעמדו הראוי כגורם מהותי בהליך הטיפול, וקוראים למשרד הבריאות לפעול גם כך, בכדי להעניק שירות מקצועי, איכותי ואמין למטופלים בישראל".
