הנשיא טראמפ הכריז שלשום (יום שלישי) על השקעה של 500 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית (AI) בארצות הברית, במסגרת מיזם משותף בשם "סטארגייט". אחד המוקדים המעניינים של הפרויקט השאפתני הוא הפוטנציאל המהפכני של בינה מלאכותית בתחום הבריאות. יו"ר אורקל לארי אליסון ציין את האפשרות לפתח חיסוני mRNA מותאמים אישית לכל אדם כדי לרפא סרטן.
הוא סיפר במסיבת עיתונאים עם הנשיא טראמפ, כי בעזרת ניתוח דם מבוסס AI, ניתן לזהות חלקיקים זעירים מגידולים סרטניים בשלב מוקדם מאוד. הטכנולוגיה החדשה תאפשר לבצע ריצוף גנטי של הגידול ולפתח חיסון מותאם אישית לכל מטופל תוך 48 שעות בלבד. צפו בדבריו:
יו"ר אורקל לארי אליסון הסביר את חזון ה-AI והחיסונים במסיבת עיתונאים עם דונלד טראמפ
הפרויקט הזה נועד להוביל את ארצות הברית לחדשנות וליצור כ-100 אלף מקומות עבודה חדשים. היוזמה, שתתחיל בהשקעה ראשונית של 100 מיליארד דולר, מאגדת שותפויות בין ענקיות טכנולוגיה כמו OpenAI, אורקל, SoftBank, NVIDIA ומיקרוסופט. המטרה: פיתוח תשתיות מתקדמות שיכללו מרכזי נתונים, תשתיות חשמל, ושימושי AI פורצי דרך.
ד"ר אליעד בן דיין, המנהל הרפואי של MSD ישראל, מפרט על הפוטנציאל המהפכני של בינה מלאכותית בתחום פיתוח החיסונים, ובפרט בחיסונים מותאמים אישית לסרטן. "נוכל לקחת את הגידול הסרטני, לבצע ריצוף גנטי מלא של הגנום שלו, ולהשתמש בבינה המלאכותית כדי להשוות את המבנה הגנטי של הגידול למבנה הגנטי של החולה", הוא מסביר.
לדבריו, באמצעות סקירה מעמיקה של הגנום, הבינה המלאכותית תוכל לזהות את הנקודות המבטיחות ביותר לתקיפת הגידול ולבחור את האזורים המיטביים לפיתוח החיסון. "כך, ניתן יהיה להתאים את החיסון באופן אישי לגידול הספציפי של החולה, ולהבטיח יעילות מרבית עם מינימום תופעות לוואי", הוא מוסיף. החיסונים נגד סרטן ישתמשו בטכנולוגיית mRNA שכבר הוכיחה את עצמה בחיסונים נגד קורונה.
טראמפ מבטל את הצו הנשיאותי של ביידן
כדי להאיץ את התקדמות הפרויקט, טראמפ ביטל צו נשיאותי מהשנה שעברה של הנשיא הקודם ג'ו ביידן, שקבע סטנדרטים בטיחותיים, שקיפות נתונים ועוד.
פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית, ומי שלקח חלק בגוף הייעוץ הבכיר למזכ"ל האו"ם בנושא בינה מלאכותית, התייחס להשלכות השינויים הרגולטוריים בארצות הברית על תחום ה-AI: "ההצהרה הזאת מצטרפת לצעדים נוספים שהוכרזו, בהם ביטול מסגרת רגולטורית משמעותית שהייתה קיימת בארצות הברית בנוגע לכלי בינה מלאכותית. הדרישות הקודמות, שכללו שקיפות בתהליך אימון המודלים, מניעת הטיות, הבהרת מקורות הדאטה והבטחת שימוש אחראי, ייתכן שהוסרו גם במטרה לזרז פיתוח פרויקטים כמו פרויקט 'סטארגייט'".
פרופ' בליצר: " הדרישות הקודמות, שכללו שקיפות בתהליך אימון המודלים, מניעת הטיות, הבהרת מקורות הדאטה והבטחת שימוש אחראי, ייתכן שהוסרו גם במטרה לזרז פיתוח פרויקטים כמו פרויקט סטארגייט"
לדברי פרופ' בליצר, בעוד שהסרת המגבלות עשויה לשפר את התחרותיות של החברות האמריקניות מול אירופה וסין, היא גם פותחת את הדלת לחופש פעולה נרחב על חשבון אמצעי בקרה ואחריות. "בעולמות ה-AI, היעדר מסגרת רגולטורית מחייבת עשוי לייצר סיכונים שאינם מנוהלים, מה שעלול להשפיע לא רק על החברות, אלא גם על המשתמשים והחברה כולה".
הוא מציין כי "כמי שישב בצוות הייעוץ למזכ"ל האו"ם בנושא בינה מלאכותית, התמקדנו בהמלצותינו ביצירת איזון עדין בין שני יעדים מרכזיים: מצד אחד, עידוד מחקר, חדשנות ופיתוח שיאפשרו פריצות דרך בתחומים קריטיים כמו בריאות, חקלאות, חינוך ואנרגיה; ומצד שני, התמודדות אחראית עם הסיכונים הכרוכים בפיתוח בינה מלאכותית ללא רגולציה הולמת".
פרופ' רן בליצרצילום: טל שחרלדבריו, הסיכונים הללו כוללים בין היתר פגיעה בפרטיות, הטיות מערכתיות, הפרת זכויות יוצרים ושימושים שעלולים לאיים על חירויות הפרט. האתגר המרכזי הוא להבטיח שהפיתוח הטכנולוגי ישרת את האנושות בצורה אתית ואחראית, תוך שמירה על איזון בין קידמה לבין הגנה על ערכים בסיסיים.
"קפיצת דרך משמעותית בתחום הרפואה"
במסיבת העיתונאים בבית הלבן, שהתקיימה לאחר השבעתו של טראמפ, השתתפו מנכ"ל SoftBank מסיושי סון, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, ויו"ר אורקל לארי אליסון. שלושתם שיבחו את טראמפ על תמיכתו בפרויקט, שעתיד לשנות את פני הכלכלה והבריאות בארצות הברית. "זו הצהרת אמון עצומה בפוטנציאל של אמריקה", אמר טראמפ. "הפרויקט הזה יספק לא רק חדשנות טכנולוגית אלא גם מאות אלפי מקומות עבודה".
כחלק מהפרויקט, מוקמים בטקסס 10 מרכזי נתונים בגודל עצום, עם תכנון להרחבתם ל-20 מרכזים. מרכזי נתונים אלו יספקו את התשתית הדרושה לפיתוח AI מתקדם, לצד ייצור אנרגיה מותאם לפרויקט. לפי אליסון, המיזם יפעל גם באזורים נוספים מעבר לטקסס.
ד"ר אליעד בן דייןצילום: שי הנסב"ככל שמספקים לבינה המלאכותית נתונים איכותיים יותר, כך ניתן להגיע לתוצאות מדויקות ומשמעותיות יותר", מסביר ד"ר בן דיין. "המטרה שם היא ליצור מרכזי נתונים ברמה הגבוהה ביותר, עם מאגרי מידע עשירים וכוח מחשוב מתקדם, שיאפשרו ניתוח מעמיק, אפקטיבי ומהיר".
ד"ר בן דיין מסביר: "האתגר כיום הוא היכולת לסרוק במהירות את המבנה הגנטי של הגידול ושל החולה. בינה מלאכותית מסוגלת לבצע סריקה מהירה ומדויקת של הנתונים, לזהות את ההבדלים הגנטיים, ולהצביע על החלבונים הייחודיים לגידול שמהווים מטרות פוטנציאליות עבור מערכת החיסון. עם הטכנלוגיה החדשה שטראמפ משקיע בה, ניתן יהיה לפתח בתהליך קצר חיסון שמדריך את מערכת החיסון לתקוף את הגידול באופן ממוקד, ובכך להבטיח יעילות מרבית עם מינימום תופעות לוואי".
ד"ר בן דיין: "עם הטכנלוגיה החדשה שטראמפ משקיע בה, ניתן יהיה לפתח בתהליך קצר חיסון שמדריך את מערכת החיסון לתקוף את הגידול באופן ממוקד, ובכך להבטיח יעילות מרבית עם מינימום תופעות לוואי"
הוא מדגיש את הפוטנציאל העצום של בינה מלאכותית בתחום פיתוח התרופות. "בעתיד, נוכל להשתמש בבינה המלאכותית כדי להאיץ את פיתוח התרופות באופן חסר תקדים. על ידי ניתוח מאגרי נתונים רחבי היקף והרצת אלפי תרופות פוטנציאליות ומולקולות, הבינה המלאכותית תוכל לחזות אילו מולקולות יהיו היעילות ביותר לטיפול במחלה מסוימת".
4 צפייה בגלריה
לארי אליסון והנשיא טראמפ אמש בבית הלבן
(צילום: Andrew Harnik / Getty Images North America)
לדברי פרופ' בליצר, הדוגמה שהציג לארי אליסון במסיבת העיתונאים אכן מרשימה ובעלת פוטנציאל רב. "היכולת לזהות עדויות לקיומם של גידולים סרטניים באמצעות בדיקת דם, המכונה 'ביופסיה נוזלית', היא קפיצת דרך משמעותית בתחום הרפואה".
עם זאת, פרופ' בליצר מדגיש כי טכנולוגיה זאת נמצאת בשלבי פיתוח ואינה מספקת עדיין זיהוי ודאי של מקור הגידול או פתרון קליני ברור. "אין ספק שכלי בינה מלאכותית יוכלו לזרז משמעותית את קצב התגליות והפיתוח בתחום זה. בינה מלאכותית היא לא רק כלי טכנולוגי, אלא מפתח מרכזי שיסייע להפוך את הזיהוי המוקדם והטיפול למדויקים ויעילים יותר, ובכך ישפר את איכות החיים של המטופלים".
ד"ר בן דיין: "בעתיד, נוכל להשתמש בבינה המלאכותית כדי להאיץ את פיתוח התרופות באופן חסר תקדים. על ידי ניתוח מאגרי נתונים רחבי היקף והרצת אלפי תרופות פוטנציאליות ומולקולות, הבינה המלאכותית תוכל לחזות אילו מולקולות יהיו היעילות ביותר לטיפול במחלה מסוימת"
4 צפייה בגלריה
נאומו של טראמפ אמש בבית הלבן בו הוא מכריז על ההשקעה בבינה המלאכותית
(צילום: JIM WATSON / AFP)
"קריאת השכמה למדינת ישראל"
פרופ' בליצר מתייחס לקונספט המבטיח של פיתוח חיסונים מותאמים אישית נגד סרטן, תחום שזוכה להתקדמות משמעותית בשנים האחרונות. "הבינה המלאכותית יכולה לשחק תפקיד מכריע בהאצת תהליכי הפיתוח ובביצוע ניסויים קליניים שיאפשרו יצירת פתרונות מותאמים אישית, במקום חיסון כוללני אחד שניתן לאוכלוסיות עם גידולים שונים", הוא מציין.
הוא מדגיש כי ההכרזה הזו היא קריאת השכמה למדינת ישראל. "עלינו לשנות סדרי עדיפויות ולהקצות משאבים בהיקף נרחב יותר לתחום ה-AI, ובפרט לפיתוח פתרונות בינה מלאכותית בתחום הבריאות. ישראל יכולה להפוך במהירות למובילה עולמית בתחום זה, אם רק תדע לנצל את ההזדמנות ולהשקיע באופן ממוקד ונכון".
לדבריו, אם לא נפעל עכשיו, לאור ההתפתחויות האחרונות בעולם, קיימת סכנה אמיתית שישראל תישאר מאחור. "זו לא רק שאלה של ביטחון לאומי או של שמירה על היתרון היחסי שלנו – זו סוגיה של קיימות, של הבטחת העתיד הבריאותי והטכנולוגי של המדינה".
פרופ' בליצר: "ישראל יכולה להפוך במהירות למובילה עולמית בתחום זה, אם רק תדע לנצל את ההזדמנות ולהשקיע באופן ממוקד ונכון. זו לא רק שאלה של ביטחון לאומי או של שמירה על היתרון היחסי שלנו – זו סוגיה של קיימות, של הבטחת העתיד הבריאותי והטכנולוגי של המדינה"
4 צפייה בגלריה
לארי אליסון (במרכז), מלווה בנשיא טראמפ, סם אלטמן (מימין), ומסיושי סון (שני מימין), נואם במהלך מסיבת העיתונאים בבית הלבן, אתמול
(צילום: Andrew Harnik / Getty Images North America)
האם ה-AI יציל את מערכת הבריאות מקריסה?
פרופ' בליצר מסביר כי מערכות הבריאות, שכבר כיום מתקשות לעמוד בצרכים הגוברים של אוכלוסייה מזדקנת ושל עלייה בשכיחות המחלות הכרוניות, נמצאות בסיכון לקריסה תפקודית ושירותית ללא שילוב כלים מבוססי AI.
"במדינות רבות ניכרים כבר סימני המשבר", הוא אומר. "מחסור הולך וגובר בכוח אדם רפואי שמקשה על שמירה על רמת השירות הנוכחית, זמני המתנה ארוכים יותר, ירידה באיכות הטיפול ושחיקה משמעותית של הצוותים המטפלים. הבינה המלאכותית יכולה להוות פתרון חיוני לייעול תהליכים, לשיפור קבלת ההחלטות ולטיפול ממוקד ואפקטיבי יותר, ובכך להקל על העומס במערכות הבריאות ולספק שירות טוב יותר למטופלים".
לדבריו, כלי בינה מלאכותית כבר משנים את פני הרפואה המודרנית. "כלים אלו מאפשרים האצת תגליות רפואיות ומדעיות, ייעול תהליכים בירוקרטיים ואדמיניסטרטיביים באופן אוטומטי ומהיר, ומספקים תובנות עמוקות ומדויקות יותר מבדיקות רפואיות – לעיתים אף מעבר ליכולותיהם של מיטב המומחים בתחומם".
