האם זו המהפכה הבאה באמצעי מניעה? לראשונה אי פעם, גלולת מניעה לגברים שאינה מבוססת על הורמונים נכנסה לשלב שני של ניסויים קליניים בבני אדם. מדובר בפריצת דרך שעשויה לשנות את מאזן האחריות בתחום מניעת ההיריון, שהוטלה עד כה באופן כמעט בלעדי על נשים.
"זה נושא שהוא הגביע הקדוש בעניין של מניעת היריון כבר הרבה מאוד שנים", אומר פרופ' עידו שולט, מנהל יחידת רפואת האם והעובר בקריה הרפואית רמב"ם. "כל הנטל נופל על הנשים. הן לוקחות טיפול הורמונלי על כל המשתמע מזה, ויש לזה אספקטים מכל כיוון שלא מסתכלים – חברתיים, רפואיים, היסטוריים, פוליטיים ועוד".
6 צפייה בגלריה
"אמצעי שיאפשר חלוקה שוויונית יותר של האחריות לתכנון משפחה". גלולות לגבר - המהפכה הבאה
(צילום: Shutterstock)
המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Communications. בשלב זה הושלמו ניסויים קליניים ראשוניים בתרופה (שלב 1), שהראו כי היא בטוחה לשימוש בגברים. בדיקות בטיחות ויעילות במספר קטן של מתנדבים (שלב 2) החלו בניו זילנד. במסגרת שלב זה, מצפה הצוות לניסוי יעיל נוסף ומקווה לפרסם תוצאות מאוחר יותר בשנת 2025.
"עדיין מוקדם לנבא עד כמה התרופה תצליח באדם, אבל לפי התוצאות בקופים – נראה שזה הולך לכיוון טוב", אומר פרופ' שולט. "התרופה הנסיונית חוסמת את תהליך יצירת הזרע בזכר, כמעט ללא תופעות לוואי".
"גברים נרתעים מפתרונות כירורגיים"
התרופה החדשה, שנקראת YCT-529, הראתה ביצועים מרשימים מאוד בניסויים בעכברים ובקופים, עם תופעות לוואי מעטות בלבד. אצל עכברים זכרים, אמצעי המניעה נכנס לפעולה בתוך חודש והפחית את שיעור ההריונות אצל בנות הזוג בקרוב ל-100 אחוזים. קופי מקוק זכרים נדרשו למינון גבוה יותר של התרופה, אך גם אצלם נרשמה ירידה חדה ומהירה בספירת הזרע – ללא תופעות לוואי חמורות.
פרופ' עידו שולטצילום: הקריה הרפואית רמב"ם"המילה 'הורמונלי' מפחידה אנשים", מסביר פרופ' שולט. "ברגע שאומרים לאנשים שלא מדובר בטיפול הורמונלי – אנשים הרבה יותר פתוחים לרעיון. גברים נרתעים מפתרונות כירורגיים כמו קשירת צינורית הזרע (Vasectomy), והרבה פחות נרתעים מאופציה של טיפול תרופתי".
ללא תופעות לוואי חמורות
המחקר בחן את היעילות, הבטיחות והפיכות הפוריות של גלולת מניעה לא-הורמונלית לגברים מסוג YCT-529, הפועלת דרך חסימת הקולטן לחומצה רטינואית מסוג RARα. המחקר נערך על עשרות עכברים זכרים ועל שישה קופי מקוק, שחולקו לשתי קבוצות.
העכברים קיבלו מינון יומי של 10 או 20 מ"ג לק"ג במשך 2 או 4 שבועות, והקופים קיבלו מינונים מדורגים של עד 7.5 מ"ג לק"ג ליום. ההערכה כללה ספירת זרע, בדיקות פוריות בהזדווגות, ביופסיות אשכים, בדיקות היסטולוגיות ומדידת רמות הורמונים (טסטוסטרון, FSH ואינהיבין B).
התוצאות הצביעו על יעילות גבוהה במיוחד: בקרב עכברים שקיבלו 10 מ"ג לק"ג ל-4 שבועות נרשמה מניעת היריון בשיעור של 99%, ובקופים חלה ירידה חדה בספירת הזרע תוך שבועיים בלבד. הפוריות חזרה באופן מלא תוך 6–12 שבועות בעכברים ותוך 73–148 ימים בקופים, בהתאם למינון. לא נרשמו תופעות לוואי חמורות, רמות ההורמונים נותרו יציבות, ולא נמצאו נזקים קבועים ברקמות האשכים – מה שתומך בהמשך בחינת התרופה בניסויים קליניים בבני אדם.
פרופ' שולט: "המילה 'הורמונלי' מפחידה אנשים. ברגע שאומרים לאנשים שלא מדובר בטיפול הורמונלי – אנשים הרבה יותר פתוחים לרעיון. גברים נרתעים מפתרונות כירורגיים כמו קשירת צינורית הזרע, והרבה פחות נרתעים מאופציה של טיפול תרופתי"
6 צפייה בגלריה
ההערכה כללה ספירת זרע, בדיקות פוריות בהזדווגות, ביופסיות אשכים, בדיקות היסטולוגיות ומדידת רמות הורמונים
(צילום: Shutterstock)
הפוריות חוזרת
החשיבות של הפיתוח טמונה גם בעובדה שהשפעת התרופה הפיכה לחלוטין. ברגע שהפסיקו את הטיפול, בעלי החיים חזרו להיות פוריים. התרופה גם אינה משנה את רמות שלושת ההורמונים המרכזיים הקשורים לייצור הזרע – טסטוסטרון, FSH ואינהיבין B.
לדברי פרופ' שולט, זהו אחד היתרונות הבולטים של הגלולה החדשה לעומת שיטות קיימות: "ברגע שמפסיקים את הטיפול – הפוריות חוזרת. זה מספק אמצעי הפיך, בלי תופעות לוואי ובלי צורך בפרוצדורות כירורגיות. כל אמצעי המניעה לגברים שפיתחו במהלך השנים היו כרוכים בתופעות לוואי משמעותיות – עלייה במשקל, דיכאון, עלייה בכולסטרול 'הרע', אובדן חשק מיני ועוד תופעות לא נעימות נוספות".
התרופה YCT-529 פותחה בזכות ההשפעה שלה על קולטנים לחומצה רטינואית מסוג אלפא (RAR-alpha) – חלבון שמעורב בתהליכים של גדילה תאית, יצירת זרע והתפתחות עוברית. YCT-529 חוסמת רק את הקולטן הספציפי הזה, דבר שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי בשל השפעה על מערכות אחרות.
6 צפייה בגלריה
בהשוואה לקשירת צינורית הזרע, התרופה החדשה תהיה ורסטילית. ברגע שמפסיקים את הטיפול – הפוריות חוזרת
(צילום: shutterstock)
"יש הרבה קולטנים, אבל פה מדובר בקולטן אלפא שמאוד ספציפי לאשך", מסביר פרופ' שולט. "זו הגדולה של הפיתוח הזה – התרופה לא חוסמת את כל הקולטנים, אלא ספציפית את הקולטן הזה, וכך גם נמנעים מתופעות לוואי במערכות אחרות".
המעבדה של פרופ' גונדה גאורג מאוניברסיטת מינסוטה מובילה את המחקר, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קולומביה וחברת התרופות YourChoice Therapeutics. הפיתוח קיבל מימון מהמכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH), ונמצא בעבודה מאז 2022, אם כי התקדמותו הייתה איטית מהצפוי.
"אמצעי מניעה בטוח ויעיל לגברים יספק אפשרויות נוספות לזוגות למניעת היריון", אמרה פרופ' גאורג. "הוא יאפשר חלוקה שוויונית יותר של האחריות לתכנון משפחה, ויעניק לגברים אוטונומיה רבייתית".
התגובה הציבורית לרעיון של גלולה לגברים נראית מעודדת. סקר שבוצע ב-2023 בקרב יותר מ-2,000 גברים העלה כי יותר משלושה רבעים מהם מוכנים להשתמש באמצעי מניעה חדש. לדברי ד"ר נדיה מנובץ, המדענית הראשית והמייסדת של חברת YourChoice Therapeutics, "נשים נשאו את עול מניעת ההיריון יותר מדי זמן. הנתונים מראים שגברים רוצים להיות שותפים, והם מוכנים לנסות אמצעים חדשים – והנשים גם סומכות עליהם שיעשו זאת".
פרופ' שולט: "יש נשים שיש להן בעיות רפואיות שמונעות מהן שימוש באמצעי מניעה הורמונליים, או שהן סובלות מתופעות לוואי משמעותיות. ובכלל, זה נותן לבני הזוג את האופציה להציב בחירה – מי יישא באחריות, או להתחלף בכך אחת לכמה זמן"
אחריות זוגית: גברים נכנסים לתמונה
גם פרופ' שולט רואה בשינוי הזה פוטנציאל להשפיע על דינמיקה זוגית ויחסים אינטימיים. "כשיש מערכת יחסים טובה ויש אמון בין בני הזוג – אז טבעי שגבר יישא באחריות כמו שאישה נושאת באחריות", הוא אומר, "יש נשים שיש להן בעיות רפואיות שמונעות מהן שימוש באמצעי מניעה הורמונליים, או שהן סובלות מתופעות לוואי משמעותיות. ובכלל, זה נותן לבני הזוג את האופציה להציב בחירה – מי יישא באחריות, או להתחלף בכך אחת לכמה זמן. גם גברים רווקים שרוצים לקיים יחסי מין באופן תדיר יכולים ליטול את התרופה ולהיות 'בראש שקט'".
YCT-529 אינה הגישה הלא-הורמונלית היחידה שנבחנת כיום. מחקר נוסף מ-2024, שנערך במכללה לרפואה של ביילור, בדק חומר אחר בשם CDD-2807, שהצליח למנוע התרבות של עכברים זכרים לאחר הזרקה – אך עדיין לא הגיע לשלב ניסויים קליניים. הפעם האחרונה שבה אושר אמצעי מניעה לגברים הייתה בשנות ה-80, אז פותחה שיטה מינימלית פולשנית לביצוע קשירת צינורית הזרע. מדובר בפרוצדורה בלתי הפיכה כמעט, הדורשת ניתוח מורכב במקרה של ניסיון לשחזור.
"בישראל, למשל, השיטה הזו לא תפסה כמו בארצות הברית", אומר פרופ' שולט, "ולכן יש עניין גובר באפשרות של גלולה – במיוחד כשמדובר באופציה לא-הורמונלית".
למרות שהדרך לאישור רחב של התרופה עדיין ארוכה, הממצאים עד כה מעוררים עניין רב בקהילה המדעית וברפואה הציבורית, כשהמטרה המרכזית היא להרחיב את אפשרויות הבחירה – ולחלק את האחריות באופן שוויוני יותר בין גברים לנשים.
