אחד מכל שמונה ילדים עם חצבת פיתח סטרידור - סיבוך נשימתי משמעותי - ו-90% מהם נזקקו לאשפוז, כך עולה ממחקר חדש בהובלת רופאי ילדים במרכז הרפואי הדסה. המחקר, שפורסם בכתב העת החשוב Pediatrics, מצא כי כ-12% מהילדים שחלו בחצבת פיתחו סטרידור - מצב המעיד על חסימה בדרכי האוויר העליונות. רובם נזקקו לאשפוז, וכמעט חמישית אושפזו בטיפול נמרץ ילדים.
"חשיבות המחקר היא בהבנה החד-משמעית כי סטרידור הוא לא סיבוך נדיר של חצבת", אומר פרופ' סער חשביה, מנהל מלר"ד ילדים בהדסה עין כרם וסגן מנהל בית החולים, ממחברי המחקר. "אחד מכל שמונה ילדים שאובחנו עם חצבת סבל גם מסטרידור, והנתונים מחייבים ערנות גבוהה מצד הצוותים המטפלים והיערכות מתאימה במערכות הבריאות. בסופו של דבר, אחרי ההתפרצות המשמעותית שחווינו השנה ברמה הארצית, אין לדעת מה צפוי לנו בחורף הבא בישראל ובעולם".
הסיבוך הפחות מוכר של חצבת
(צילום: shutterstock)
חצבת היא מחלה נגיפית מידבקת ביותר. מאז שהוכנס החיסון נגד המחלה בשנת 1963, שיעורי ההדבקה ירדו באופן כה משמעותי, עד שבשנת 2000 היא נחשבה כמעט למוכחדת בארה"ב. עם זאת, התפרצויות בקהילות לא מחוסנות נמצאות במגמת עלייה ברחבי העולם, כולל באירופה ובארה"ב. בישראל מתמודדים כבר למעלה משנה עם התפרצות חצבת, כאשר תחלואה משמעותית נרשמה במספר אזורים, בעיקר בירושלים ובבית שמש. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז תחילת ההתפרצות ונכון ליוני 2026 דווחו כ-3,800 חולי חצבת. במשרד סבורים כי מדובר בתת-דיווח, ושמספר החולים בפועל עומד על כ-17 אלף. מאז שהחלה ההתפרצות נרשמו 17 מקרי מוות, האחרון שבהם דווח בחודש מרץ.
מכת חצבת: מנהלי טיפול נמרץ ילדים קוראים להורים לחסן את ילדיהם
(צילום: משרד הבריאות)
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך בשלוש מחלקות לרפואה דחופה בילדים בישראל - הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים ושערי צדק - במהלך התפרצות החצבת בשנת 2025, וכלל 317 ילדים עם חצבת שאושרה בבדיקת PCR. חומרת המחלה הוערכה באמצעות מדד Westley Croup Score - מדד להערכת חומרת המצוקה הנשימתית, המסווג אותה לארבע דרגות: קלה, בינונית, חמורה, ולקראת אי-ספיקה נשימתית.
פרופ' סער חשביה: "אחד מכל שמונה ילדים שאובחנו עם חצבת סבל גם מסטרידור, והנתונים מחייבים ערנות גבוהה מצד הצוותים המטפלים והיערכות מתאימה במערכות הבריאות"
מתוך כלל הילדים, 39 (כ-12%) פיתחו סטרידור - צליל נשימתי צורם המופיע בעת שאיפה, מעין רעש דמוי נביחה, המעיד על היצרות בדרכי האוויר העליונות. מתוכם 13 (33.3%) היו בנות. הגיל החציוני של הילדים בעת ההגעה לבית החולים עמד על 15 חודשים בלבד. עוד נמצא כי מבין הילדים שפיתחו סטרידור, 85% - הרוב המוחלט - לא היו מחוסנים.
בעת ההגעה לבית החולים, 14 מטופלים הוערכו כבעלי מחלה קלה, 15 עם מחלה בינונית, תשעה עם מחלה חמורה, ומטופל אחד קיבל ציון המעיד על אי-ספיקה נשימתית מתקרבת. בסך הכול, 35 מטופלים (89.7%) אושפזו, ושבעה מהם (17.9%) אושפזו ביחידה לטיפול נמרץ ילדים. כמעט 70% נזקקו לתמיכה נשימתית כלשהי, ושני ילדים נזקקו לחיבור למכונת הנשמה. הסיבות העיקריות לאשפוז היו מצוקה נשימתית והתייבשות.
בקרב המטופלים שנבדקו במחקר לא נרשמו מקרי תמותה. עוד נמצא כי בילדים שאובחנו עם סטרידור על רקע חצבת, משך האשפוז החציוני עמד על שלושה ימים - לעומת ילדים שאושפזו עם קרופ נגיפי טיפוסי (דלקת בדרכי האוויר העליונות הנגרמת בדרך כלל על ידי נגיפים שכיחים כמו פארא-אינפלואנזה), ששוחררו לאחר יום אשפוז אחד בלבד.
"דברים שלא פגשנו לפני כן"
"ראינו במחקר דברים שכתובים בספרות הרפואית, שלא פגשנו לפני כן", מסביר ד"ר אורן גורדון, מומחה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי הדסה וממחברי המחקר. "אחד מהם הוא הסטרידור, שאולי לא נמצא במודעות של חלק מהרופאים, וחלק גדול מההורים". לדבריו, סטרידור כתוצאה מחצבת קשה יותר מסטרידור ויראלי עונתי המוכר מנגיפים אחרים: "בהשוואה לאלו, הסטרידור הקשור בחצבת מתאפיין במחלה קשה יותר, בשיעורי אשפוז גבוהים משמעותית ובמהלך מחלה ממושך יותר".
"חצבת נתפשת לעיתים כמחלת ילדות חולפת, אך הממצאים שלנו מדגישים כי היא עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים, ובכללם פגיעה בדרכי האוויר העליונות המחייבת לעיתים אשפוז ואף טיפול נמרץ", הוא מוסיף. לדבריו, בתקופה שבה אנו עדים להתפרצויות חצבת בארץ ובעולם, חשוב שרופאים יהיו מודעים להסתמנות הזו ויזהו אותה מוקדם. ד"ר גורדון מדגיש כי חיסון נגד חצבת מגן הן מפני המחלה עצמה והן מפני הסיבוכים שעלולים להתפתח בעקבותיה.
חשוב לציין כי מדובר במחקר רטרוספקטיבי תצפיתי, ולכן לא ניתן היה לשלול באופן מלא זיהומים נלווים בחלק מהמטופלים. כמו כן, מדובר במדגם קטן יחסית.
